ברכיבה אנחנו שולחיםברנדן לתוך עולמות משחק כדי לפגוש את התושבים השוכנים בתוכם. הפעם,הוא מציג קומיקאי מקצוען בפני ההקלרים וחֲרָדָהשֶׁלערב קומדיה

"אני שונא את זה," אומר גלן. "איזה נוף גיהנום מוחלט."

גלן מורהוא קומיקאי כבר שנים. הוא כתב לטלוויזיה והופיע בתוכנית הפאנל Mock The Week. בשנה שעברה זכתה הופעתו של אדינבורו פרינג' בפרס "מופע הבכורה הטוב ביותר". אבל בשלב הזה, כל זה לא משנה. כאן, הוא עצבני ולא נוח. זו בקושי הפתעה. הוא פשוט "נ*****" צעק עליו, שוב ושוב.

אנחנו משחקיםערב קומדיה. זהו משחק שבו שחקנים עולים לאור הזרקורים בחדר קטן ומבצעים שגרות קומדיה או שירים לשאר הקהל. הכל מתרחש באינטרנט, אז כל אווטאר מצויר עם ראש גדול במושבים הוא אדם אמיתי שיושב בבית ומחכה לתורם לספר בדיחות. תארו לעצמכם חדר צ'אט שבו לקול של כל אדם יש אפקט "מיקרופון" לזמן מוגבל. בתיאוריה, Comedy Night הוא מרחב עבור קומיקסים ומבצעים חובבי לחדד את מעשיהם. בפועל, רוב החדרים של 12 אנשים הם גפרורי צעקות דוחים בין ראשי בבל אנונימיים.

גלן אינו זר לחלוטין למשחקים, אבל הוא גם לא גיימר PC צבוע בצמר. ("אני מסורתי שנרכש בחנות", הוא אומר בשלב מסוים). אני מבקש ממנו להתקין את המשחק. בהתחלה, הוא חושב שזה הולך להיות סוג של משחק תפקידים מבוסס תורות ("כמו מצב המסע של פיפ"א או משהו כזה"). הוא לא מבין שזה שלב עם דיבור חי בין שחקנים. מעין לילה של מיקרופון פתוח למגרעת האנושות. כשהוא סוף סוף נכנס לאחד השרתים, כדי לסייר בו כחבר קהל שקט, הוא מבין את מלוא המשקל של מה שהוא הסכים לעשות.

"המשחק הזה כל כך מוזר לגמרי", הוא אומר. "מעולם לא עשיתי סטנד-אפ רק בישיבה ליד שולחן לפני כן."

אנחנו נכנסים יחד לחדר בשרת האמריקאי. כדי לעלות על הבמה, עליך ללחוץ על כפתור "ביצוע" קטן. זה מוסיף אותך לשורה של אנשים שרוצים לעמוד מתחת לאור הזרקורים. יש גם כפתורי רגש. חלקם מוחאים כפיים, אחרים גורמים לדמות שלכם להניד בראשם ולעשות בוז. חלק מהכפתורים מרימים אגרוף צפצף באוויר, אחרים מפהקים או שורקים. יש אפילו מפתחות ממופים לכל אחת מהגבות שלך, ומאפשרים לך ליצור הבעות בזמן על הבמה.

בדרכים אלו, אתה אמור להיות מסוגל לשפוט את התגובה הרגשית של הקהל, "לקרוא" את החדר ולהגיב אליו בעין. אבל האמוציות הן הדאגות הקטנות ביותר של סטנד-אפים. קשקוש הוא לא רק נפוץ אלא נהוג. אתה יכול לכבות את "רעש הקהל" באפשרויות, אבל זה רק אומר שלא תשמע את המתעללים שלך בזמן על הבמה. כל השאר עדיין עושים זאת.

אתה יכול לבחור לעזוב את הבמה בכל רגע. אם זה לא יצליח, אתה עלול לקבל אתחול חזרה למושב שלך על ידי מנהל החדר בגלל שלא שידל מספיק צחוקים, או פשוט בגלל שהם לא רוצים אותך שם. כל אחד יכול ליצור חדר משלו, כך שהפיכתו למנהל מסתכם רק במי שהגיע ראשון לבר.

הבר שגלן ואני יושבים בו נקרא "חדר לימוד צרפתית". עד מהרה אנו למדים מדוע. מדובר בצירוף לצרפתייה שעלתה לבמה ומציעה לתרגם את כל מה שהקהל ימליץ לצרפתית. לא ברור אם זה חלק משגרה או רק גישה צדדית לבעיה של להיות פתאום מול תריסר אנשים. בכל מקרה, קשה לשמוע אותה על קול צעקות הקהל.

הגבר הכי רועש בחדר, עם פאות ירוקות וסרבל כלא, דורש ממנה לתרגם את הדברים הכי פוגעניים שהוא יכול לחשוב.

"מה זה 'n*****'?" הוא מזמין.

"אנחנו אף פעם לא אומרים את זה. זה רע."

"תגיד n*****."

"לֹא. לֹא."

הוא מאט, מתגבר.

"N*****"

"זה רע להגיד את זה."

