משחק ההרפתקאות המעולה של Polygon Treehouseטַעֲנָהיצא היום, וכפי שאולי ראיתם ממניסקירת רוקי, די התלהבתי ממנו. זה משחק מקסים, מחמם לב ומראה יפהפה, אבל הפסקול שלו ראוי להתייחסות מיוחדת. לחן על ידי אתר,טַעֲנָההמוזיקה של המשחק מלאה במנגינות נוקבות ומעולות שבאמת מניעות הביתה את השורשים הפולקלוריים של המשחק ואת סביבת האגדות, אז חשבתי לבחור כמה מהרצועות האהובות עלי למטה. כנסו והקשיבו קצת.
סיפורים מהיער
המנגינה שכנראה תשמעו הכי הרבה בפרק השני של רוקי, Tales Fromהיערמשחק במטעי השלג הנוצצים של החורש הקסום שלו. החליל המתנשא שלו גורם איכשהו לעצים העבים בצללית להיראות גבוהים עוד יותר כשטובה גולשת דרך הסבך המושלג שמתחתיו, והאופן שבו הוא מתפתל וחופף לכינור הנלווה גורם לו להישמע כמו שירת ציפורים ששורקת דרך החופה למעלה. בשילוב עם שלל הקישוטים המבעבעים מתחתיו, הרצועה הזו מלאה בפליאה פעורת עיניים שמסמרת לחלוטין את נקודת המבט הילדית של טוב על העולם.
כנסייה נשכחת
הכנסייה הישנה ביער של רוקי היא מבנה עץ ענק ומרשים, כבד על ידי סחף שלג עבות ומעוטר בגרגוילים מעץ על גגותיו הגבוהים והמחודדים. כמה מצבות סתומות מכוסות אזוב פזורות בחצר, וטרול שוכב דומם ושותק ליד חומת האבן, מזמן פנה לקליפה מאובנת כדי להוות כל איום על טובה הצעירה. הוא ריק ונטוש, אבל תחושת מבשרי עדות עדיין תלויה כבדה באוויר, תחושה שנלכדה בצורה מבריקה על ידי איבר גלגל הטון הישן ש-Aether משתמש במסלול Forgotten Church. יש סוג ישן של חגיגיות לסגנון הזה של מוזיקת עוגב, והאופן שבו הוא משתלט בצורה חלקה על מוזיקת היער הראשית כשנכנסים לסביבה גורמת לפתע להרגיש כאילו נכנסת לתחום אחר לגמרי.
מצלמות
יש עצב גדול תלוי על הסיפור של נוקן. מפלצת שנוצרה במעמקי אגם, נוקן הוא אחד מהיצורים הרבים שטוב פוגשת במסעה ביער, ויש משהו מהפנט בצורה מוזרה במוטיב המוזיקלי שלהם. זה מזמרים? האם זה הצליל שאתה משמיע כשאתה מערבב את האצבע סביב חצי כוס מלאה? מה שזה לא יהיה, זה מיד אוחז אותך בסוג של טראנס, ומשאיר אותך חסר אונים באחיזתו. אבל גם כשהתופים והפעמונים נכנסים כדי לתת לזה תחושה של דחיפות ומומנטום, אין כאן שום איום, אין נימות מרושעות. אולי המפלצת הזו לא כל כך מפלצתית אחרי הכל?
דרך של אבא
אתה מקבל את ההרגשה שאבא של טוב אולי קצת חסר תועלת בכל מה שקשור לכל עניין ההורות בתחילת המשחק, אבל ככל שהסיפור ממשיך, אתה מתחיל להבין למה. יש סוג בלתי פוסק של דחיפות ל-A Father's Path, ונחישות לא להיכנע לעולם. הגלוקנשפיל (או אולי הוויברפון?) פשוט ממשיך ונמשך, עובר באותם רצפים כאילו הוא נלחם כדי למצוא דרך קדימה. אבל זה גם נגוע בתסכול כשהגיטרה מתפרצת ופורסת את המנגינה העדינה המרחפת מעליה. יש כאן קושי, אבל בסופו של דבר, אני חושב שיש כאן גם הרבה מאוד תקווה.
סיפורים לפני השינה
אחד מרצועות הבונוס בפסקול של רוקי, סיפורי לפני השינה מתנגן ממש ממש בתחילת המשחק כשטוב משכיב את אחיה הקטן לארס לישון. כשאבא שלה נוחר ליד המדורה, נותר לטוב לקרוא סיפור של לארס כדי לשלוח אותו לישון, ולעזאזל, אני אוהב מנגינה טובה ועדינה של פסנתר. אני ממש פראייר של מנגינות סנטימנטליות מהסוג הזה, והתווים החמים והלחצים שלו מרגישים כמו חיבוק גדול ונעים, במיוחד כשהאקורדיון מפהק בסביבות 30 השניות כדי לתת ללב שלך לחיצה מילולית.
אם אתה אוהב את מה שאתה שומע, אז אתה יכולהאזינו לשאר הפסקול של רוקיבכל שירותי הסטרימינג הרגילים שלך, כולל Spotify, Apple Music, Amazon Music ודומיו, ו-Polygon Treehouse אפילו יצרוויניל טורקיז דו צדדי מקסיםגם ממנו, שכרגע אתה יכול להזמין מראש.