Pixel Heroes: Byte and Magicעושה שם נקודה של משחקי מילים ממש בכותרת שלו, כאילו מחקה את סוג הסמרטוט העיתונאי שנותן משחק מילים בכותרת לעשות תשעים אחוז מהעבודה כדי שהוא יוכל להתחמק מוקדם מהמשרד ולפנות למרפק הקצב. מיכל של סטאוט מתקן. זה RPG, עם כלי נשק קסומים, קוסמים, שליליונים וכל השאר, אבל הכל משוחק בשביל הצחוק. לא מסתפק בהתקף של צוות הקוסם יש ידית על הקצה, Pixel Heroes משלב את הקומדיה שלה עם זריקת צינוק אקראית זה כמו לשחקהצינוק האפל ביותר[אתר רשמי] לייט.

שיחקתי גם ב-Pixel Heroes וגםהצינוק האפל ביותרבפעם הראשונה בשבוע שעבר, ואני לא חושב שאי פעם אצליח לגרור את הראשון הרחק מהצל המושלם והעדין להפליא של האחרון. מבחינת האווירה, Darkest Dungeon מנצח, למרות שלסגנון הרטרו של Pixel Heroes יש קסם מסוים. גם אם אתם מעדיפים צחוק על פני רעד, Pixel Heroes לא מצליח להעלים את ה-Dungeon האפל ביותר איפה שזה חשוב. למבוכים שלה יש מסלול יחיד והקושי הוא הדבר היחיד שנראה שמשתנה ככל שמעמיקים. לאוייבים יש יותר נקודות פגיעה ואתה מוצא כלי נשק גדולים יותר כדי לחסל אותם בנקודות הפגיעה האלה.

זו הסחה מספיק נעימה אבל השעות שביליתי איתה היו למעשה חסרות דעת. אני מצייד את מיטב החפצים שלי. מתאים לאיזה גיבורים במפלגה שלי, לרפא כשנקודות הפגיעה נמוכות ולנפץ אויבים עם כישורים כשחלפו טיימרים. אין שום דבר שישתווה למתח והערמומיות של דחיפות המיקום המשוכללות של Darkest Dungeon, ושום דבר במשחק אינו מתקרב לתערובת הטעימה של מכניקה ותמה שנמצאת במערכת הפסיכולוגיה של Red Hook.

עם זאת, אני מתפתה לחזור ל-Pixel Heroes. זה משחק פודקאסט טוב - כלומר משחק שיכול להעסיק את ידי בזמן שהמוח שלי סופג99% בלתי נראה. אם אתה מוכן להשלים את הפערים בדמיונות משלך, המפגשים האקראיים בדרך למבוכים והאויבים המגוונים מתאימים לסיפור סולו מהנה, אבל אלא אם כן אתה מוצא את הרעיון של מרפא צמחי מרפא אבנים מצחיק להפליא, לא סביר שתצחק מרבות מהבדיחות. עם זאת, אלו בדיחות עדינות, אולי מהסוג שאתה אמור לחייך יחד איתו במקום לצחוק.

עם זאת, אני מעדיף להתכווץ על פני חיוך, וזו הסיבה שאחזור לארץ האבודים. לִקְרוֹאמחשבותיו של אלק על הצינוק האפל ביותרולהצטרף אלינו.

עכשיו, איפה החזק הזה?