חלק מהמשחקים מסתגלים ל-VR באופן טבעי יותר מאחרים. משחקים שמתרחשים בעיקר בתא הטייס, כמועלית מסוכןאוֹEuro Truck Simulator 2, זקוקים להתאמה קטנה יחסית כדי להפוך אותם למהנים ב-VR. הם לא דורשים מהשחקן לנוע הרבה, וכל הרצון שלהם לספק חוויה אותנטית וסוחפת.

משחקים שדורשים הרבה תנועה מהירה, או שדורשים מהשחקן לעקוב אחר הרבה אובייקטים שונים, בדרך כלל קשה יותר לגרום לעבודה באמצעות משקפי VR. מכאן מדוע Amid Evil VR משך את תשומת ליבי. יריות הם מזון VR נפוץ, אבל הם בדרך כלל בנויים כחוויות VR מהיסוד.בין הרוע, מצד שני, הוא יריות רטרו עם מסך שטוח שנועד להיות תגובתי, סוריאליסטי, ומעל לכל, מהיר. זה משחק שבו אתה רוכסן ממדים אסתטיים כמו טיל קסם, מתיז בחורים משוריינים קטנים ומשונים עם חרבות מכושפות ומטה שיורה כוכבי לכת. זה משחק מבריק, אחד ממשחקי היריות הטובים ביותר ב-Old School שיצאו מהתחייה של הז'אנר. אבל על הנייר, זה ידידותי ל-VR בערך כמו מורפיוס.

מה שהופך את זה לעוד יותר מסקרן שהמפתחים Indefatigable בנו את גרסת ה-VR המותאמת הזו של המשחק, שהיא לא רק מצב VR אופציונלי, אלא חוויה נפרדת לחלוטין שדורשת רכישה והורדה משלה. וזה אכן עובד, במובן זה שזה יריות רטרו בעל אופי קלאסי שמתפקד ב-VR. לגבי האם זה טוב? ובכן, התשובה קצת יותר מסובכת.

מבחינה מבנית, זהו אותו משחק כמו Amid Evil, הכולל את אותן רמות עם אותו עיצוב שאתה מתקדם דרכו באותו אופן מהיר ומעט סקייטי. זהו המבחן הגדול הראשון עבור Amid Evil VR: האם ניתן לשחק בו מבלי להניע את עצמכם ברחבי החדר על זרם בלחץ גבוה של הקיא שלכם?

התשובה כאן היא 'כן'. הייתי חווה בחילה קלה לאחר כשעה של משחק, אבל זו תוצאה טובה בהרבה ממה שציפיתי. למרות ש-Amid Evil זז מהר, הרמות שלו בנויות בדרך כלל מחללים רחבים ואווריריים, אז זה לא כמו להיות תקוע במנהרה שבה הקירות חולפים על פניך, משלים את המוח שלך לחשוב שבלעת רעל אקזוטי כלשהו. יתרה מכך, מכיוון שאי אפשר לעכבר להסתכל סביב הסביבה כמו סנאי נסער, אתה מפסיק בתדירות גבוהה יותר, מה שגם עוזר להפחית בחילות. עם זאת, אני משתמש VR רגיל, אז יתכן שהמשחק הזה יהפוך עולים חדשים לירוקים יותר מהאלק.

השינוי העיקרי שעושה Amid Evil VR הוא כיצד מתנהלים כלי נשק. כמו רוב יריות ה-VR, הוא מנתק את כלי הנשק שלך מהפינה הימנית התחתונה של המסך, ומאפשר לך להחזיק אותם בחופשיות בזרועותיך הוירטואליות. זה אולי לא נשמע מעניין במיוחד. אבל הנשקים של Amid Evil הם לא האוסף הטיפוסי שלך של אקדחים, רובי ציד ורובי סער. כולם נשק תגרה שמשמשים כנשק קליע. אתה מקבל חרב בשם Whisper's Edge שכאשר מניפים אותה, פולטת קשת של אנרגיה ירוקה שפוגעת באויבים מרחוק. כלי נשק גאוניים יותר כוללים את ה-Celestial Claw, מקל מסוקס שיורה כוכבי לכת אמיתיים שנקטפו מהקוסמוס לעבר אויביך, בזמן ש-Star Of Torment בעל השם המעולה יורה רסיסי קריסטל שיכולים לשפד יריבים.

