אורורה הוכתה על ידי וולבס, אבל מאט וברנדי נמצאים בעבודה. זהו הארכיפלג הבדיוני שלGhost Recon Breakpoint, המעקב המועשר במזל"ט ליורה קרטל מגוף שלישיGhost Recon Wildlands. הבנים שלנו צנחו לגרסת הבטא האחרונה, והופיעו עם סיפורים על דבורים רצחניות וקרב יריות מטורף.

ברנדן:יועץ הקריירה שלי בבית הספר תמיד אמר שהרושם הראשוני הוא חשוב. Ghost Recon Breakpoint הוא הבחור שנכנס לראיון ללא נשימה, החולצה שלו תלויה ברפיון סביב מותניו, נעל אחת חסרה לחלוטין. הבטא הזה מאוד מבולגן.

מאט:יש לי הרבה כבוד לאנשים שלא טורחים להכניס את החולצה שלהם פנימה. נקודת הפריצה דומה יותר לבחור שמופיע באפוד מוכתם ובלי שום דבר מעניין להגיד, אבל בכל זאת פולט חבורה של שטויות משובשות.

ברנדן:או הבחור שמעולם לא הגיע כי הוא נלכד בפיסת גיאומטריה משובשת.

מאט:אָכֵן. אני מניח שאנחנו צריכים להחליט כמה זמן אנחנו צריכים להקדיש לדבר על הבלגן השבור של הבטא, בניגוד לביקורת על המשחק שהיא רוצה להיות.

ברנדן:זה מאוד הוגן, בגרסת בטא תהיה בעייתיות. קריסות, תקלות, דמויות צפות מחוץ למסוקים (ראה למעלה) - ראינו את כל זה. ייתכן שחלק מהדברים יתפוגגו עד שהוא ישוחרר בחודש הבא (אם כי יש לזכור ש-Wildlands היה די בעייתי בשחרור). אז כן, בבקשה שבי מר Breakpoint, קח רגע להסדיר את הנשימה. אנחנו צריכים לשוחח על המשחק בפועל.

מאט:יש לישיחק כבר שעה בערך ב-E3ביוני, וזה היה הרבה יותר מרשים מכל מה שראינו זה עתה. היינו מסתננים כמו שצריך, אז! בילינו את רוב זמננו בהתגנבות למתחמים הגדולים האלה, בתקשורת ושימוש ביכולות שלנו כדי לפוצץ מתקנים. כאן, התלבטנו בעיקר בין משימות מילוי חסרות משמעות.

ברנדן:היו כמה רגעים טובים. כמו כשלקחנו משימה לפוצץ חוות שרתים. התגנבנו למתחם מגעיל גדול, נחמד ושקט, הרגנו כמה שומרים עם משתיקי קול (סכית אדם למוות!) ואז שתלנו חבורה של C4 בחדר השרתים של בניין. כאשר פוצצתי את חומרי הנפץ, חלק מהשרתים שרדו והיית צריך למהר בחזרה ולסיים את העבודה בזמן שהדפתי את השומרים הכונניים שהסתערו על הקומה למטה. כשחזרת, ברחנו במכונית ספורט שבקושי יכולת לנהוג בה. כמעט מתנו! זה היה טוב.

מאט:נהניתי מאותו רגע התגנבות שיתופיות קלאסית שבו ירית באדם בדיוק כשהוא עמד לראות אותי. ובקושי נוהג במכונית ספורט. אבל הלכת ובחרת את חמש עשרה הדקות הטובות ביותר מתוך שעתיים או שלוש של טרטור.

ברנדן:היי, אתה זה שרוצה לדבר על מה שהמשחק "רוצה להיות". זה רוצה להיות אותן חמש עשרה דקות, ואני רק אומר: לפעמים זה כן.

מאט:זה נכון. אני רוצה שהקשת הזו, הבום והפריצה של ההסתננות השתבשו, והבטא אכן נתנה לנו טעימה מזה. ואז מטוס טס מעלינו ונאלצנו להקדיש את עשר הדקות הבאות להדוף לוחמי כביש מעצבנים. לא הייתי הכי מרוצה, אבל אני חושב שאהבת את זה.

