יומן טקס הירח: יום חמישי (גם שוב)
שלך בחיבה, אליס
התכוונתי להפוך את היום לטקס שקט ומהורהר. רציתי לבלות קצת זמן בהאזנה לצלילי המשחק. אני חושב שלפעמים אני יכול לשמוע את מרטי ברנהאם מכשפת הירח נושמת.
לרוע המזל, ישנתי יתר על המידה ומיהרתי להתלבש ורק עכשיו הספקתי לשחק את הטקס לפני שיצאתי לפגוש חבר במוזיאון המלחמה האימפריאלית.
הרעיון של לזרז טקס הוא די מצחיק, אבל אני בהחלט יכול לראות מכשפות עושות את זה. "לעזאזל, יש לי רק שתי דקות לסדר את החדר במלון לפני שאני צריך לצאת כדי לתפוס את האוטובוס." תארו לעצמכם חצי תחת שרוע. זה מסוג הדברים שנני אוג מה-Discworld coven הייתה עושה. ב-Lords And Ladies, המכשפה הוואבהית פרדיטה מוטרדת מהשיטה של נני אוג לצייר מעגל קסם, בעצם: לגרור את הבוהן שלה בעפר.
גם מצחיק זה שהיום מעשה הצלת העולם היה מטרד שהייתי צריך לצאת מהדרך! אני מצפה שזה גם עבור מרטי ברנהאם, שימו לב. דמיינו לעצמכם גלות ותטפלו בעניינים שלכם, ואז כל יום, בלי להיכשל, קורה מטאור. כמו לקבל גור חדש וכל בוקר הוא עשה פיפי במטבח. חוץ מזה אין אפילו גור. לא כלב קטן, אבל כל השתן.
במקום הרישום הפולחני של היום (שהיה עץ מבולגן), הנה מכתב מאלפי נייט, בן תשע מדבלין, ללורד קיצ'נר, לרגל תחילת מלחמת העולם הראשונה. הוא נמצא במוזיאון המלחמה האימפריאלית בלונדון.
לורד קיצ'נר היקר,
אני ילד אירי, בן 9 ואני רוצה ללכת לחזית. אני יכול לרכוב על ג'ולי מהר על האופניים שלי והייתי הולך כרוכב שליח. לא הייתי נותן לגרמנים לקבל את זה. אני זריקה טובה עם אקדח והייתי הורג נוף טוב של הגרמנים. אני חזק מאוד ולעתים קרובות מנצח בקרב עם בחורים גדולים פי שניים ממני. אני רוצה לבוש ואקדחים ואספר על עצמי טוב.
נא לשלוח מסר
שלך בחיבה
אלפי נייט
ה'שלך בחיבה' ללורד קיצ'נר ממש דיגדג אותי.
(לסקרנים, כמוני, אלפי נולד ב-1904,היגר לקנדה כשהיה בן 21, היו לו שני ילדים, ומת בשנת 1988. הוא מעולם לא ראה שירות פעיל למרות שאיפותיו המוקדמות והחדות מאוד, שאני די שמח עליהן.)