חזרתי מחגוג את החופש שלי לחג ההודיה האמריקאי כדי להביא לכם את הפרק האחרון בבחינה המדוקדקת שלי של רכיבי המשחק. הזוג ליצירה האחרונה שלי,על התגלמות ותנועה, אנחנו עושים את הצלילה העמוקה אל החלל והתנועה.

אני יודע שלא כל המשחקים עשויים רק מארבעה אלמנטים - זמן, חוקים או אילוצים, התגלמות ומרחב - אבל זה בטוח נראה שזה מה שמרכיב את המשחקים שאני אוהב. לפעמים זה יכול להרגיש כאילו יש כל כך הרבה שיח על מה מרכיב או לא מרכיב משחק: האם זה דורש מיומנות? אתה יכול לנצח? האם זה קשה? יש נקודות? בסופו של יום, אם השאלות הללו אינן מוכיחות את עצמן כפרודוקטיביות או יצרניות, נראה שפשוט לא כדאי לשאול. שאלות שאני מוצא מעניינות יותר הן: מה היצירה הזו עושה עם מרכיביה? מה לגבי זה אני יכול למצוא משכנע? מה המשחק הזה מלמד אותי? איפה המשחק הזה מאתגר אותי?

כשזה מגיע לתנועה, אני חושב שהמרחב וההתגלמות הם שני צדדים של אותו מטבע. כאשר משחקים במשחק, לעתים קרובות מגלמים איזשהו אווטאר ייצוגי (או אחר), ואז יש את החלל שדרכו הייצוג הזה נע. יֵשׁפאק-מן, ואז יש את המרחב המבוך שדרכו ה-Pac-Man Pacs. בשבוע שעבר שקלו מה זה אומר לשלוט או לגלם את הייצוגים האלה, והפוסט של השבוע בוחן את המרחב הדרוש סביב הייצוגים האלה שנותן להם הקשר. הנה כמה משחקים עם קצת התמקדות מסודרת בחלל:

של גרייס ברוקנר חייזר CASENOושוק הדגים

גרייס ברוקנרהייתה ברוח הזמן הכללית במהלך החודשים האחרונים במהלך ההצטברות למשחק שלה שיצא לאחרונה Frog Detective. עדיין לא שיחקתי בזה, אבל אם המשחקים הקודמים שלה יתנו לנו תובנות, זה הולך להיות פנטסטי. הלכתי כאן עם ALIEN CASENO ושוק הדגים בגלל חוש ההומור, הטבע הטוב והמערכות הטהורות שלהם. אין מה לעשות באף אחד מהמשחקים מלבד לשוטט בסביבותיה המעובדות באהבה מלאות בדמויות פראיות ובפרצופים המחייכים והמקסימים שלהן.

ALIEN CASENO מתרחש על כוכב לכת זר, אשר ניסה ליצור מחדש פקסימיליה של קזינו בכדור הארץ. עם כל המידע המצומצם שהיה לחייזרים האלה, נראה שהרושם שמקבלים מ"קזנו" לא ממש מסתדר. אבל למי יש לב לספר לאנתרופולוגים החייזרים האלה? שוק הדגים, לעומת זאת, אינו מציע נימוק ברור לקיומו. זה פשוט מה שזה, ומה שזה הוא שוק דגים בו משחקים ה-Vengaboys. אתה לא יכול לקנות שום דבר, אתה לא יכול לדבר עם אף אחד, ולא -- אתה לא יכול למנוע מה-Vengaboys לשחק.

אני חושב שכמה מהביקורות הקשות ביותר על סימולטורים להליכה היא שאין הרבה מה לעשות. בכמה איטרציות ציוני דרך אחרונות (נעלם הביתה, אוFirewatch, אוכולם הלכו ל-Rapture, למשל) זה פשוט לא נכון. להליכה המדומה שלך יש מטרה, ואתה יכול ליצור אינטראקציה עם הסביבה שלך. למעשה, האינטראקציה הזו דרושה להשלמת המשחק. אבל מה לגבי משחקים שבהם זה לא המקרה? מה אנחנו לוקחים כמובן מאליו במרחבי משחק שבהם ניתן להזיז חפצים ולתפעל איתם אינטראקציה? מה קורה כשהאינטראקציה הזו נלקחת מאיתנו? ברוקסנר מציע צמד תשובות מקסים לשאלות הללו ב-The Fish Market וב-ALIEN CASENO.

של חצי קלריסו סחלבים עד בין ערביים

סחלבים עד דמדומים, מאת פול קלריסו עם מוזיקה מאת מרסקי, מתוארת באתר האינטרנט שלו כ"חווית שוטטות קצרה ברשת על אסטרונאוט שנתקע על כוכב לכת זר, שנותרו לו רק כמה דקות לחיות". אתה מתרסק נוחת, אתה מסתובב, ואז אתה מת. זה קיום קשה -- אני מזכיר, בין השאר, את קווירים מאוהבים בסוף העולם (המוזכר בשבוע הראשון של הסדרה הזו).

למרות שהמשחק מתואר כ"רשת", אף פעם לא הובהר במפורש מה זה אומר. קלריסו מרחיב בנתיחה שלאחר המוות,זמין ב-Medium: "עולם המשחק מתמשך, וכל מותו של כל שחקן משנה אותו: שחקנים שנגמר להם החמצן משאירים אחריהם גופה לשחקנים אחרים למצוא, ואלה שנכנעים ומסירים את הקסדות שלהם הופכים ליערות שניתן לחקור". זו סביבה של קבלה מתמשכת ורדיקלית: המרחב הזה יהרוג אותך, וזה רק עניין של זמן. הנחתי את האסטרונאוטית שלי לכיוון אחד, ונתתי לה ללכת עד שיגמר לה האוויר. היא מתכרבלת ליד גופה של אסטרונאוט אחר שמצאתי --, גופה של שחקן אחר שכמוני נגמר לו הזמן.

של ג'ני ג'יאו הסיה לשוחח איתי

מכל הנופים שאני עוסק בהם -- יותר מאשר הנסיעה לעבודה, עיר הולדתי או הרי האפלצ'ים שבהם ביליתי את הקיץ בגידול -- אני מכירה את השטח של מרחב הווירטואלי הכי טוב. ויותר מזה, אני מכיר את המרחב שמתעצם במערכת יחסים למרחקים ארוכים. Hsia משכפל את שולחן העבודה של מישהו במצב דומה - במרחק קילומטרים מהאדם שהם אוהבים. במקום סימולטור הליכה, יש לנו כאן סימולטור מדבר.

זו גרסה מופשטת יותר של החלל מהייצוגים האחרים, הישירים יותר, שעליהם דיברתי כאן. כאן, החלל מורגש בניסיונו למתן. כפי שזה, אני מניח, בכל מערכות יחסים למרחקים ארוכים. תזמון סביב אזורי זמן, ביטול שיחות, תקלות בסקייפ, האופן שבו גוון התקשורת פוקע בקפיצה ממסך למסך. הכל משרת את הקילומטרים של היבשה ו/או האוקיינוס ​​שמפרידים ביניכם. החלל מבאס.

של רוניאייב הרבליסט

אני אשאיר אותך עם קצת תקווה. בניגוד למשחקים הקודמים, The Herbalist של רוניאייב נותן לך חיפוש: למצוא עשב מיוחד. הנה, אתה מטייל בארץ מוזרה שבה אתה לא דובר את השפה ואתה חייב למצוא צמח. הסביבה יפה ומוצגת בצורה מעוררת השראה. המוזיקה רודפת. המדבר עצום. אני מקווה שתצליח יותר ממני.