הצרפתייה נבעטת מהבמה.

גלן יושב בשורה הראשונה ומחכה. האווטאר שלו הוא פחות או יותר ייצוג של עצמו. משקפיים, שיער גלי, חליפה מסודרת ועניבה. אתה לא יכול להזיע ב-Comedy Night, אבל אם היית יכול, יש לי הרושם שגלן היה נוצץ.

בסופו של דבר, הגיע תורו. הוא עולה לבמה.

"וואו, נראה שאתם באמת נהנים מהמילה n", הוא אומר. "זה נחמד להיות כאן ב--"

בועות הדיבור מעל לראשיהם של כמה חברי קהל נדלקות.

הם מתחילים לדבר בקול רם על גלן ואחד על השני. ההשמצות נמשכות ואם כבר - מתגברות. אני לא יכול לשמוע אף אחת מהבדיחות, אז הן טובעות בפטפוטים והתעללות. האסיר עם הפאות הירוקות פשוט חוזר על המשפט הגזעני שלו שוב ושוב, ולא אכפת לו שגם הוא כמעט יטבע ברעש של מזיקים אחרים. לאחר 58 שניות בלבד של בדיחות בלתי נשמעות, גלן מודח מהבמה על ידי המנהל - לואיג'י בלונדינית, חובשת שפתון, בשם 'Cucking Funt'.

"סליחה," אומר פאנט, "אני הבחור הבריטי היחיד שמותר להיכנס לחדר הזה."

הוא עוצר לרגע, ואז מוסיף:

"ישו הוא הבא בתור."

גבר לבוש בחליפה לבנה, עם שיער ארוך וזקן, עולה לבמה. הוא מנענע בשקט את גבותיו.

"אני שונא את זה," אומר גלן. "איזה נוף גיהנום מוחלט."

התקשרתי אליו כדי לשאול איך הוא חושב שהתנהלה ההופעה הראשונה.

"מה הגֵיהִנוֹםזה המשחק הזה?" הוא אומר. "זה בין האי נוחות שהרגשתי אי פעם... אני מנסה לחשוב איך לעזאזל זה יכול להיות."

הוא חושב על זה.

"הדבר הכי קשה בקומדיה זה להתחיל... וכשאתה מתחיל אתה תעשה כל הופעה שאתה יכול רק כדי לקבל כמה דקות של זמן במה. לפעמים זה כרוך פשוט לעלות לבמה בפינת פאב שאף אחד לא מקשיב בו, אחת מההופעות שבהן כל אחד יכול להופיע, ומי שעלה לפניך הוא הגזען המטורף הזה והם ממש הרסו את מצב הרוח בחדר , וכולם מרגישים לא בנוח... כלומר, אני מניח, דומה במעורפל. אבל זה רק... חוויתי אז יותר פחד במה ממה שחוויתי בטלוויזיה או מול הקהל הגדול ביותר... זה היה פשוט מטורף".

המפתחים של Comedy Night מוכרים את זה כמקום קשה להוכיח את הערך הקומיקס שלך. יש אפילו מצב שבו אתה מתחרה עם שחקן אחר, שניים מכם עולים לבמה בבת אחת, מנסים לדבר אחד על השני. כל אחד מהקהל יכול לסמן אותך ב'X' רם ומזמזם אם הוא שופט את הבדיחות שלך כאיומות. שלוש מכות ואתה בחוץ, משאיר את הקומיקס השני כמנצח.

"אם אתה קומיקאי שאפתן", אומר הכתבה מ-Lighthouse Games, "זהו ארגז חול נהדר לנסות חומרים חדשים ולשכלל את ההופעה שלך."

אני שואל את גלן אם הוא חושב שזו עצה טובה.

"המשחק הזה לא ישמש בשום אופן למטרה שלשמה הוא נועד", הוא אומר. "נדמה היה שזה פשוט הפורום הגזעני המטורף והימני הקיצוני הזה, עם אנשים שמעודדים בנות צרפתיות לומר את המילה N. פשוט מעולם לא ראיתי דבר כזה. זה היה טירוף מוחלט...

"אם מישהו שוקל ללכת לסטנד-אפ וזה משהו שמובא כאופציה, אני לא יכול להדגיש כמה קומדיה קטנה כזו... זו הייתה ההופעה הכי גרועה שאי פעם הייתה לי שם.

"זה היה כמו לנסות להופעת סטנד-אפ בטיוב לזרים... כמו לעשות הופעת סטנד-אפ במועדון לילה בלי מיקרופון ואף אחד לא יודע שאתה עושה סטנד-אפ... זה היה לא אמיתי . זה היה נורא."

הוא עוצר.

"נחזור וננסה את זה פעם נוספת?"

החדר השני אליו אנו נכנסים נקרא "טקס הזיכרון להירושימה". האווירה הרעילה מכה בנו כמעט מיד.

"- כי היא אישה והיא לא יכולה לדעת בדיחות כי היא אישה הא האאא."

לאחר שחיכה לתורו, גלן עולה שוב לבמה. עבור הסט הזה, הוא החליט לא לבזבז זמן על היכרות.

