הבוקר אני קורא על אשרת וורלד אוף וורקראפט מופעל על ידי מעריצים מושבתלאחר הודעה משפטית שהוצאו על ידי עורכי הדין של בליזארד.
זה מעניין אותי מכיוון שהנושא כרוך בשמירה על גרסה ישנה יותר של משחק שמשתנה אחרת באינטרנט וחיה בצורה מסוימת ויש לי רקע בעבודת מורשת/ארכיון. אבל קודם כל הנה מה שקרה עם WoW:
צוות קטן של מתנדבים הפעיל שרת בינלאומי מדור קודם עבור הגרסה שלWorld of Warcraftשהיה קיים מיד לאחר השקת המשחק ורץ עד ההרחבה הראשונה, The Burning Crusade - הוא מכונה גם "וניל" WoW. המכונה "נוסטלריוס", השרת פועל כבר כשנה וככל הנראה הגיע ל-800,000 חשבונות רשומים ול-150,000 שחקנים פעילים.
הרעיון,לפי הודעה בפורום, היה לספק "את ההרפתקה שתמיד חלמת עליה, כפי שהייתה ממש לפני ההרחבה הראשונה Burning Crusade, תור זהב עבור רוב השחקנים".גם הצוות אומר"שחזרנו בלהט את ההתקדמות המקורית שיצרת לאורך טלאים ומהדורות תוכן. הפשיטה האדירה של Ahn Qiraj הייתה אמורה לצאת בחודש הבא." - אז גרסה חיה של וניל WoW.
הנה טריילר:
אבל הלאה6 באפריל הם פרסמו עדכון כדי להסביר שבליזארד הוציאה אתגר משפטי:
"אתמול קיבלנו מכתב התראה רשמית מעורכי דין בארה"ב וצרפת, הפועלים מטעם בליזארד אנטרטיינמנט, שמתכוננים לעמוד לדין נגד חברת האירוח שלנו OVH ועצמנו בעוד פחות משבוע. משמעות הדבר היא הסוף בפועל של Nostalrius תחת צורתו הנוכחית."
יש עכשיו אעצומה מקוונת המבקשת מבליזארד לשקול מחדש את ההחלטהוליצור מערכת יחסים כלשהי לפיה מעריצים יכולים להמשיך להפעיל את השרתים הקודמים האלה. זאת לא עצומה זועמת, אגב. הניסוח אולי מעט מגושם, אבל הוא למעשה כתוב בתור הדבר המקווה והנחמד הזה:
האם אתה חושב שניתן לבצע שינוי מדיניות לגבי שרתים מדור קודם המבוסס על עבודת מתנדבים, עבור הרחבת משחקים ישנים מאוד שכבר לא נתמכים בהם?
או האם אתה חושב ששרתים מדור קודם נידונים בהגדרה שכן, בסופו של דבר, זה פוגע בסימנים המסחריים ובתקשורת של Blizzard יותר מכל דבר אחר?
סוף סוף אנו מבינים באמת את הקושי להתמודד עם התפתחות קהילתית מתמדת, ולעתים קרובות דורשים עדכונים נוספים לתקופה קצרה יותר של עניין בהקשר של MMORPG.
עם זאת, הזמן המושקע בעזרה לאנשים בהקשר מסוג זה יהיה חלק מהזיכרונות שלנו לנצח, כל חבר צוות גם בהחלט רכש חוויה ייחודית שתהיה בעלת ערך בחייו העתידיים.
אלא אם כן משהו ישתנה כתוצאה מהעתירה Nostalrius Begins PvP, Nostalrius Begins PvE ו-Nostalrius TBC וכל השרתים הקשורים ייסגרו בשעה 23:00 זמן השרת ב-10 באפריל אם לא מוקדם יותר. צוות Nostalrius אומרים שהם ישחררו קוד מקור ונתוני שחקנים אנונימיים למי שרוצה בכך "כדי שהקהילה כולה תחליט על צורת העתיד של Nostalrius".
מנקודת מבט עסקית, אני יכול לדמיין למה בליזארד לא רוצים שאנשים ישחקו גרסה של WoW שהם לא אישרו ושזה לא איך שהם רוצים שהמשחק שלהם ישחק כרגע. זה אומר לוותר על השליטה ולא לאכוף את זכויות היוצרים שלהם, כמו גם להיות בעל השלכות פיננסיות פוטנציאליות אם אנשים כבר לא מרגישים צורך לרכוש הרחבות וכן הלאה. במקום להפעיל שרתים מדור קודם הם הפעילו כמהאירועי סוף שבוע שבהם שחקנים יכלו לבקר מחדש במבוכים מהעבר:
כפי שאמרו בזמנו: "כשאתה מטייל במבוכים האלה, תגלה שהכוח והציוד של הדמות שלך הצטמצמו לשבריר ממה שהם בדרך כלל. בפעם הראשונה מזה שנים, כמה מבוכים שגדלתם מזמן יעמידו שוב את כישוריכם במבחן".
