World Of Warcraft Classicפועל כבר 30 דקות ויש מינוטאורים בכל מקום. אני עומד באזור ההתחלה של טאורן של מולגור, והאזור סביבי מכיל יותר בשר בקר מאשר פורום של גילדה. הרפתקנים בצורת שוורים, עד כמה שהעין יכולה לראות, דוהרים זה בזה אל האויב האחד דמוי יען שנמצא בהישג יד, מכיוון שקצב ההפצה מחדש של הציפור לא מצליח לעמוד בקצב של מבול האנשים שמשרצים פנימה. אבל הצ'אט מרגש , שמח, אפילו בונה.

בחצי השעה הראשונה הזו, קבוצה מאיתנו מאחלת לשחקן יום הולדת שמח, אנחנו חולקים התייחסויות לתרבות הפופ של אמצע שנות ה-2000, ואנחנו אומרים "אוו" על שחקנית שניהלה את הדמות שלה מאזור התחלה שונה לגמרי לזה (בגודל ענק התחייבות) כדי שתוכל לשחק עם בן זוגה. שחקן לוחש לי תודה כשאני משתףמאקרושיעזור להם למקד ליצור בלי צורך לראות אותו. האווירה היא של מבוגרים משוחררים במגרש המשחקים של ילדותם, האחריות היא דאגה רחוקה.

בהימי פתיחה, שחקנים יחזרו לגרסה הישנה הזו של WoW במספרים כאלה שהיא תיצור תורי כניסה של אלפי אנשים שממתינים להשרצה. עולם המשחק עצמו יהפוך לצפוף עד כדי כך שבסופו של דבר ייווצרו שחקניםתורים מסודרים במשחק גם למטרות קווסט. זה הפך להיותמראה מוכר. באופן מוזר, מכיוון ששחקנים מתחברים באופן קבוע כל כך, הקהילה נשארת בערך באותה רמה. אין צורך שכולם יערכו תורים מסודרים, כמובן, הם יכולים פשוט להסתער למריבות. אין צורך שהם יטילו קסמים מועילים אחד על השני, או יזמינו אנשים ללא מילים לקבוצה כדי לעזור להם להשלים משימה. אבל הם כן, כי בלי הקלות של שירותים אוטומטיים וקושי סלחן יותר במשחק מוקדם, זה זה או כלום. הקהילה נגד העולם. זה בריא ומפחיד.

יש דברים שהם שונים. לקלאסיקה ישריבוד, אמצעי להפרדה בין שחקנים השוכנים באותו שטח באותו שרת. מה שאומר שתראה את אותם שחקנים, ואת אותם המון - אלא אם כן תצטרף לקבוצה בשכבה אחרת. ומעבר בין השכבות האלה במהירות יכול לעשות הרבה דברים. והכי חשוב, זה מאפשר לך למצוא אספסוף חדש להרוג בשביל ניסיון בלי שתצטרך לחכות שהם יתחילו מחדש בשכבה שבה אתה נמצא כרגע. זה כמושרת דילוג של Fallout 76. דילוג שכבה.

מדוע זו מיומנות שימושית? ובכן, כשאתה"JokerD", ההשחקן הראשון שהגיע לרמה 60, זה אומר שאתה יכול לחתוך שעות מהריצה האחרונה שלך עד הסיום למען הבריאות שלך. הוא שיחק קוסם המתמחה בלחשי כפור לצמצום המהירות והנזק. היכולות שלו אפשרו לו להפיל קבוצות שלמות של אויבים במכה אחת, ואפשרו לו להמריא מעבר לתחרות שלו, אם כי אפשר לטעון שהייתה מעורבת גם מיומנות כלשהי. תגובת הקהילה הייתה נפיצה. נשמעו צעקות שדילוג בין שכבות היה רמאות, למרות שסביר להניח שהוא היה מסיים ראשון בלי קשר. בינתיים, ממוצע הצפייה שלו ב-Twitchעלה ב-7,448%בין יולי לאוגוסט. ל-Wow Classic היה הנגן האייקוני הראשון שלו.

כמובן, היו סטרימרים אחרים. זכיינית Esports Method ערכה זרם לאורך כל ההשקה, וכמה מפורסמי WoW מהקמעונאות עשו את דרכם כדי לראות עד כמה הכישורים שלהם מיושמים בעולם הקלאסי. אבל אם זה היה האיחוד התיכון של משחקי וידאו, אז קבוצת הכדורגל הכוכבת הייתה גילדת השרת הפרטי הארדקור APES.

