אז מטה זה כואב: חרב ג'ינומו
באיזה שלב משחקים הממחישים את הסטריאוטיפים והחולשות של משחקים אחרים מפסיקים להיות מצחיקים וחכמים והופכים לסטריאוטיפ בעצמם? היו לנו לא מעט בשנה האחרונה -אתה צריך לשרוף את החבל,הישג לא נעול,השדרוג הושלם... אני חושד במשחק אינטרנט בחינםחרב ג'ינומויכול להיות אחד האחרונים שיצליחו להתחמק מהסוג הזה של צלף לזמן מה, לפני שכולם יתקדמו קצת כשאומרים להם שהם אידיוטים במשחקי וידאו. זה שהוא כן יוצא מזה זה בעיקר בגלל שיש לו חרב ג'ינורמה.
היעד הפעם הוא Diablolikes ו-MMOs. אתה הורג דברים כדי להשיג חרב גדולה יותר כדי לעזור להרוג דברים כדי להשיג חרב גדולה יותר כדי לעזור להרוג דברים כדי להשיג חרב גדולה יותר כדי לעזור להרוג דברים... ובכן, אתה מבין את התמונה. זה פחות או יותר אותו גאג כמוהתקדמות קווסט, אבל במקום לצמצם את הז'אנר לסטטיסטיקה מתנפחת עצמית, זה משפשף את פניך בבנאליות של הפעולות שלך בכך שהוא גורם לך לבצע אותן ברמה הבסיסית ביותר שלהן. מפלצות כאן! מפלצות נבזיות יותר שם! הלוך ושוב, הלוך ושוב, עד שתוכל להרשות לעצמך חרב גדולה יותר. אחר כך הלוך ושוב ושוב הלוך ושוב, וכן הלאה. החרב הזו רק ממשיכה להתגבר.
אין בזה יותר מזה. וזה, ברגע שהסלסולים של הגרפיקה והקטעים נמחקים, זה לעתים קרובות כל מה שאתה באמת עושה כשאתה משחק ב-Diablo et al. כַּנִראֶהגבולות גבולותגַם.
באופן מחליא, זה הופך להיות די כפייתי. למרות בקרות הלחימה הנוראיות (בלבד עכבר), הגרפיקה שמעבר ל-lo-fi והמוזיקה הצורבת, המשכתי לשחק. כי רציתי חרב גדולה יותר. זו כנראה ההצהרה המרשיעה ביותר של ג'ינומו חרב - שאפילו משחקי ה-Hack'n'slash חסרי הדעת ביותר מנצלים רק איזו חולשה קשוחה במוח החושק שלנו. אולי בכל זאת, אין בזה שום דבר רע.