אז הם לא בדיוק מתעלמים מהעניין הזה בגרסאות ישנות יותר של המשחק, אבל זה גם לא בראש סדר העדיפויות.
השאלה איך לאחסן או לתעד גרסאות ישנות יותר של משחקי החיים האלה היא משהו שאני חושב עליו מדי פעם. זה עלה כשהייתי ב-FanFest בשנה שעברה כי תהיתי אם ל-CCP יש סוג של מוזיאון של EVE או איזשהו ארכיון עבור הגרסאות הישנות יותר של המשחק, במיוחד מכיוון שאנדרו גרואן עדיין היה בתהליך כתיבת ספרו, היסטוריה של המלחמות הגדולות שלEVE Online, בזמנו ותהיתי איזה משאבים יש למשימה כזו.
המפיק בפועל, אנדי נורדגרן, הסביר שעבור EVE Online זה עובד באופן הבא:
"יש לנו הרבה נתונים על כל ההיסטוריה של המשחק, אבל רוב הדברים שאנדרו עושה עכשיו עבור ספר ההיסטוריה - אנחנו לא יודעים את הדברים האלה. אני לא חושב שיכולנו לעשות את מה שהוא עושה כי שום דבר מזה אנחנו לא יכולים לראות ביומני המשחק. כמובן שאנחנו רושמים דברים ולוכדים אותם בצורה כזו או אחרת..."
זה עלה גם כשדיברתי עם פאולה אנטונלי, אוצרת בכירה במחלקה לארכיטקטורה ועיצוב במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק על רכישתם של מספר משחקי וידאו. היצירה הייתה עבור המהדורה המודפסת של PC Gamer אז אין לי אותה באינטרנט לקשר אליה, אבל הנה הפסקה הרלוונטית:
בעיית אוצר קשורה בכך שלעתים קרובות משחקים הם עבודות בתהליך. עדכונים ותיקונים משוחררים, DLC מתממש, פריטים מתווספים לחנויות במשחק. MoMA שואפת לאסוף את קוד המקור של המשחק בשפה בה הוא נכתב וכן עדכונים ותיקונים. מה שהיא גם מנסה לעשות זה ללכוד את הרעיון של משחקים כקהילות ומערכות חיות. "כשמשחקים חיים כמו Minecraft, Dwarf Fortress, EVE Online, מה שאתה באמת רוכש הוא מערכת היחסים עם המפתח והקהילה. זו רכישה חיה ולעולם לא תוכל באמת לגבש אותה או להקפיא אותה קריוגנית עד שהיא מתה. אתה מקווה שזה כך. לעולם לא יקרה אז אתה רוכש את הקשר."
זו דרך מעניינת להסתכל על הבעיה הזו, ומעשית כשאתה מוזיאון וצריך לשקול לוגיסטיקה, עלויות, תקנות אחסון וכדומה בצורה מאוד מסוימת.
אבל שרתים מדור קודם הם פתרון פוטנציאלי נוסף. הם לא מושלמים - ייתכנו בעיות טכנולוגיות כאשר משחקים מזדקנים ממערכות ההפעלה/חומרה/תוכנה הנוכחיים ואז אתה צריך לבחור אם לצבוט את המשחק או אם השחקנים יצטרכו למצוא פתרונות משלהם. ישנה גם השאלה האם אתה מעוניין יותר בשכפול נאמנה של חוויה או לשכפל את רוח החוויה. ואז יש את העובדה שעדיין לעולם לא תוכל לשחזר את כל ההקשר החיצוני שממסגר את המשחק.
אני צריך להוסיף שהצד המורשת/הארכיון הזה של נוסטלריוס הוא משהו שאני מביא לשולחן ולא מה שצוות המתנדבים קבע במפורש לעשות עם השרת. אני פשוט מוצא את הצד הזה של הדברים מרתק.
בכל מקרה:
Empires Of EVE: A History Of The Great Wars Of EVE Online מוצע כעת למכירה- התחלתי לקרוא אותו והוא ממש מעניין
העתירה נגד השבתת נוסטלריוסנמצא כאן.
והנה חמישה מ-Eurogamer שמנסים להיזכר איך לשחק בצינוק ישן כחלק מאחד מסופי השבוע של Timewalking:
