אולי ראיתהזכרנו את פראן באו מוקדם יותר החודש. הרפתקה של הצבע ולחיצה עם הרפתקה מתמשכתקמפיין IndieGoGo, ו-הדגמה זמינה. דברים סטנדרטיים למדי. אבל כפי שבן גילה כששיחק בו, ובהחלט גם אני עשיתי זאת, זה משהו מטריד להפליא. סיפור על ילדה בת 10 אשר עדה לרצח האכזרי של הוריה, ולאחר מכן מפתחת לכאורה בעיות נפשיות קשות. ההדגמה, המתרחשת בבית מקלט, מציגה את הגרסה המורבידית, הנוראית של המציאות, הנתפסת על ידי הילדה הזו - עולם של מוות אכזרי, ילדים מרוטשים וחוסר תקווה עגום. זה היה יותר מדי בשבילי - מצאתי את זה מאוד מטריד. ואז ראיתי שאחת היוצרות המשותפות, נטליה פיגרואה, הזכירה שזה חצי אוטוביוגרפי.
אז צריך לומר מראש שהראיון הזה נוגע בנושאים של התעללות מינית ופיזית, לצד ההשפעה שעלולה להיות לפרויקט כזה, ואכן למה עוד אפשר לצפות במשחק.
RPS: שיחקתי את ההדגמה. ואני אהיה כנה - מצאתי את זה מטריד להפליא. זה היה מטריד יותר ממה שהיה לי נוח איתו. ילדה שמתבוננת בהוריה נטבחים מולה, שאולי משתגעת, נכנסת לבית מקלט, ואז עם תרופות רואה גופות מרוטשות של ילדים, חיות מחוללות, שדים איומים וכל מיני שפיכות דמים. וכל זה ניגשים בתגובה כל כך קרה וסטרילית. ואז אני שומע אותך אומר שזה מבוסס על החיים שלך. ואני נזרק מזה לגמרי. אתה יכול לדבר קצת על זה, מה שנוח לך לשתף?
נטליה פיגרואה: המשחק עצמו הוא סוג של צרחות של מה שחוויתי במהלך שנות הילדות והנעורים שלי. מילדותי אני חווה אירועים טראומטיים, מהיותי עד לאלימות במשפחה ועד ליחס אישי לא הוגן מחוץ לבית. ובתור נער שנידון להיות חלק מכת דתית, להיות סוג של שפן ניסיונות למחקר עם כל התרופות שנתנו לי הרופאים כדי לנסות לרפא את מחלת הנפש שהחיים העניקו לי. יש עוד משהו שאני רוצה לשמור לעצמי, אבל האירוע הזה הוא זה שבעצם פוצץ את הכל בתודעה שלי. אז כן,פראן באוהוא מפגש של אירועים רבים שהיו מכריעים בחיי ובמובן מסוים, אני לא רוצה לדבר רק בשם עצמי, אלא גם באחרים שאני פוגש בדרכי, כי לא הכל קשור למצבים כואבים. דברים יפים קרו גם בדרך, והאירועים המשמחים האלה הם אלה שבאמת עזרו להילחם במצב הנפשי שלי.
RPS: אז האם תהליך יצירת המשחק הוא טיפולי? האם זה עזר לגרש משהו בשבילך?
נטליה פיגרואה: אני חייבת לומר שפרן באו מבוססת אך ורק על דברים כואבים ויפים שקרו בחיי וכמובן שזה מרגיש מאוד טיפולי. זה החלק האחרון בפאזל כדי, במובן מסוים, להרגיש חופשי. ויצירת המשחק היא גם צעד מצוין עבורי ועבור איסק (הראש השני של קילמונדיי) כיוצרים.
מעולם לא השקעתי כל כך הרבה אהבה וכנות בפרויקט. זה באמת בא מהלב שלי ונעשה באהבה אמיתית. היא גם דרך להרפות מרגעים רעים בחיים. למעשה, אפילו זה נשמע קצת מוזר - כל הדברים הרעים שקרו לי רק נתנו לי כוח לראות שהחיים הם היכולת לפקוח את העיניים ולהבין שקורה חרא ויש דברים יפים שמחכים שתמצא.
ועשיית המשחק נותנת לי גם הזדמנות לחשוף כמה היבטים חברתיים שאני נגד. הם חבויים בסיפור עם אישיותן של הדמויות, במיוחד הדמויות הבוגרות.
RPS: האם אתה מודאג לגבי איך המשחק יתקבל? כל משחק שמציג ילדים תמיד זוכה לבדיקה נוספת, ומשחק כל כך מרגיז בכוונה שכן ברור שהמשחק הזה יגרום לתגובה כלשהי.
