שיחקתישל Undertaleהדגמה חינם למשך שתי דקות כאשר הזיכרון שלהלוויה בחללצץ במוחי כמו ג'ק אין דה בוקס שיכור. עשר דקות לאחר מכן, הייתי מוכן להפסיק ובערך חצי שעה לאחר מכן השלמתי את ההדגמה, שהיא סיפור קצר שלם, ושמחתי שהתעקשתי. זוהי הרפתקה מוזרה בסגנון של JRPG, עם מפגשים אקראיים, גיבור שקט, פאזלים בחדר יחיד ולחימה מבוססת-תור.הישאר עם ההדגמהדרך דקות הפתיחה המוזרות והתפלות לסירוגין, ויש עולם זעיר של פלא. אם לא תשחק עד שרוח הרפאים המדוכאת תופיע, ראיתשׁוּם דָבָר.

המוזרות של הדמויות והנרטיבים היא סאטירית ישירה יותר, והדמות ההורית המחניקה גורמת למשחק כולו להיראות פרודיה על הדרכות שליטה. אכן, אפשר להתייחס ל'הדרכה' כאל 'אמא', מה שמשמח ומתמיה את הדבר המפוצץ. קריאת המשחק כולו כמטאפורה על עיצוב הופכת את הסוף לפיתוח מורכב יותר והמשחק יהיה שווה צפייה גם אם זה כל מה שיש בו. הצד של המשחק בפועל הוא גם חכם, במיוחד השילוב של יורי גיהנום מיניאטוריים במערכת הלחימה, והיכולת לקרוא שפת גוף ופעולות כדי להימנע מפתרונות אלימים.

גם שווה בדיקה הואהשיחה הזומעורב שון הוגאן, מעצב שלאנודיין המקסימה, וUndertaleהיוצר של טובי פוקס.

אבל אני הולך להיות כנה - אני לא ממש בטוח אם אתה יכול לפלרטט עם צפרדע. אפשר לפלרטט עם מעין גוש פטרייתי רירי, זה בטוח, אבל אני חושב שפשוט החמיפתי לצפרדעים.