ימי ראשון מיועדים לעיון בעותק של1001 משחקי וידאו שאתה חייב לשחק לפני שאתה מת, ספר שולחן קפה ענק שתורמים לו כוללים אותי, גילן, סיימון פרקין ומספר בעלי ברית אחרים של כותבי RPS. זה היה ממש פרויקט, ואני שמח לראות שהספר שהתקבל יכול לשמש למועדון פולשים למוות, אם המצב ידרוש. כמו כן, ימי ראשון מיועדים לקישורי מחשבה באינטרנט. הנה כמה מהם.

• בשבוע שנשלט על ידי חושפי שחיתויות תאגידים והסאטיריקנים הנלווים להם, זה היההאמת הנוראה על קליף בלזינסקיזה בעצם הצחיק אותי. הפוסט האנונימי בבלוג טוען שמר B מכור לפאי פירות בטעם דובדבן, כלומר "...במהלך הפיתוח של UT הוא ממש קפץ מהקירות, וזו ההשראה מאחורי המהלך הזה אגב". והשדון בעיצוב Gears Of War היה אדיב מספיק כדי להודות שכןנכון בעצם.
• אולי כתבת הכתיבה האהובה עליי השבוע הייתה מאת ליי אלכסנדר, במאמר שכותרתו סתמית "בעידן של 'יסורים', עיצוב משחק מחפש את נשמתו." מה שחשבון הנפש הזה בעצם מתייחס אליו הוא המתח לכאורה בין עיצוב משחק חברתי/מזדמן לפילוסופיות המיינסטרים המסורתיות יותר, והמריבות שנוצרו בין מפתחים. האם גישת המיינסטרים המסורתית היא באמת פילוסופיה אותנטית יותר, שואל אלכסנדר, או שהיא החיפוש אחר משחקים שמשמעותם משהו שלא קשור לאף אחד מהמאמץ "האם עיצוב כותרת מונעת מדדים נועד למשוך משתמשים ב-? לולאת כפייה כך שהם ימשיכו להתחבר ולבזבז כסף יותר מוסרי או מלא נפש מאשר להיות אחד מ-200 זוגות ידיים באחד מכמה מכל רבים של קונסולות FPS שנחקרו שוק ושונאי סיכונים שיוציאו בחודשים הקרובים? "אולי לא. ואני תוהה אם זו הסיבה שכל כך הרבה מעצבים פנו לאינדי בשנתיים האחרונות. יש רק דרך אחת להישאר נאמנים אך ורק לעיצוב, ו זה אמור להתפתח בלי הרבה צורה של אילוץ פרסום מסחרי.
• זה ויכוח שהוא, כמובן, בלתי מובן לרוב האנשים, במיוחד אלה שמחוץ למשחקים. חלק מהסיבה לכך, ורבים מהוויכוחים במשחק/סרט שמתלקחים ב-RPS ובמקומות אחרים, היא הדומיננטיות הרחבה יותר של תפיסות ישנות יותר לגבי האופן שבו יש להבין את המסך, כטכנולוגיה וכצינור לתרבות. לפול קלהן ישכמה מחשבותעל זה. גם אני, אבל אני שומר אותם לעבודה הרבה יותר גדולה.
• רף קוסטר מפרסם מחדש את שלויסודות עיצוב המשחקחיבור, ששווה קריאה, אם לא הסתכלת בעבר. בחור חכם, קוסטר ההוא, למרות שאני לא תמיד מסכים עם הגישות שלו.
• אם כבר מדברים על אנשים שאני לא תמיד מסכים איתם, נראה שלא נוכל להימלט מהשפעתו המתמשכת של העורך לשעבר של The Sunday Papers, שבעצמו הגיש קישור לרשימה, שהואהתיאור שלו על ביקור בייביקאסלס בניו יורק, יחד עם עוד איזה קשקוש על שטויות רטרו: "זה נגמר קצת כמו טעימת יין. "שחק את Robotron 2084. הבנתי? עכשיו - לך לשחק ב-Smash TV, מעשור מאוחר יותר. ראה את ההבדל לגבי מה שבעצם זהה משחק? טוב, עכשיו תשחק את הכפפה, החוליה החסרה בין השניים וכו'. חשדתי שאני בלתי נסבל, אבל כולם המשיכו לשאול אותי מה לשחק הלאה נימוס."
• רלוונטי גם לנושא של נימוס שעלול להיות כפוי,הנה GamerLawעל מה ש-PopCap היה יכול לעשות אם בליזארד הייתה מקדמת את הכללת המשחקים שלהם ב-World Of Warcraft.
• ואז ל-CNN, מכל המקומות, לראות את סקוט שטיינברג שואל: "האם משחקי וידאו פשוטים יותר טובים יותר?"נראה שהוא חושב כך. אני בעצם לא כל כך בטוח. זאת אומרת, אני מקבל את הנקודה לגבי החלונות, אבל יש לי התלהמות ארוכה על איך זה בסדר, אפילו ראוי לשבח, למכניקת הליבה להיות אני חושד, עמוק בפנים, שמורכבות היא הכיוון היחיד שמשחקים באמת צריכים ללכת אליו. ואני גם חושד שמשחקים בסדר גמור עם המורכבות, כל עוד המשחק נותן להם דרך. על זה בקרוב, כנראה.
• לבסוף, ורק קשור באופן משיק לעולם המשחקים, אני מתפעל מהמאמץ שהושקעתרשים הזרימה של הדמות הנשית. בדוקהתמונה המלאהלהשפעה המתאימה.
• למעשה זה לא לגמרי סופי, כי אתה לגמרי צריך לבדוקשומרי הרובוטים האלהפרוסים במדבר נבאדה. זה איזה עתיד, ממש שם.

נכון, אני מניח שהגיע הזמן להתחיל לחשוף איך טעם המוזיקה שלי באמת שונה מזה של גילן לפני שאצא לטייל באזור הכפרי של אוקטובר. הנה מה שהקשבתי לו הבוקר:Oneohtrix Point Never - החזרה.

עוד בקרוב.