אתה חדש כאן. תן לי להגיד לך מי אני. שמי קווינס. אני אוכל נבלות, ואני ניצול, והיה לי יום חרא. ביליתי עשר שעות בחיפוש אחר הצלה במדבר, וכשסוף סוף חזרתי לעיירה הזו גוררת את פיסת הברזל הזו לכאן, גיליתי שאיזו נשמה נואשת פשטה על האוהל שלי וגנבה את הרכוש היחיד שהשארתי בבית. הם לקחו את המזון שלי עם הכלבלב. אתה יודע מה זה גרדום? ובכן, אני אגיד לך. גרדום הוא מה שאנחנו בונים כשנשמות לוקחות לי את האוכל.
אני חושד שלמשחקי דפדפן מרובי משתתפים בזמן אמת - מהסוג שבו שחקנים נכנסים במשך היום כדי לבדוק את הסטטוס שלהם ולבצע פעולות - יש פוטנציאל מדהים שאנו רואים רק לעתים רחוקות ממומש. מוקדם יותר השנה שמונה מאיתנומְנוּסֶההאימה בהילוך איטי שלהגאווה של נפטון, ועכשיו השתלבתי בבטא באנגלית של משחק הישרדות אפוקליפסת זומבים בחינםDie2Night.
Die2Night עושה הרבה שונה, והרבה מעניין (שלא לדבר על הרבה שזכו לשבחים בעיתונות הגיימינג הצרפתית). הדמות שלך נפלטה לכפר עם שם אקראי (כרגע אני גר בנמל המחריד של הפשע) עם אולי 40 שחקנים אחרים מאזור הזמן שלך, ומטרת הקבוצה שלך היא לשרוד. בכל לילה בעולם האמיתי הכפר מותקף על ידי זומבים, ובכל יום יוצאים חלקכם אל המדבר כדי לחפש חפצים ולהשתמש בהם כדי לבנות כל דבר, מחומות ועד מגדלי שמירה ועד סדנאות.
כמה טוויסטים בנושא זה הם שקודם כל, יש הרבה פוטנציאל לתוקפנות פסיבית. לכפר שלכם יש חומה מסביב וניתן להיכנס אליו רק דרך שער ראשי, שבתורו ניתן לפתוח או לסגור רק מבפנים. אם מישהו סוגר את השער מוקדם מדי, למחוררים אין ברירה אלא להשאיר פוסטים מטורפים בפורום של העיר שלך כדי לנסות ולהציל את עצמם מלהפוך לחטיף בשעות הלילה המאוחרות. אם אף אחד לא זוכר לסגור את השער, העיר שלך הופכת לכולהֵםיכול לאכול מזנון.
וזה הדבר המרתק מיד ב-Die2Nite. אתה יכול למות. כל העיר יכולה למות. כל העיירהרָצוֹןלָמוּת. לא שונהמבצר גמדים, אפשר להשוות את המצב שלך ב-Die2Night לקופסת קרטון עם גברים שמנים יותר ויותר באים ויושבים עליה. העולם שלך יתקמט, והמשחק מונע זאת כמה שיותר זמן. חוץ מזה שב-Die2Night אתה לא שולט במשגיח יודע-כל של Dwarf Fortress, אתה שולט בגמד, כביכול.