ברנדן:אהבתי את הביצות שטיילנו בהן, זה העניין. נראה היה שהיו אויבים בעקבותינו, צדים אותנו ואנילַחשׁוֹבזה כל הקטע של היורה הזה. מעין עסקה חמקנית, מסוג ארני-בג'ונגל-עם-הטורף. אתה יכול להתגלגל בבוץ ולהתקשות לזהות את עצמך. אני אוהב שזה מה שהוא מכוון אליו.

מאט:אבל זה מפספס, לא? להיות ניצוד זה מגניב, אבל רק אם אתה מרגיש מאוים. לא רדפו אחרינו הטורף, הטרידו אותנו גברים שהתגלגלו במשאיות.

ברנדן:כל ארני הג'ונגל צריכים להתחיל איפשהו. שכחנו לדבר על הסיבות שאנחנו אפילו על האי. בעיקרון, אנחנו אנשי כוחות מיוחדים שהמסוק שלהם מוריד על ידי דבורים רובוטים ושנתקעים באי הזה. מאותה נקודה, מצאנו מערה בטוחה מלאה באנשי אי, שהיא בעצם מטה בסגנון גורל מלא בחנוונים ונותני משימות, עד כמה שאני יכול לדעת. ומשם מצפים מאיתנו... לירות בגברים? זה לא ממש ברור לגבי שום דבר.

מאט:דיברתי עם בחור שסיפר לי על ג'ייסון סקאל, או משהו.

ברנדן:ג'ייס סקל.

מאט:ג'ייסון סקאל, כן. הוא רע תאגידי עם המון מזל"טים. אחר כך יצאנו לעזור לגבר ולבת שלו לראות סירה מפוצצת על ידי דבורים נוספות.

ברנדן:אבל הנה השאלה שלי. ב-E3 אמרת ש-Breakpoint מספיק טובה כדי לגרום לך לרצות לראות עוד קטעים של קלנסי. לאחר שראית את קטעי הקדמה וסצנות הפטפוט בבטא, אתה עדיין מרגיש כך? תאר לעצמך בבקשה שאני מסתכל עליך בהבעה קשה מאוד עכשיו. כמו שופט, או שוטר.

מאט:סליחה, כבודו. זה היה סצנה אחת במיוחד, קטע חתוך המציג את היחס הנונשלנטי של הגדולים-רעים לעבודת שכירי חרב, שתפס אותי לגמרי לא מוגן. היה לו קצב, אנדרסטייטמנט מחושב, אמינות מעוותת. הקטעים שראינו זה עתה היו כולם אבל לא משכנעים ופלאשבקים מלחמה מביכים מדי.

ברנדן [דופק בפטיש]:זה מסדר את זה. עוד קלנסי טריפ, אבל הפעם עם נחילי רובו-דבורים.

מאט:כן, אני אוותר על הקטעים יחד איתך. אם אי פעם אתה מתכנן לחזור לחור הגיהנום הזה, כלומר.

ברנדן:אולי אני אשחק קצת יותר, כן. לא הייתי רוצה למחוק את זה רק אחרי כמה שעות שאני מתעסק. האקדח הנזלף של זה מרגיש לי בסדר, אם שום דבר חדש באופן מרהיב. זה היה מסודר באותה רמת גיבורי פעולה, לסמן אויבים במזל"ט, להסתער על בניין כדי להשבית רובוט מרגמה, להישען מחלון מכונית ספורט ולירות בצורה עיוורת לעבר הרעים כימִישֶׁהוּנתקענו על בולארד.

מאט:אני צריך לזכור שלא אבלה את רוב זמני במשחק במרק מושתק מוזר, הודות לבאג אודיו. אבל בכל זאת, אני לא יכול להתנער מה... זה. הכל קצת כבוי. ירי במורד מאהל הרגיש כמו לחפור בקרקרים של סרטנים. אין בזה מהות. אני לא מרגיש מלא.