נטליה פיגרואה: אני לא יכולה לדאוג בגלל משהו שאני יוצרת. זה יעמיד את נקודת המבט שלי במצב לא בטוח. אני לא מודאג בכלל! אני ממש נדהם מהאהבה שאנשים נתנו למשחק ובמיוחד לפראן באו ולחתול מר חצות. אני מבין שרבים יכולים להרגיש מאוד לא בנוח עם ילד שעובר כל כך הרבה דברים קשים, אבל זו המציאות שחיו שרבים, ואני לא מפחד להראות את זה. ולמעשה אם אנשים יהיו נגד המשחק הזה, הדבר היחיד שאני יכול לומר הוא שאני לא משתמש ב"דמות" של בחורה כדי להגיע לתחושה הלא מותאמת הזו, זה רק איך דברים קרו לי.
RPS: אז אתה חושב שהתייחסות לבעיות של בריאות הנפש בצורה כל כך כנה באכזריות יכולה להיות מועילה לאנשים? להתחיל דיונים, לעודד אנשים לחלוק את הטראומה שלהם?
נטליה פיגרואה: יש הרבה דברים שלא סופרו. שיחקתי במשחקים רבים שלוקחים מחלת נפש כאילו זה משהו מצחיק. ואני חייב לומר, לרבים אין מושג עד כמה הכל לא הוגן ועצוב. התעללות מינית, שימוש כנקודת מחקר, הושארה על ידי המשפחה... דחייה מהחברה ועוד הרבה דברים שהם ברמת מענים. אני חושב שלכולם יש טראומה ורבים מסתירים אותם בגלל שהם לא מראים את עצמם כפגיעים. אבל היי! אנחנו אנשים ומרגישים דברים ונבהלים... אני לא מבינה את הצורך להסתיר דברים מעצמך. זה רק גורם לנו להיות יותר חסרי רגישות ומפוחדים ויוצר מולנו חומה.
זה יהיה יפה שהמשחק עבור אנשים מסוימים יכול לעבוד בצורה מועילה, אבל אני לא יכול לצפות לזה כי כולנו שונים. ואני גם רוצה ליצור משהו שיכול להיות חוויה מהנה עבור חלק, ואולי עבור אחרים דרך להרגיש בבית... כולנו כל כך שונים! קשה לדעת.
RPS: לגבי המשחק עצמו, ההדגמה מגיעה עד לבריחה מבית המקלט, אבל לא מציגה הרבה צד-קיק של החתול, מר Midnight, שאתה מתאר כחשוב מאוד בקמפיין ה-IGG שלך. האם אתה יכול להסביר קצת יותר על תפקידו במשחק, וכיצד אתה מתקשר איתו?
נטליה פיגרואה: ובכן, הפרק הראשון הוא לדעת יותר על פראן באו, אז בפרק השני תמצאו את מר חצות. הוא יהיה גם דמות שאפשר לשחק ותוכל לשחק בתור מר חצות כאשר פראן באו לא "זמינה" בחלק מהמצבים. כמו כן אתה יכול ללטף אותו, לתת לו אוכל, לאהוב ולדבר איתו. הוא יעקוב אחריך ויוכל לעזור לך. האישיות שלו מאוד מתוקה וחכמה בו זמנית... קצת טיפשית לפעמים, אז זה ייתן קצת הומור מתוק למשחק.
RPS: זה עתה הגעת למימון שלך, אז כל הכבוד על כך! כשנותר יותר משבוע, אילו שאיפות נוספות יש לך? איך המשחק ישתנה אם יכנס יותר כסף?
נטליה פיגרואה: תודה! אנחנו בהלם בעצם... אנחנו מאוד רוצים להתחיל לעבוד על המשחק שוב בהקדם האפשרי! יש לי תמונה מאוד ברורה של איך כל המשחק יהיה, וששום כסף לא יכול להשתנות. המשחק יהיה באנגלית, ספרדית וגרמנית. וזמין עבור Windows, Mac, Linux ומכשירים ניידים, Iphone, Android ו-Windows Phone. ולגבי הגדרת יעדי מתיחה, לא רצינו לעשות את זה כי אנחנו צריכים להתמקד קודם כל בביצוע המשחק. וה-20,000 זה מה שאנחנו צריכים כדי לעשות את המשחק. כל מה שמעבר ל-20,000$ ישמש כדי להפוך את המשחק לזמין בעוד שפות ופלטפורמות אם אפשר. עם הכסף הנוסף שאנחנו מקבלים יש לנו רעיונות מאוד ברורים, הראשון הוא לתרגם לשפות נוספות כמו צרפתית, איטלקית, רוסית ועוד אם אפשר. אם נשיג מספיק עבור ה-Wii U (ערכת מפתחים עלתה בסביבות 3,000 $) נעשה גם את זה. וננסה לעשות את זה גם עבור אויה.
RPS: תודה על הזמן שהקדשת.
של פראן באוקמפיין IGG עדיין מתקייםלעוד תשעה ימים. אתה יכול לקבל את ההדגמה גם מהעמוד הזה.
