קצת באיחור עם זה, אבל נפרסם את זה כי זה מזכיר לי את התקופה שראיינתי קומיקס/רומן/משחקים/מה שלא יהיה סופר ושותה ויסקי משובחים,וורן אליס, והוא זרק בעצלתיים את הציטוט "אף אחד לא משחק את חייל המזל בשביל הסיפור. הם משחקים את חייל המזל כדי שיוכלו לזרוק סכינים בזין של אנשים". מילים נבונות.

פרשנות קטנה מתחת לחתוך.

שֶׁלָהחייל המזל: החזרההמשך לסימולטור המפורסם של רייבן-שכיר-בהצטיינות-סדיסט. זה, ברור, לא בדיוק נראה חדשני או ייחודי, פרט לחזרה לפיתור המרובה של אזור הגורה של הידע. SoF2 יושב בעמדה מעניינת בהיסטוריית המשחקים, כסימן המים הגבוה (או הנמוך, תלוי בתגובה שלך לפגיעה ביריות) במונחים של מידת הפגיעה הפיזית של מפתח. מאז, כל התעשייה ביקבקה את זה בגלוי - אתה כמעט יכול לדמיין אותם מסתכלים על SoF וחושבים "אתה יודע - צרות יגיעו אם נמשיך בכביש הזה". למעשה, אפילו הייתה לך תחושה שרייבן ידע שהם דוחפים את המזל שלהם - בעוד שמעולם לא שיחקתי קוד טרום-הפצה של SoF2, דיווחים מחברים שאכן תיארו את זה בצורה אכזרית אפילו יותר מגרסת השחרור, כשאנשים הופנו די הרבה ל צבע על קירות עם יישום של רימון.

אבל עכשיו, אחרי חמש שנים, אנחנו חוזרים. עכשיו, אפשר לטעון שעם Manhunt ו-Post 2 ומשחקים "התקפיים" אחרים, התקדמנו רחוק יותר מאז. אתה תטעה. הדואר התכוון לפגוע לא על ידי הטכנולוגיה שלו, אלא על ידי ההגדרה והתוכן שלו. בעוד שהמעשים שאתה מבצע ב-Manhunt הם אכזריים, יש ניתוק מוחלט בין הזמנת הפעולה לבין ביצועה. זה עתה יצאת לדרך בסצנה מחרידה שאתה צופה בה במקום להשתתף בה. מה שחייל המזל עושה הואלְחַקוֹתמה קורה כשלוקחים פיסות בשר מאנשים. ב-Manhunt, אתה אומר להם להכניס את הלהב פנימה. ב-Seldier of Fortune, אתה בוחר את המקום ועושה זאת בעצמך. זה נורא או משכנע להחריד, תלוי בטמפרמנט המוסרי שלך. מבחינתי - מפלצת עד היסוד - התגעגעתי אליה מאוד.

כבר נשלל הסמכה באוסטרליה, האתר המתאים נמצא במצב שריד, אז שימו עין עלאתרי מעריצים. לחלופין, לך לגנוב Action Man/GI Joe, לבתר אותו, לכסות אותו בקטשופ ולקשקש.