ברנדן:כן, גם קרבות היריות הרגישו לי כמו לאכול קרקרים סרטנים, כי זה משהו שאני עושה בחוסר מעש, קרקר אחרי קרקר, בלי לחשוב. זה מהנה. הבעיה שלי (מלבד הבאגים) היו תפריטי המשימה ומסכי הציוד ודברי ממשק ממשק מטופשים. זה היה כל כך מבולגן. אתה צריך ללכת למסך הגדול הזה של תיבות וללחוץ בערך על רשימות כדי לקבל משימה לעשות, ואז היא תתווסף לרשימה קטנה המרחפת בצד המסך שלך. לפעמים, היינו מצמידים לשם משימה ונמצאים בדרכנו והיא הופכת לאדום ברשימה שלנו ואומרת לנו שנכשלנו, ללא הסבר. האם הם רגישים לזמן? האם התרחקנו מדי מאזור המשימה? זה משעשע ולא ברור.

מאט:אני תמיד נזהר מלהגמל על תפריטים כי אפילו תפריטים פשוטים יכולים לעשות לי כאב ראש, אבל כן, זה היה סתמי לעזאזל. למרבה האירוניה, אני לא חושב שאף אחד מאיתנו הצליח להבין איך עובד המצב ה"מודרך".

ברנדן:כן, יש רגע שבו המשחק אומר "אני הולך להפסיק להדריך אותך עכשיו". אבל קשה לראות מה משתנה. כאילו, עדיין היו לנו נקודות ציון ומפות ב-HUD שלנו וכאלה (אתה יכול גם להפעיל מחדש את "מצב מודרך" באפשרויות). אני חושב ששנים של אנשים שמתלוננים על "החזקת יד" הובילו לרעיון הזה שמשחקים צריכים להיות נטורליסטיים. אתה לא צריך סמן נקודת ציון צף כדי לדעת לאן ללכת, למשל, אתה צריך לדעת כי מישהו אמר לך "חוות השרתים נמצאת בביצה". זה טוב! אני מסכים! אבל זה ממש לא המשחק בשביל זה. זה יורה דמבו, לא סים צבאי הישרדותי.

מאט:למרות שמספר האותיות בכל השמות המצורפים יכול היה להטעות אותי. אני מרגיש שהם התגנבו אלינו, המכתבים האלה. משחקים עושים את זה כבר שנים אבל עדיין לא יכולתי להגיד לך מה זה DVR.

ברנדן:אה כן, חנות הנשק במערה, שבה אתה יכול לראות רשימות של אביזרי נשק עם מספרים סידוריים לשמות. זה חלומו הרטוב של אוהד צבא ארה"ב. זה כנראה הקהל של Ghost Recon, למען ההגינות. עבור צ'אמים כמונו, זה יהיה טוב לדעת אם הגיזמו הזה הולך על רובה סער או רובה צלפים מבלי לחפש ראשי תיבות צבאיים, כן.

מאט:למען ההגינות, בסופו של דבר נענעתי בראשי מהג'ינגו ופשוט יצאתי החוצה עם הרובים שיכולתי להבין. זה עבד מצוין, אבל הלוואי שיכולתי לצאת עם יותר כיוון. הצלת אסירים אקראיים ופיצוץ חוות שרתים לא יפחיתו את זה. ממש חבל שניתקו מהמשימות העיקריות.

ברנדן:כן, אפילו אני, חובב הביצות, חייב להודות שהבטא הזו מרגישה חסרת כיוון. בתור קצת מגרש משחקים לצניחה על בניינים וזריקת רימונים, זה נראה בסדר, אבל גם לא נראה שישנה הרבה מ-Wildlands, מלבד כמה מהגאדג'טים והכישורים ההיי-טקיים.

מאט:אני חושב שעוד אויבי רובו יצוצו על האי ככל שהמשחק ימשך, מה שאכן שימש להבדיל את הדגמת ה-E3 שלי מההשתוללות המצומצמת שהגעתי אליה ב-Wildlands. האם אי פעם אגיע לנקודה הזו?

ברנדן:אני לא חושב שאעשה זאת. שוב אני תקוע ברמה. עֶזרָה!

מאט:סליחה, ברנדי. לא יכול להפסיק. הדבורים כאן.

ברנדן:לעזאזל אתה, מאט. אתה יודע ש"לא הדבורים" הוא מם מדי מכדי לסיים בו את המאמר הזה!

מאט:יכולת לומר "אני אחזור".

ברנדן:זמזום!

מאט:דבורים.