דבר אחד לא אמרתי הרבה בעיניי הכוכבותסְקִירָהשל משחק האסטרטגיה המבוסס תורות אלגנטי לעילאלתוך הפרצההיה המטא-משחק שלו.
קמפיין לוקח שעה או פחות, אבל העסק של להרוויח סוגים חדשים של מכונים וטייסים חדשים לנהוג, לטוס או טלפורטציה שלהם יחזיק מעמד חודשים. אני כבר רחוק מלפתוח הכל, למרות שיש לי קצת התחלה מבית בטא, אבל כבר מצאתי את הפיילוט שאיתו אבלה את שארית חיי. אייזק ג'ונס, אתה משלים אותי. או ליתר דיוק, היכולת לשנות את המשחק שלך כן.
בכל קרב Into The Breach, אתה יכול לקבל מוצא אחרון שאתה יכול לפנות אליו. כפתור שמאפס את כל הפעולות שלך במהלך הסיבוב הזה, ובכך מבטל החלטות אסון כמו מוות פתאומי של מכה או נסיבות שקושרו לחסל את האנושות באות בתורה הבאה. הבעיה היא שאתה יכול לעשות זאת רק פעם אחת בכל משימה. תבזבז את זה ברצונות ואין לך יותר פעולות לעשות, ותצטרך לחיות עם כל ההשלכות הנוראיות שעלולות להיווצר בשתי הסיבובים הבאים - והעיצוב ההדוק לשעון של Into The Breach כזה שהמצב כולו יכול להשתנות בצורה דרסטית בתוך החלל של סיבוב אחד.
היכנסו לאיזק ג'ונס, שניתן לי כפרס אחד מתוך שלושה תגמולים על מי שהישג כל מטרה על אי.
כמעט דילגתי ממש על פניו לטובת זוג יחידות Power בחינם, כי הייתה לי ריצה מספיק טובה עד כה שהטייסים ההתחלתיים שלי היו כולם בחיים והתיישבו פעם אחת, אבל אז קראתי את הטקסט שמתחתיו. פרצוף מודאג ותיש.
טקסט שלא ממש האמנתי שאני קורא, כל כך משבש את החוקים שחייתי איתם ב-Into The Breach כבר די הרבה זמן.
"השיג 1 'אפס תור' נוסף בכל קרב."
אתה חייב לחרבן אותי. ביצוע חינם. זה משנה הכל.
טייסים הם ממצאים נדירים ב-Into The Breach, שהושגו רק באמצעות תרמילי מזדמנים או, כפי שעשיתי, בריצה מושלמת על אי. ברגע שימצאו, הם יכולים להצטרף אליך לקמפיין אם אתה שמח להחליף בהם טייס קיים (ויכול להיות מתת משמים אם איבדת טייס - מכונים יכולים להמשיך ללא נהג, אבל הבינה המלאכותית השולטת בהם גורמת כמה נרפים), אבל, יפה, הם גם פתוחים לשימוש בכל ניסיון עתידי.
אז שחר של אייזק כאן אומר שבכל ריצת ITB, אני יכול ליהנות מאיפוס הבונוס הזה.
אולי מאוחר יותר אפתח מישהו עם יכולת אפילו יותר מבהילה, אבל כרגע האיפוס של אייזק מנצח ביד את הבונוס XP של ראלף, חסינות העשן והרשת של קמילה (אם כי זה די הארדקור), המהלך החופשי של חן לאחר התקפה והדחיפה של הרולד אריחים סמוכים בזמן תיקון כישורים. יצחק, תהיה שלי לנצח.
למרבה הצער, יש גם חיסרון גדול ליצחק. לא מבחינת יכולת - ITB לא עושה נכות טייס - אלא מבחינת אישיות. הוא פחדן משווע. וגם בכיין. זה הופך אותו להרבה יותר פטפטן מהטייס הממוצע, שכן הוא מביע לנצח מורת רוח לנוכחותם של באגים נוספים או טוען שהוא לא מסוגל להתמודד עם טכנולוגיה צבאית. הוא גם מגמגם במה שנשמע כמו פחד מתמיד, אם כי בשורה אחת של דיאלוג מקרי הוא טוען שזו תוצאה של ניסוי מדעי שהשתבש. אני לא בטוח שאני מאמין לו.
הבטן הצהובה אפילו מתלונן כשאני משתמש בכוחו כדי להחזיר את הזמן אחורה.
בחיי, אחי, תתגבר על עצמך. אנחנו רק מנסים להציל את האנושות, אתה יודע?
ליצחק, במילים אחרות, יש כוחות אלוהיים אבל הוא מעצבן מאוד. אני בטוח שהוא תוכנן בכוונה להיות ככה, וזו יצירת מופת שקטה.
אחד הדברים הקטנים יותר שאני באמת חופר לגבי Into The Breach הוא איך האזרחים הבלתי נראים מקבלים את פני הגעתם של המכונים שלך ביראת כבוד, ואז אתה ממשיך לשחק בשקט כמעט סטואי: התגלמותו של גיבור חסר אנוכיות. ההתבכיינות של אייזק מערערת את זה, באופן שמזכיר לי בצורה לא נוחה את השופט דרד שנאלץ לטייל דרך האדמה הארורה עם רוב שניידר המדמם בגרור.
זה מבריק. אייזק משנה הכל - טוב, לא הכל, אבל שרדתי כבר חצי תריסר משימות שאחרת לא היו לי הודות לאיפוס הכפול הקסום הזה - אבל ילד, אני משתוקק עכשיו לחברה של מישהו שקצת יותר על- הוֹדָעָה. אז אני לא יכול לחכות לראות את מי אני חופר מתרמיל הזמן הבא. רק בבקשה תן להם להיות אופטימיים.