קלאסי הוא רק הראשוןרִשְׁמִיגרסה של World Of Warcraft מהבית הספר הישן. סצנת השרתים הפרטיים הייתהשימור עולמות וניל ישניםלהרבה יותר זמן, מסתובבים עם הוותיקים שלהם, רבים המסוגלים להריץ במהירות פשיטות ומשימות ישנות בקלות. תמיד היו השחקנים האלה שהראו לכולם כמה מהר אפשר לעשות דברים. הלוחמים הרבים ב-APES נתקלו ב-Molten Core (הפשיטה היחידה של 40 שחקנים, מרובה-בוסים במשחק עד כה) כשחלקם אפילו לא ברמה המקסימלית. כמעט אף אחד מהם אפילו לא היה מכוון כמו שצריך. הם הורידו את זה תוך שבוע. לראות מישהו מנהל משחק במהירות יכולה להיות חוויה מעוררת כבוד. לראות 40 אנשים עושים את זה כצוות, בו זמנית, בחסרון עצום, זה לא אמיתי.

אבל זה הנוף הקלאסי; הכל נעשה בשבוע, כי הכל נעשה כבר יותר מעשור. למעט אסטרטגיות כמו טריק השכבות בשימוש על ידי "JokerD", ותיקים כבר יודעים את קיצורי הדרך, את הציוד הטוב ביותר, את ההתמחויות המדויקות בכישרון לכל עידן של קלאסיק. כשהתחלתי עם הקוסם שלי (נקרא "Sparksandrec" - אל תמחאו כפיים בבת אחת) היו לי מדריכים מולי למבנה פילוס של Arcane-Frost שישרת אותי ברמות 1-60, שלא לדבר על הראשונהארבעה שלבים של תוכןבליזארד מתכננים לשחרר כשהם מדמים חלק ממפת הדרכים המקורית. אין כאן סודות.

אבל זה לא צריך להיות, וניל עדיין מושך אנשים בחזרה. באופן מציאותי, חלק ניכר מהמשיכה הוא בשחזור העידן הצפוף, המוזר והמטומטם של ההיסטוריה של המשחק. Barrens Chat, ערוץ הצ'אט הכללי של אזור מייגע ומוקדם של הרמה של משחק, היה ידוע לשמצה בזכות השיחות המוזרות שלו, לעתים קרובות NSFW, והשיחות הקיומיות שלו. בסוף השבוע הפותח של WoW Classic, ערוץ הצ'אט הזה התמלא במהירות עד אפס מקום בקריאות "ברוכים הבאים לצ'אט Barrens" כמו כל נושא אחר. שחקנים שהגיעו מ-MMO אחרים אולי מצאו את עצמם די מופתעים מנפח השיחות האמיתיות באזורים כמו אלה. בשבילי זה היה כמו דלת אחורית ישנה וחורקת בבית של סבתא שלך. חביב, מוכר, אבל משהו שיכול לגרום לך מדי פעם להשתוקק לשקט.

זה כבר שבועות לקלאסיקה, וכמה מהרגעים המונפשים ביותר מתרחשים מחוץ למשחק עצמו, ב-Twitch (באופן דומה להחזרה הסופית של RuneScape). סטרימינג בשידור חי מתאים ללוחמי WoW ותיקים בצורה יוצאת דופן, מכיוון שרובם יכולים לבצע טייס אוטומטי דרך משימות שהם עשו 20 פעמים בזמן שהם משוחחים עם הקהל שלהם, מראים להם קיצורי דרך אהובים וביצי פסחא, או מתעמקים בהיסטוריה של העולם הישן ברמה בלתי רגילה של ידע. החדר שבולירוי ג'נקינס הוביל את הגילדה שלו לתבוסה עקובה מדםהוא עצירה קצרה בסיור ארוך ומוכר.

כל ההתרגשות הזו לא הייתה יכולה להכין אותי לרגע שראיתי שוב את עיר הבירה האורגרימר, בצורתה המקורית. התעלמתי מהכניסה וברחתי שמאלה, והתיישבתי על גבעה. הגבעה שלי. המקום שבו ישבתי לפני עשור, בין פשיטות, בין ריצות כרייה, כשדיברתי עם חבריי לגילדה. ישבתי שם, עם השם הישן שלי, הגזע הישן שלי, הכיתה הישנה שלי, אבל בנקודה אחרת בחיי. התחלה שנייה לעולם שעיצב את ההנאה שלי ממדיום שלם. עשור מושחת. מפגש תיכון. אני רוצה לראות לאן המפגש השני הזה לוקח אותנו.