קצב זו מילה מצחיקה.קֶצֶב. ככל שאני מסתכל על זה, אני פחות אוהב את זה. וזה בדיוק ההשפעה ההפוכה שיש ל-Rhythm Zone עליי. בתחילה לא כל כך התלהבתי עם הצגת משחקי הקצב השוטפת לכאורה, אבל זה למעשה לא רע, ויש לו קצת פיקחות מתחת למכסה המנוע. המילים שלי על המשחק הזה ממשיכות להלן.
Rhythm Zone לוקח את עניין משחקי הקצב שאנחנו גם מכירים כל כך טוב דרך כלי נגינה מפלסטיק ומביא אותם למקלדת. כמובן שהבעיה האמיתית של Rhythm Zone היא שהוא מתמודד מול חבורה של משחקים אחרים שגם עושים אתגיטרה הירודָבָר. הם נמצאים בכל מקום בימים אלה, ומגיעים בכל מיני טעמים. ישאחד ממש כאן, וטוב עוד יותרכָּאן. לעזאזל, יש אפילו כמה שחיו ואז מתו שוב, כמו InstantJam, שירד עם פטירת משחקי המוסך.
לא הייתי יכול להמשיך להתעניין במשחק אם Rhythm Zone לא היה בעצם החבילה השלמה, עם חבורה של מוזיקה משלו, אלא, יותר חשוב, מערכת שמאפשרת לך להוסיף רצועות משלך למשחק . תהליך זה עושה קסמים על המסלול ויוצר מתוכו רמה, וגם יאפשר לכם לבחור רמות קושי שונות לנסות. זה די מסודר, גם אם פונקציונליות הגלישה שלו קצת מחורבן ואתה צריך לאחסן את המוזיקה שלך בכונן C: שלך כדי למצוא אותה. רק כמה שניות המתנה (קבצי.wma ו-.mp3 הם מה שהמרתי) ושיחקתי רמות על סמך השטויות האקראיות שאורבות לי במחשב, ממוצרט ועד ברק, וההפתעה הגדולה - הרמות שהמשחק יוצר למעשה ממופים די טוב לפי המנגינה. המשחק נדלק עם רקעים פסיכדליים והקטעים הצבעוניים של המנגינה הגיוניים מתחת לאצבעותיך. כמו הטוב ביותר בז'אנר משחקי הקצב, זה דברים מרשימים.
כמובן שעיבוד המנגינות נעשה גם במקומות אחרים, כי יש גם Audiosurf. לא ממש באותו משחק, אבל בהחלט קרוב בשכונה, ומה שהוא עושה הוא גם נראה טוב יותר וגם קצת יותר ידידותי למחשב מטכניקת משחק הקצב הקלאסית. טוב בכל מקרה, הדרך הטובה ביותר לשפוט היא כנראה לשחק את ההדגמה, וזה פשוטכָּאן. לך תסתכל.