אני שונא את האאוטסיידר. אולי זו מילה חזקה מדי, אבל אף פעם לא אהבתיחסר כבודהאל המתערב של. אני אסביר את עמדתי בפירוט למטה, אבל לפני שאעשה זאת אני מציע התנצלות לחלק הגדול של בסיס המעריצים של Dishonored אשר ימצא את הדעות שלי כאן כגנאי וכפירה. אבל החזקתי את שתיקתי מספיק זמן והגיע הזמן להודות בזה: אני ממש ממש ממש רוצה להרוג את הממזר הקטן והמעורער הזה.

לא מכובד 2מותו של האאוטסיידר [אתר רשמי] הרחבה עצמאית צריכה להתאים לטעמי בצורה מושלמת, והשעה שבה שיחקתי בה הייתה פנטסטית.

לפני שאכנס לטענות שלי על האל הגותי הישן, בוא נעשה סקירה קצרה של הדברים הכי טובים במשימה ששיחקתי אתמול.

יש כל הכוחות והגאדג'טים החדשים, והמיטב מבין הראשונים מאפשר לך ללבוש את המראה של כל אדם חי אחר. הפכתי לזמר אופרה מפורסם והתרוצצתי מסביב לאחוזה שלו (שלי), החלקתי במורד מעקות וזינקתי על פני מרפסות. זה גרם למורת רוח ובלבול בקרב השומרים והמשרתים, שכל הזמן שאלו אם אני מרגיש בסדר. ואז הכוח התחיל לדעוך אז רצתי במהירות לחדר שירותים וסגרתי את הדלת לפני שהתחפושת התפוגגה. מה יותר טוב מאשר להרוג את האויבים? להתחזות אליהם ולהתחיל להטריד שמועות על התנהגות לא סדירה והתקפים פתאומיים של עסקי שירותים דחופים.

חזרתי לקרנקה למשימה הזו ומלחמת המעמדות רותחת כל כך קרוב לפני השטח שהיא מבעבעת מהסיר. כשהם מעלים את הסיסמה "לאכול את העשירים" על ראשה, מוות הזר מציג עלילת משנה שבה מתאספים אריסטוקרטים ותעשיינים עשירים במועדונים אקסקלוסיביים ודמם של קורבנות נלקח מהמעמדות התחתונים של העיר שואב לוורידים שלהם. הם לא ממש אוכלים את העניים, אבל הם מנקזים אותם עד הטיפה האחרונה ומשתמשים בדמם כסם. כדי שהאפקט הנרקוטי יתפוס, הדם צריך להגיע מאדם גוסס, מישהו שקרוב לריק, וזה כביכול נותן חזיונות של המישור האחר הזה. אני, כמובן, דקרתי את נרקומן הדם בפנים ובצוואר בזמן שהם היו בטירוף.

יכולת פורסייט, המאפשרת לך להקפיא את הזמן ולהשאיר את הגוף שלך לחפש קדימה ולתייג אנשים ופריטים, תהיה מאוד שימושית בחלק מהלא מכובד 2רמות רחבות יותר של. אני מקווה שזה אומר שיש כמה מבנים ורחובות מורכבים שאפשר לחקור במשחק החדש, ומה שראיתי מבטיח בהקשר הזה. עד כה אין שום סימן לפיתולים על התגנבות ודקירות מוכרות שראינו בדוגמת The Clockwork Mansion ו-A Crack In The Slab, אבל הרחובות של קרנקה מורכבים ועמוסים. זה מרגיש חי.

יש עוד הרבה אבל זה יכול לחכות עד ששיחקנו הרבה יותר מהמשחק, כדי שנוכל לראות איך זה מחזיק מעמד בכללותו. אבל אני אעבור לתכונה המבטיחה מכולם והיא נמצאת ממש שם בכותרת.

זו הסיבה שאני רוצה להרוג את האאוטסיידר.

אולי אני פשוט לא כל כך אוהב אלים אבל האחד המסוים הזה נכנס לי מתחת לעור יותר מהרוב. אני מוצא אותו מתנשא וזחוח, פועל מתוך עמדה של מה שאני מניח שהוא כוח ותובנה גדולים, אבל חולק רק את ההיבטים של הכוח הזה שגורמים ליותר כאב וכאוס ממה שהם פותרים. אולי זה גם שהוא מייצג את ההיבטים הכי פנטסטיים של העולם של Dishonored, ואני מוצא שזו הסחת דעת מהמציאות הגרועה, וקונפליקטים מעמדיים מבולגנים של ההגדרות האורבניות של המשחק.

הוא עטוף גם בכל האימה מגניבת הדם הזו, פשוט מטבעו של ההתקשרות שלו לריק. שם הוא גר, עד כמה שאני מבין את זה (ואני לא מבין את זה במיוחד), וגם אם הוא לא אחראי לדרכים המגעילות שבהן אנשים מחפשים את כוחו, הוא יכול לפחות להטיח אותם על פרקי כף היד. במקום זאת, הוא מסתובב במוחם של הדמויות השחקניות שלנו, ונראה שהוא גורם לצרות ולמריבות פשוט כדי להשאיר את עצמו מתעניין בענייני אנוש.

אבל, באמת, אם אני חופר לתוך הרגשות שלי, זה לא ממש אישי בכלל. אני חושב שאני רק רוצה לחיות מחדש כמה מהאויבים ההורגים הטריקסטריםגנב: פרויקט האפל. אם יהיו עוד פרקים בסיפור המושחת, אשמח לראות עולם יוצא מאיזון על ידי שינוי נכון בכוחות שיש. ואם האאוטסיידר צריך למות כדי שזה יקרה, אז אני יותר מאשמח לעשות את המעשה.

Death of the Outsider של Dishonored 2 אמור לצאת ב-15 בספטמבר.