גרפיקה זה לא הכל, נכון? כולנו יודעים זאת. תמונות מחורבנות יכולות להפוך במהירות לבלתי רלוונטיות אם המשחק חזק מספיק, ומבריקות יפות לרוב מסירות קקי מסריח של משחק. להיות מוסחת על ידי היפות זה משחק של טיפשים. ובכל זאת, רדפתי רק אחרי המפתח של Secret Legend [אתר רשמי] כי אניראיתי תמונות שלו ב-Kill Screen*וזה נראה כל כך מדהים. נדנדתי לו עד שהוא שלח לי עותק של המשחק במצבו המוקדם הנוכחי, כי רציתי את היופי הזה ממש מול הפנים שלי. אה, ונראה שזה גם משחק ממש מקסים!

אלוהים, זה יפה אבל.

בעצם מודרניזציה של זלדה המוקדמת, Secret Legend - לפחות בצורה המוקדמת הזו - הוא משחק נקי, חד ומדויק להפליא. נוף איזומטרי, דמות שועל קטנה ומשגעת לשליטה, והרבה אדמה לגלות מסלולים דרכם. כשאתה חוקר אתה מוצא שידות, ואלה נותנים לך ציוד המאפשר לך להתקדם היכן שלא היית יכול קודם. Metroidvania, בדוק. החלקה על להבי דשא מתנדנדים עם חרב, בדוק. מציאת שיקויים וכלי נשק נוספים ומטבעות כדי להוריד בארות כדי להפוך אותם לחנויות, בדוק.

התוצאה היא משהו מאוד מקסים, הרבה בזכותהעמק המונומנטים-פוגש-מִבצָר-אסתטית. האנימציות הן של השועל שלך והן של מערך טיפוסי האויב, כולן פשוט מושלמות. ופשוט לחלוטין. ריצה, גלגול, מכות וסרק הם כולם תענוג להסתכל עליהם, בעוד האופן שבו הדשא מתנדנד בזמן שאתה רץ בו גרם לי להתנשף בפעם הראשונה, ועדיין לא נמאס לי לצפות בו. למעשה, רק אתצוּרָהשל העצים כל כך נעים.

הלחימה היא מסובכת באופן מפתיע עבור משהו כל כך חמוד למראה, כאשר אויבים מאוחרים יותר חוטפים אגרופים אדירים, וטקטיקות הכרחיות במקום רק להניף בפראות את המקל או החרב שלך. ושוב, כל ההתקפות, הפיצוצים, הפיצוצים, נראים טוב להפליא. והכל בקנה מידה כל כך קטן, כל כך קטנטן, הכל בלי תחושה של להשוויץ.

זה מה שעובר הכי הרבה בשלב זה - משחק שבקושי מודע לכמה הוא מקסים. אין אחיזת יד. עדיין אין סיפור. (למעשה, כל הטקסט וההוראות במשחק הם בשפה לא מובנת, אז המשחק עצמו מובן בהחלט.) הוא אף פעם לא מתקרב למשהו כדי לוודא שראית, הוא לא מכוון את המצלמה בשבילך , זה לא רוצה להציק לך על שום דבר. זה מרענן מאוד, והתוצאה היא פרויקט קטן ושקט וצנוע שחביב לחלוטין.

אני רוצה לנסות להסביר למה התכוונתי ב"משחק מדויק" קודם לכן. ברור שכשחקני משחקים אנו לומדים את אוצר המילים של המשחקים - תפקידו של משחק בתחילתו הוא ליידע אותנו באיזה ניב הוא מדבר, ללמד אותנו כל מילים וביטויים חדשים שאנו צריכים לדעת, וליידע אותנו כיצד ליישם ידע שכבר יש לנו . האגדה הסודית מרגישה כאילו היא מדברת משהו כל כך ליבתי, כל כך מהותימִשְׂחָק. תראה, אני מתקשה לבטא את זה. זה לא שזה פשוט, למרות שזה לא מסובך. זה לא שהוא לא מקורי, אם כי הוא מוגדר חזק בצורה מבוססת. זה פשוט טהור. האם זה הגיוני? זה לא מתבייש בלהיות זלדה, זה לא מתבייש בכך שלא יציג איזה טוויסט חדש דרמטי או מכונאי חדש מסובך. זה פשוט להמשיך ולהיות טוב בלהיות מה שהוא רוצה להיות.

השפה המוזרה שבה נכתב טקסט במשחק מציגה מדי פעם מספר מזוהה, או מילה באנגלית, שמנחה אותך לנחש מה היא אולי מנסה לומר. והבנתי, בזמן ששיחקתי, איך זה בדיוק לוכד את ההרגשה האבודה שלי לשחק משחק יפני ב-DS ולהבין מה אני אמור לעשות באותם אמצעים. משום מה "CONGRATULATION" יהיה באנגלית, ובהוראות הפאזל המספר 8 יופיע מספיק פעמים כדי שאבין שזה משמעותי. אני לא יודע אם שולדיס התכוון להעביר את זה, אבל זה בהחלט הרגיש מוכר.

כל זה הוא תשבחות די מוצפות למשחק שמתואר כ"ממש מוקדם", ואלוהים יודע, המפתח אנדרו שולדיס יכול להרוס אותו לגמרי מעכשיו ועד מתי שהוא יבחר לשחרר אותו. אבל זה גם ראוי לשבח - זה כל כך אטרקטיבי באופן מיידי, גם מבחינה גרפית וגם עם העולם העדין והחקר שלו. אם זה יכול לשמור על הטוהר שלו, לא לקבור את עצמו בפרטים, אז זה יכול להיגמר כמשהו מיוחד באמת. ובכן, זה כבר.

*אנא הזכיר לי לצוד את דילן מרעה של Kill Screen ולהכות אותו במחבט עד שהוא ילמד מה זה "משחקי הרפתקאות".