זו הסיבה שגודל בסיס השחקנים כל כך מושלם. כשיש רק 40 מכם, כולכם חשובים. דבר אחד, שחקנים חדשים לא מתווספים לאחר יצירת הכפר שלך, ובדבר אחר כל שחקנים מתים הופכים לזומבים יותר. כמו כן, בקבוצה כל כך קטנה קל לכל אחד לקום ולהפוך למנהיג על ידי מתן עצות והוצאת פקודות בלוח ההודעות של העיר שלך, ולכל מי שמנסה להיות זאב בודד ולדאוג לעצמו (לוקח חפצים ממזבלה של העיר, למשל , או גניבה) לא רק ישפיעו בצורה ניכרת, אלא שזה תהליך קל יחסית להפנות מספיק מהעיר נגדם כדי לגרום להם לגרש, או אפילו לתלות אותם. אלכס דודס, מפתח Motion Twin, לא יכול היה להתאפק ולחלוק איתי את הסיפור הזה:
במהלך הבטא הצרפתית, קבוצה של 6 חברים פעלו בעיירה, גנבו ובאופן כללי לא היו פרודוקטיביים כדי לגרש. לאחר מכן הם ערכו מרד (זהו מוד משחק שיופעל בקרוב ב-Die2Nite), מה שאומר שכל האזרחים של עיירה מגורשים והגורשים לשעבר חוזרים לתפקיד אזרחים, ובכך רק נותנים לאותם 6 שחקנים גישה לבאר ואספקת המים. הם המשיכו ואמרו לאזרחים הגורשים שהם יקבלו מים רק בתמורה לעבודה שבוצעה באתרי בנייה, ועבור חפצים שנמצאו בעולם שמעבר. הם הצליחו להטמיע מערכת של עבדות, שעבדה היטב, והעיר החזיקה מעמד זמן מה! לפעמים הערמומיות משגשגות ב-Die2Nite!
אפילו בפורום של העיר הלא מאורגנת שלי יש סאבטקסט של מאבק כוחות, אם כי כאן זה יותר ספורט ללא מגע. בחור אחד בעיר שלי, דניאל, גילה שמצב הרוח בעיר התהפך נגדו כאשר הוא נכנס לחשבון כדי לגלות שהוגשו נגדו מטען של דוחות "משחקים אנוכיים". מסתבר שזה בגלל שהוא שדרג את האוהל שלו למעון, ובכך השתמש בעץ שהיה צריך להישמר לבית המלאכה בעיר. הפיתוי לבנות תוספות לבית שלך הוא איום אמיתי מאוד, כי בכל פעם שאתה משדרג אותו אפשרויות חדשות ומרגשות יותר חושפות את עצמן, ואם הזומבים הליליים פורצים את ההגנות של העיירה אז האזרחים הישנים באוהלים או חורים נאכלים קודם.
אולי אני עושה רושם ש-Die2Nite הוא כולו פרנויה וניצולים מרופטים שמתווכחים על חפיסות של קרקרים. יכול להיות שזה בהחלט, אבל גם כאן יש עומק של גבורה. שחקנים במסעות למדבר נדבקים לעתים קרובות על ידי זומבים, וזו עבודה במשרה מלאה לצאת ולהציל אותם. גבורה היא המקום שבו המשחק מרוויח את הכסף שלו, למעשה. בעוד שכל אחד יכול להירשם ל-Die2Nite ולשחק כרזידנט, אתה יכול גם לרכוש חודשים של "Hero Time" המאפשרים לך לשחק כאחת משלושת כיתות הגיבורים- Scavenger, Scout ו-Guardian, שמוצאים דברים, מזהים דברים ו להגן על דברים, בהתאמה. משחק כגיבור אומר גם שאתה צובר ניסיון, ומתקדם דרך אוסף שלם של יכולות.
כשחושבים על זה, לא התחברתי היום. בוא נראה איך עבר הפיגוע אתמול בלילה.
אה, לא. השארנו את השער פתוח. לעולם אל תזלזל בחוסר היכולת של בני אדם. 11 הרוגים, 3 פצועים. זה מוריד את הנמל המחריד של הפשע ל-29 אזרחים.
ובכן, אין טעם לעמוד בסביבה ולרחם על עצמנו. אנחנו צריכים לגרור את הגופות האלה מכאן, או מחר בלילה הן יחזרו בתור זומבים בתוך העיר הארורה. אבל זו עבודת רטינה. אני אוכל נבלות. יש לי דברים טובים יותר לעשות.
ביציאה למדבר, לא עובר זמן רב עד שאמצא משהו. יש שק כלבלב של אוכל על הקרקע.
מעניין אם זה שלי? האם התוקף שלי לקח את זה, ו... אוי לי. אולי איבדנו 11 גברים, אבל נראה שהצדק עדיין חי ואיתנו. אני מכס את ארוחת הצהריים ומתגנב. אני סובל. כולנו עושים זאת. מה עוד יש?