אני חושב שכולנו חשבנו טוב או שניים על מה היינו עושים אם אי פעם נשיג את הכוח למסע בזמן. רובנו, לעומת זאת, כנראה לא החלטנו על "להתעצב ולמות". (ואם יש לך, אלוהים, לפחות לך לרכוב קודם על טי-רקס או משהו.) שמח-לצערי,מתח IIמשתמש בכפפה של פאזלים מוחיים למדי בשילוב עם כוחות המסע בזמן האמורים - כל הזמן מעמיד אותך בהרהורים קורעים בלב על טבע האנושות והתמותה. תראה, בכל רגע נתון, אתה יכול לקפוץ הלוך ושוב בין אזור כפרי שטוף שמש מלא בהרים נישאים וההדרות שלהם, ובין האפוקליפסה. עם זאת, כמה מהסיפורים הסביבתיים הזעירים וחסרי המילים ש-Suspense II מספרת בהתנשאות זו, מבריקים. זה ייקח לך רק 20-30 דקות, אז תן לזה לשחק מהר כאן. אז תעשה חשבון נפש, תלמד לנגן בגיטרה כמו שתמיד התכוונת, וכשתהיה מוכן - תחזור וקרא את המחשבות (הקצת מקללות) שלי אחרי ההפסקה.
אז כן, רוב החידות המוקדמות הן די בסיסיות, אבל כמה מהרמות המאוחרות יותר זרקו אותי ללולאה, גרמו לי להנהן ביודעין בצורה שאפשר לצפות ממישהו שהואראה את סוף הימים, או שניהם. חלק מחידות הקפיצה היו מעט מתסכלות, עם זאת, הודות לקפיצה קפדנית, מדי פעם לא מגיבה. כמו כן, הייתי רוצה לראות משחק כזה עושה קצת יותר מאשר לומר, "היי אדון הזמן האדיר, אמן התחום הזה ורבים מעבר לו, דוחף כמה קופסאות ומשוך כמה מנופים. כן!" כלומר, לפחות תנסח את זה קצת בהקשר או משהו.
אבל וואו, היו כמה רגעים שבהם הבזיקתי קדימה ל-Gloomy Death Times וכמעט התנשמתי. צפיתי באדם בונה את הצלבהוא נצלב בסופו של דבר. זה סוג הסאב-טקסט שנותן השראה לבלדות גיטרה אקוסטיות לא מגוונות. ואז, כמובן, יש את הרמה האחרונה, שהיא - כן - ללא תחרות. אפילו בתור איזה שהוא סוג של איש משרד נפלא מנוסע בזמן (המכונה גם החלום שכולנו שואפים אליו), אתה לא יכול לברוח מהמוות.
אז זה פתק עליז להתחיל בו את סוף השבוע. לך תחבק אנשים וכאלה. לטפס על עץ. בחר כמה פרחים. ללטף כלב!
תוֹדָה,החברה הגימולוגית.
