פּרוֹטוֹקוֹלנותן לך שישים שניות להשיג דברים גדולים. ברגע שאתה מתעורר, בכל מקום בו אתה מתקשר כעת הביתה, טיימר מתחיל לספור לאחור וכאשר דקה חלפה, אתה מת ומתחיל מחדש. בזמן הזה, אולי תמצא פריט שימושי, שיהיה בהישג יד בחיים הבאים, או אולי תגלה אזור חדש ותתחיל לגבש תוכנית לחקר והסתננות כמה חיים בהמשך.

במהלך חיי השניים מצאתי את המגדלור. ליד המגדלור עומד איש זקן, עקום שדרה. הוא מספר לך כל מה שאתה צריך לדעת עליופּרוֹטוֹקוֹלהשנינות והתנשאות המרכזית שלו, והוא עושה את זה בלי יותר מאשר תיבת טקסט ומונולוג חכם מאוד.

הגאג הוא שהוא מדבר....מאוד.......מאוד.......לאט...........ו......לוקח.... ..........הרבה .........זמן .........ל......להגיע ... ל. ............הנקודה........

במשחק כל כך ממוקד בתזמון, זה נהדר לראות אישור מוקדם לכך שהמגוון הקומי של התזמון הוא אחד הדברים שהמשחק מתמודד כל כך טוב. עד שתגיע למגדלור, תאבד בערך שניות מחייך, אולי קצת יותר או פחות. הפעל את המונולוג והמילים מתחילות לטפטף החוצה, אות אחת בכל פעם, ואין, בהתחלה, שום דבר חשוב. ברכה, כמה נעימות. הזקן הזקן הזה רק רוצה לדבר על עצמו.

ואז הוא מזכיר אוצר. הוא אומר את זה בצורה שרומזת שהוא ידע שבגלל זה תבוא אליו מלכתחילה: "בכל מקרה, בשביל האוצר."

כשהטקסט ממשיך לטפטף החוצה בקצב מייסר, יש רמזים והוראות ממשיות. הוא נותן לך מפת דרכים לאוצר. אתה אוהב אוצר! אבל אם אתה יכול להתמקד במילים מבלי להעיף מבטים מודאגים על טיימר החיים שלך, אתה עשוי מחומר חמור ממני. אני חושד שכל התרחיש הזה נבדק שוב ושוב כדי להבטיח שהטקסט והטיימר מסונכרנים בצורה מושלמת ומייסרת. תגיע מוקדם מספיק ותקבל את מה שאתה צריך, תגיע מאוחר מדי ואולי אפילו לא תבין שיש מידע שימושי מעבר לשיטוט.

זו בדיחה שעובדת כדי לחנך אותך, ובמקביל גם מראה בדיוק איך חלק מהמתחים של המשחק מתרחשים. עוד לא סיימתי את Minit, אבל הקודר המבריק הזה גורם לי לרצות לראות איזה עוד סתימות וטריקים יש לו בשרוולים הזעירים שלו. של ג'ון [סקירת דקות] מציעה לי פינוק.