בפועל כלי הנשק האלה הם למעשה פחות מספקים לאחיזה ב-VR.

זהו ארסנל מלא דמיון ומשביע רצון, והרעיון להחזיק את הנשקים הללו ב-VR מושך מאוד. Amid Evil VR מבין בבירור את הפיתוי הזה. כעת, אתם משחררים את רסיסי הקריסטל של כוכב הייסורים על ידי החלקה פיזית של הנשק, בזמן שניתן לתפוס את כוכבי הלכת של טופר השמיימי בידכם החופשית ולהפיל לעבר אויבים כמו בייסבול אפוקליפטי.

אולם בפועל, הנשקים הללו למעשה פחות מספקים להפעיל ב-VR. הסיבה לכך היא שהמעבר לבקרות תנועה VR הופך את הלחימה לפחות אינטואיטיבית. ערכת הבקרה האטומה למים של FPS למחשב מקלה מאוד על תגובה למצבים משתנים ולבצע מהלכים מגניבים. ב-VR, הרבה יותר קשה לעשות זאת. עם כלי הנשק החותכים כמו Whisper's Edge מכוון לקליעים שלו קשור לראש שלך, מה שמרגיש מאוד מנוגד לאינטואיציה. כשאני מנסה להתרחק מהאויבים כשאני מניף את החרב מולי, אני מרגיש כמו גבר עייף וכבד משקל עם ביצה על הטי-שירט שלו.

אני מודה שהביצה היא בעיה אצלי, ושהמשחק הזה היה כיף יותר אם הייתי אדם בכושר וחן יותר. אבל יש בעיות קשות יותר עם אופן הפעולה של Amid Evil VR. להתקפות תגרה, למשל, יש ניתוק קל בין פגיעה באויב לבין רישום ההשפעה, כלומר הן מתקשרות את העוצמה שאתה רוצה. באופן דומה, המשחק די בררן לגבי ירי של קליעים, כלומר לעתים קרובות תניף את ה- Whisper's Edge ושום קליע לא יירה. לבסוף, בגלל שאתה מוגבל על ידי היכולת של הגוף שלך לזוז ולהסתובב ולהסתכל מסביב, כל החוויה לא זורמת כמו ש-FPS קלאסי צריך.

מה שלא אומר שזה חזה שלם. אם אתה מוכן להשקיע את הזמן הדרוש כדי להשתלט על Amid Evil VR, אין ספק שתהנה. יתרה מכך, לראות את העולמות המוזרים שלו הממזגים עיצוב חזותי תלת מימדי מוקדם וטכניקות גרפיות מודרניות זה מסקרן, במיוחד כשמגיעים לעולמות האחרונים של המשחק, מכופפים את המציאות. אבל ההשפעה היא לא הרבה יותר דרמטית ממה שרואים במשחק הבסיס. ואכן, חלק מהפרופורציות נראות קצת לא טובות ב-VR, במיוחד עם אויבים.

Amid Evil VR הוא ניסוי מעניין, ואני לא מתחרט שחקרתי את עולם הפעולה-פנטזיה Indefatigable דרך עדשה אחרת (או שתיים). אבל אני לא חושב שזו הדרך האידיאלית לחוות את המשחק הזה. שחקו תחילה Amid Evil ב-flatscreen, ותיהנו מכל המוזרות המאנית שלו עם בקרות FPS מתאימות. אם אתם עדיין לא שבעים אחרי שסיימתם, אז, ורק אז, כדאי להרים את גרסת ה-VR.