אחד מהדברים הרבים שגורמים לי להיאנח באכזבה (בדיוק שם לגבי איך שגבינת עיזים היא תמיד האופציה הצמחונית הסמלית באותן מסעדות רבות שפשוט לא חוששות עלי ועל אחי אוכלי העשב, נאצים ותספורות אופנתיות) הוא הישגיות מערכות במשחקים. לא הרעיון המהותי (טפיחה על השכם על עשיית משהו מדהים הגיוני לחלוטין), אלא מה שהוא יכול להפוך - משהו שיכול להציף את המשחק עצמו. אני שומע סיפורים אפלים על אנשים שקונים/שוכרים משחקי 360 בינוניים אך ורק כי ידוע שהם מכילים נקודות גיימר קלות/מוגזמות. זה לא מפתיעWorld of Warcraftהוא,לפי הדיווח,בקרוב להציג הישגים משלו - אפשר לטעון שאין משחק שמתאים להם יותר - אבל הלוואי שהדברים המחורבנים יפסיקו לצוץ בכל מקום.

אני לגמרי מבין את המשיכה שלהם - זה פשוט לרדוף אחרי המקום בראש טבלת הניקוד הגבוה, כפי שמשחקים בכלל עושים במשך עשרות שנים, אבל, באופן אישי, פרס שרירותי על שמירה על מערכת חוקים שנקבעה מראש נראה מאוד מסוכסך עם מה שאני הכי אוהב בוידיאו גיימינג: חוויות אישיות ייחודיות. הרגעים האהובים עליי במהלך השנתיים בערך שלי עם World of Warcraft היו אלה שרק תאונה מטורפת וחקירה אקראית יכלו לגרום, אז הדיווחים על כך ש-Wrath of the Lich King תכלול מערכת הישגית מדאיגה אותי שההיקף של הרפתקאות אולטרה הוא זה הרבה יותר מופחת לטובת המרדף אחר סטטיסטיקות נוספות.