הצורך שלי במשחקי פאזל אינו יודע שובע, מוזנים ללא הרף על ידי צוותי המעצבים המשועבדים שיצרתי לי רמות חדשות של Slitherlinks ו-Doodle Fit, בזמן שמציבי תשבצים סתמיים של טלגרף בוכים כשקצות אצבעותיהם מדממות מלתת לי עוד ועוד רמזים. לאסוף את כולם כמה שניות הפסקה בעמלם הואאִחוּי, חידה חדשה מאוּלָםמפתחים, Cipher Prime. האם זה יצליח?

אני אוהב פאזלים. אני לא בטוח אם אני יכול להדגיש מספיק עד כמה אני אוהב פאזלים. בבית שלי יש ספר סודוקו רוצח ברוב החדרים, עם ספר אחר בתיק כשאני בחוץ. הטלפון שלי עמוס בהרבה מאוד משחקי פאזל, אחד משחק בכל לילה כשאני נרדם. פעם הבנתי ששיחקתי ב-Slitherlink ב-DS שלי (אחד משני משחקים שאי פעם נתתי 10/10 בכל הקריירה שלי) במשך יותר מ-300 שעות. ביליתי יותר זמן עם חידות פיקרוס מאשר יש לי משחקי RPG. ואם יש דבר אחד שאני יודע שחשוב בהם, זה האיזון.

ל-Splice, משחק יפהפה ומענג מבחינה אסתטית, לכאורה אין מושג של איזון כלל.

כבר מההתחלה אתה מבין שהמשחק הוא התפריטים הוא המשחק, והתחלת. אין כאן הדרכות, טיפשי. וזה, במקום הנכון, בסדר גמור. חקר וניסוי הם חלק גדול מהמטרה של חידה, ואחרי שהוסבר יותר מדי בשבילך בעצם נוטה לרמוז על משחק שמסתמך על חזרה ולא על אבולוציה. הנה, רמז קל למה שקורה היה נחמד.

אבל זה לא מונע ממך להבין את זה. הכי קרוב שתגיעו להנחיה כלשהי הוא מדריך עם שני מסכים שאומר לכם שלכל אחד מהבלובים יכול להיות גוש אחד או שניים מקושרים אליו, ושיש מהלכים מוגבלים לכל רמה. זה החלק שלך. המטרה היא לגרום לפריסה ומספר הכתמים להתאים לאלו המוצגים בדפוסי רוחות רפאים חלולים על המסך. זה מושג על ידי סידור מחדש של הצורות, או שימוש ביכולות שלהן, הנרמז על ידי הסמלים שעליהן. אולי הם מתפצלים לשניים, משכפלים כל דבר שנמשך מהם, או מתארכים, מוסיפים כתם נוסף לשרשרת/ים. עם סיבובים מוגבלים אתה גורם לחזית להתאים לרקע. סליחה על הספוילרים שם.

אלוהים אבל, זה מהמם. קטע התפריט והמשחק המשולב הזה מקסים, והפאזלים שהשלמתם נסחפים ברקע יוצרים אווירה מעניינת כל כך. ואז יש את האמצעים שבאמצעותם אתה יכול לעבור קדימה ואחורה במהלכים שביצעת, לגלגל את גלגל העכבר כדי להריץ קדימה ואחורה בזמן, המוזיקה והאפקטים החזותיים תואמים את האשליה. בתור חתיכת עיצוב, זה למופת. כמשחק פאזל, הוא משאיר הרבה חוסר.

הבעיה היא עד כמה כל כך הרבה מהרמות מרגישות מסורבלות. האיזון, כפי שציינתי, חסר, כלומר אתגרים יכולים להפוך למסורבלים, ללא עזרת מערכות החוקים המוזרות שאתה צריך להבין בעצמך, לעתים קרובות בניגוד לציפיות ההגיוניות. לדוגמה, תאמו את הכתמים בהצלחה לרקע, אך לא פעלו לפי כלל לא מוצהר ולכאורה שרירותי, והרמה לא תיגמר. הו, אני לא יכול להשאיר אף אחד מהבלובים לא פעיל, למרות שהצלחתי? הא? אוקיי, אני אוסיף את זה לחוברת ההדרכה הנפשית שלי שלא כתבת.

