אני חושב שבאופן כללי אנחנו יכולים להסכים שאחת הפונקציות העיקריות של משחקי וידאו היא הגשמת משאלות. הם נותנים לך להאמין שאתה לא רק אדם חזק ומוכשר, אלא גם האדם החזק והמוכשר ביותר ביקום (ואם זה לא המקרה, למה בכלל קיימים משחקי Bethesda?). וכיוון שכך, משחקי הישרדות תופסים עבורי עולם דמדומים מוזר. הלוואי והייתי טוב בהם, כי אני מאוד אוהב את הרעיון של רובםמשחקי הישרדות.

אני בקושי יכול לשרוד את החיים האמיתיים שלי כשזה כולל ישיבה בדירה חמימה ונעימה לאכול אגוזי קשיו צלויים ומלוחים מתוך שקית שנסגרה על ידי רובוט ענק ומורכב בגודל של מחסן, שנוצר במיוחד לאריזה ואיטום של צלויים. , קשיו מלוח. אז להעמיד פנים שאם אתקע על אי או אשרוד אחרי אפוקליפסה, אהיה מסוגל לעשות כל דבר מלבד לשכב ולחכות שהמוות יבוא אליי זו פנטזיית כוח טהורה. חוץ מזה, אני גרוע מאוד ברוב משחקי ההישרדות.

אני לא יכול אפילו להצליח בפנטזיה של הישרדות. הם מעמתים אותי עם תחושות חוסר ההתאמה שלי. לפיכך, בדומה לנער בן 15 אדום פנים שעומד בפני נערות מתבגרות, משחקי הישרדות הם אובייקט של תשוקה בלתי ניתנת להשגה וזעם חסר אונים.

אני רוצה נואשות לעמוד על ראש ההר של ציוויליזציה של אישה אחת שבניתי בשתי ידיי, היסודות עשויים משילוב של פטריות לעוסות וזרדי רועים והפסגה של אחוזת בקתת עץ נפלאה עם חוות חזירים אוטומטית, מוקפת ב ביצורים בלתי עבירים כדי לעצור גל של דובים רעבים. אבל אני לא מסוגל לשילוב של ניהול זמן, חשיבה אנליטית ו-derring-do שדורשת הצלחה במשחקי אסטרטגיה, אז אני בדרך כלל מכבה את המשחק בהתקף של גועל עצמי אחרי כשעה - או בפעם השלישית שאני מת. מאלח דם, המוקדם מביניהם.

אבל יש אור בקצה המנהרה הפתגמית בשבילי, כי יש חבורה של משחקי הישרדות שמסוגלים להגדיר מחדש את המשמעות של "הישרדות".

הגליל הנצחי, שיצא בהמשך השנה והואשלושה איברים במעיל טרנץ' המעמידים פנים שהם משחק הישרדות נורמלי, יש כמה מהגובים הרגילים כמו הצורך לאכול ולשתות ולהיזהר מאזורים קרים מדי, אבל אין בנייה הדרגתית של בית בטוח. אתה כל הזמן בורח ממערוך נורא גדול (אז הקצב דומה במובנים מסוימים להלהבה במבול). הישרדות היא רק הישרדות של אחד משבט היצורים הקטן שלך, והעברת הידע שצברת; אין רשימה של משימות שיש לבצע מדי יום כדי להיצמד, כמו צלעות, לבטיחות שחצבת בהדרגה.

יש גםבין עצים. ל-Among Trees יש רשימה של משימות, אבל הם דברים כמו 'ללכת לנהר ולאסוף עצי סחף' או 'לטייל למקום שבו גדל הזנב' או 'להשקות את הסלק בחממה שלי'. Among Trees עוסק בחיים בשלום מוחלט ביער, במקום להיות בלחץ כל הזמן שאתה עלול למות מצמא אם לא תמצא שלולית רדיואקטיבית בחמש הדקות הקרובות. מדי פעם יש דובים, אני מודה, אבל אם אתה פחדן גדול כמוני אתה יכול לכבות את הדובים, ואז אתה רק צריך לזכורלא לאכול את הפטריות הרעילות.

והיום שיחקתי קצת בקוזי גרוב. זה כינוי שגוי כי זה בפירוש לא חורש, זה אי רדוף על ידי רוחות דובים קוביות מוזרות, אבל אני מניח שזה לא קליט כמו כותרת. אני גם סוג של רמאות כשאני מתאר את זה כמשחק הישרדות כי עד כמה שאני יכול לדעת אתה ממש לא בסכנת מוות וזה מתאר את עצמו כ-life-sim. אבל זה מרגיש כמו סוג נחמד של משחק הישרדות.

הסיבהקוזי גרוב(שזה אכן מאוד נעים) מרגיש כמו משחק הישרדות הוא שהאי מתחיל לגמרי אפור ומפושט, ואז על ידי עזרה לרוחות הרפאים השונות הם הופכים חלק שלם מהאי ליפה וצבעוני שוב. זה כמו תמונות הקסם האלה שמיועדות לילדים קטנים מדי מכדי שאפשר יהיה לסמוך עליהם עם המון צבעים צבעוניים, שבהם כל מה שאתה צריך זה מים ופתאום הנייר פורח בצבע יסוד.

אני עדיין מוקדם מאוד אבל כבר יש לי ציפור רפאים מחמד שאוהבת את קישוטי השולחן והכיסא הכפריים שבניתי למחנה שלי. זכיתי בתגי צופים על דיג ובנייה ודיבור עם רוחות הרפאים. אני משחזר ומאלף בהדרגה את החורש הנעים, ואני משחזר את הזיכרונות של רוחות הרפאים, שהיו ענני חרדה בודדים עצובים עד שאני, צופית רוח, הופעתי. ואני אומר לך שמילים ואכן משמעות הם חסרי משמעות, אז מותר לי להגדיר מחדש קצת את "הישרדות". ואני חושב שלמפתחים כדאי להגדיר מחדש את זה לעתים קרובות יותר. לטובתי הספציפית.