"היי, סבתא שלי היא חיקוי של אלביס--

הוא נעלם. רק שבע מילים לשגרה שלו, גלן לא רק הודח מהבמה אלא גם נאסר מהחדר. זו כנראה הקלה, כי כל השגרה שלאחר מכן תפסה את נושא הסבים והסבתות והידרדרו לבדיחות לא מפורשות מינית על סבתות. אדם עם ראסטות בשם Fetus Fajitas עולה לבמה ונותן אנחה עייפה.

"לעזאזל", הוא אומר. "אני אשחק ב-Wonderwall."

יצאתי מהחדר לפני הצליל של מיתר הגיטרה השני.

כשאנחנו מחפשים מועדון חדש, גלן אומר לי שיש לו טקטיקה חדשה. הוא ינסה לפלוט חמש מהבדיחות הקצרות ביותר שהוא יכול.

"אחרי צמד הסטים הראשונים הבנתי שלכולם יש טווח קשב מינימלי כזה", הוא אומר. "פשוט הייתי צריך להגיד את הבדיחות הכי קצרות שיכולתי לחשוב עליהן. אם מישהו ינסה לפתוח בסיפור או משהו זה פשוט יהיה בלתי נסבל".

אנחנו נכנסים לחדר חדש בשם "פיצריית פאפא ג'ון". המנהל הוא בחור גדול לחיים עם מוהוק. הוא מחזיק בבית המשפט, מקשקש בטענות יד שנייה ("הוא רק אומר בדיחות של טים ויין," מבחין גלן) מול חדר שקט של ארבעה אנשים.

"שמעת על המסעדה על הירח?" אומר אבא ג'ון. האוכל נהדר אבל פשוט אין אווירה.

הצרפתייה מקודם מריעים מהבדיחה הזו. היא גם כאן. החדר מתמלא אחרי כמה דקות. הליין-אפ בצד המסך ארוז כעת. שבעה אנשים רוצים לעלות על הבמה והקהל מתחיל לזעזע ולזעזע את איל הפיצה ואת הדו-ליינרים דמויי האבא שלו. לבסוף, המנהל מודה ונותן לאחרים להופיע, תוך שהוא נכנס ביניהם כסוג של אמן טקסים. לאחר הופעות קצרות רבות, גלן קם לסט אחרון.

"הפסדתי במאבק בבית המשפט נגד מרכך שברים פופולרי", הוא אומר. "נלחמתי בלינור ולינור ניצח".

הוא מצליח להוציא עוד שתי בדיחות בלי שום טרחה לפני שהוא מקפיץ אותו על ידי אבא ג'ון. זה כמה שכל אחד מאיתנו יכול להתמודד.

"זה היה נורמלי יותר", הוא אומר לאחר מכן. "זה עקב אחר המבנה של... אנשים נורמליים. הבחור שסיפר רק בדיחות ממש ישנות - הוא תפקד די טוב כשחקן. הוא נתן לתוכנית איזשהו מבנה בכך שהוא התקיים בין כל אדם, וזה לא היה רק ​​איזו עצרת ימין מטורפת.

"כי היה בזה אלמנט פרפורמטיבי. אנשים היו סוג של הופעה... אבל לפני זה זה היה, כאילו, אוי אלוהים... זה הרגיש כמו סתם פורום אינטרנט ענק, אחד מאותם פורומים אינטרנטיים לא מוסדרים של 2013-2004".

גלן אולי הצליח להוציא כמה בדיחות מהפה שלו בסופו של דבר, אבל הוא עומד בדעה שזה לא מועיל לאף קומיקס צעיר יותר בתקווה לחדד את שנינותם או לשפר את ההגשה שלהם.

"זה לא יאומן מועיל לכל מי שרוצה להיות מסוגל לנסות. זה הרבה יותר מפחיד ממה שיהיה ערב קומדיה רגיל... אלוהים אדירים, אם מישהו יכול לכבוש את החדר הזה, אז הוא יכול לשחק בוומבלי”.

בעיני גלן, זו לא רק דרך רעה להתאמן. Comedy Night הוא בעצם קבוצה של חדרים חסרי חוק באינטרנט שבהם לכולם יש מיקרופון ואומרים להם להיות "מצחיקים". ההתקפה המנוונת שאתה רואה במשחק הזה היא בלתי נמנעת, לא משנה עד כמה הכוונה טובה.

"זה לגמרי מתחנן להתעלל בו... זה פתוח לכל כך הרבה שובבות שכמובן שאנשים לא הולכים לפעול לפי הכללים. בליל קומי אמיתי, מחבל... תמיד יהיה מישהו שיושב בחלק האחורי של החדר, איפה שהם יודעים שהאורות לא דולקים. והם עושים זאת ללא חשש מהשלכות כי הם יושבים כל כך רחוק מאחור. [המשחק] הזה הוא סוג של הפחדנות האולטימטיבית של האקלים. אתה יכול להמשיך בזה ואתה יכול, ללא עונש מוחלט, לצעוק במסווה של אווטאר, ופשוט להגיד מה לעזאזל שאתה רוצה. כמובן שזה הולך להיות מנוצל לרעה".