אין לי התנגדות לכך שלפאזל יהיה רק ​​פתרון אפשרי אחד, ואפילו רק נתיב אפשרי אחד לפתרון, כל עוד הוא מתוכנן בקפידה. המטרה של Splice היא להפוך את המטרה למשהו שאתה יכול להשיג עם הכלים שהוצגו בהתחלה, וזה מציע הרבה פוטנציאל לכיף. אבל הבעיה מגיעה כאשר יש לך שלושה מהלכי חיבור זמינים, ושלושה או ארבעה כתמים להפעלה, וניסויים לא מתגמלים אותך בבידור. במקום זאת אתה מבין שאתה רק מגלה איך מישהו אחר עשה את זה, באמצעות ניסוי וטעייה שלך, ואז חוזר על אותו הדבר. זה קו דק בין זה, לבין הכיף של הנדסה לאחור, אבל אני חושב ש-Splice נופל לעתים קרובות מדי בצד הלא נכון של זה.

אבל לא תמיד. אבל ככל שהתקדמתי, לעתים קרובות מדי במקום לראות את עמדת המוצא ואת המטרה שלי ולחשוב, "אוקיי, איך אני יכול ללכת על זה אז?" במקום זאת הייתי חושב, "אוי ילד, אני חושב שאני אבדוק את טוויטר." הידיעה שאתה בעצם צריך לתכנן ארבעה או חמישה מהלכים קדימה לפני שאתה יכול לשנות משהו בצורה משמעותית הפכה לבלתי מושכת בעליל. ואני הולך הלוך ושוב. פאזל אחד יכול לספק אתגר משעשע, והאחרת לגרום לי לנשוף אוויר דרך השפתיים ולשוטט כדי לשתות קפה. זה לא שאני לא יכול לפתור את אלה האחרונים - אני יכול. אבל אני לא שואב שום הנאה או סיפוק מכך שעשיתי זאת. התוצאה היא, "אה, אז זה היה הסדר שבו הייתי צריך ללחוץ על דברים."

והנפיחות הזו באמת מתחילה לחשוף את עצמה בזמן שלפאזלים יש חמישה חיבורים זמינים, ובשלב זה כל תקווה לתכנון מעורר השראה נראית מעייפת מכדי לחשוב עליה. זה, בעיני, נותן רושם של חוסר אכפתיות בעיצוב הפאזל. שוב, אני רוצה להדגיש שזה לא קשה מדי - זה ממש לא. זה פשוט מסורבל וטרחני, והסבלנות שלי לזה דלה.

למי שרוצה אתגר קשה יותר, כל רמה מכילה פתרון שהוא צעד אחד קצר יותר מהברור יותר. זה משיג לך תוצאה "מלאכית", אבל שוב זה בקושי מועבר על ידי המשחק, אז הכוונה היא לסביבה המסתורית נטולת הכלים שלו. שאמנם נראה מדהים לחלוטין, אבל בסופו של דבר מרגיש קצת קר ומנוכר בהקשר של כל השאר.

זה יצא די קשה. Splice הוא לא משחק רע במיוחד, וזו מצגת מהמם. אבל הוא מצליח לסבך אותי בכל הכיוונים הלא נכונים עם אופי חידות העבודה הנחושות. או שאולי אני סתם עבה. אבל אני רואה פאזל כמו זה שלמעלה ואני חושב, "פשוט לא אכפת לי." כמו שאמרתי, אני מעריץ משחקי פאזל ומבלה איתם כמויות מגוחכות מהחיים שלי, אבל Splice הוא לא אחד שמתאים לי. אולי זה יהיה בשבילך? יש דרך מצוינת לגלות דרךההדגמה שנתן הזכיר הבוקר. אתה יכול לקבל את המשחק המלאב-Steam תמורת 7 פאונד כרגע.