גאורב* מתעורר ב-4 בבוקר בימי שבת וראשון. השגרה שלו זהה בכל פעם. הוא מכבה במהירות את האזעקה שלו. הוא מדשדש באיטיות מהמיטה, מכבה את האור כדי להימנע מהעיר את אשתו ואת בנו בן ה-18 חודשים. הוא יוצא דרך דלת חדר השינה, ולאורך המסדרון, אל משרדו. הוא נשען לאחור בכיסאו, והוא מתרומם.

בתשעת החודשים האחרונים, גאורב הוציא 2,000 פאונד על ההתמכרות הסודית שלו. הוא מודה שבסך הכל הוצאה במשך שמונה שנים של יותר מכפול מזה. כלומר, 4,250 פאונד הוא הסכום שהוא מודה בו כשהוא מדבר איתי - הוא מעולם לא סיפר למשפחתו. אבל גאורב אינו מכור לסמים, או לאלכוהול או אפילו לפוקר מקוון. הסיבה שגאורב ישן רק כמה שעות בכל סוף שבוע היא בגלל שהוא לא יכול להפסיק לשחקFIFA Ultimate Team.

קופסאות שלל אינן דבר חדש, כמובן. הפעם בשנה שעברה, על רקע קריאות לשנות את חוק ההימורים כדי לכלול אותם, ממשלת בריטניה בחרה בכךלתת לחברות משחקי וידאו להמשיך להסדיר את עצמן. מזכירת המדינה לתרבות, תקשורת וספורט דאז, נדין דוריז, כתבה כי "יהיה מוקדם מדי לנקוט בפעולות חקיקה מבלי לנקוט תחילה בצעדים משופרים בהובלת התעשייה". אבל, שנה ושתי מזכירות תרבות לאחר מכן, התעשייה לא מראה סימנים שהיא תשחוט מרצונה את פרת המזומנים הגדולה ביותר שלה. EA, למשל, כנראה הרוויחה השנה אפילו יותר מ-1.62 מיליארד הדולר שהם הרוויחו מ-Ultimate Team (ברוחב פיפ"א, מאדן, NHL, NBA ו-UFC) ב-2021, בפעם האחרונה שהם פרסמודמויות ספציפיות.

למי שמעולם לא שיחק ב- Ultimate Team, החבילות מתפקדות כפי שהיית מצפה. עבור כל מקום בין 0.79 ל-19.99 פאונד, אתה יכול לקנות הזדמנות לגרום לשחקן הכדורגל האהוב עליך להצטרף לצוות שלך במשחק. בדומה למדבקות פניני וכרטיסי הכדורגל של Match Attax שנהגתי להוציא עליהם את דמי הכיס שלי, אין לך מושג מה יש בפנים. אולי תשיג את ליונל מסי. אבל כנראה שלא. "כשאתה משיג מישהו טוב, אתה נהיה ממש גבוה. כְּמוֹ,גָבוֹהַגבוה", מסביר לי גורב מביתו בדרזדן, גרמניה. התנהגותו השלווה מתערערת, רק לשנייה.

גאורב לא נראה כמי שחלק גדול מחייו אכול בהתמכרות. הוא מקסים ומרתק. במקור מנפאל, הוא הפך את דרזדן לביתו ב-2013 והפך למהנדס תוכנה. כעת באמצע שנות השלושים לחייו, הוא חי חיים נוחים עם משפחתו. הוא משחק כדורגל עם חברים. הוא חושב שאוהדי ארסנל מתנשאים. הוא אוהב לטייל, והתבייש שהוא נוסע לאלגארבה יום אחרי שדיברנו במקום בחופשה "כמו שצריך". כשהתקשרתי אליו הוא דחה את העבודה על ידי אריזה. לאחר השיחה שלנו הוא הלך ללכת לאסוף את בנו מהגן.

לא היה לו הרבה כסף כשגדל, אבל, אובססיבי לכדורגל מגיל צעיר, הוא זוכר שהלך לבתים של חברים לשחק ב-FIFA 1998 בפלייסטיישן המקורי. מבוגר יותר ובמצב פיננסי טוב יותר, גאורב חזר לפיפ"א ב-2016, והתחיל לבזבז כסף על המשחק במהירות. בהתחלה זה היה 20 פאונד פה ושם. אבל תוך זמן קצר, הוא הוציא 100 פאונד על נקודות פיפ"א בערב על בסיס קבוע.

"אני יוצא לטיולים", הוא אומר לי. "יכול להיות לי שלב שבו אני לא מוציא כסף בכלל, ואז פתאום הם מוציאים סוג חדש של קלפי שחקן, ואני יוצא למסע. לא אכפת לי אפילו מיתרת הבנק שלי באותם רגעים. אני פשוט ממשיך ללכת ולהמשיך. בדרך כלל אני אדם רגוע, ואני לא כל כך אימפולסיבי. אבל עם פיפ"א, אתה פשוט לוחץ על כפתור ומקבל את הפרס. זה על קצה האצבע שלך."

ההבטחה של הפרס הזה היא מה שמושך את גאורב מהמיטה בזמן ששאר דרזדן ישנים. מצב "ליגת סוף השבוע" של המשחק דורש מהשחקנים לשחק 30 משחקים בסוף שבוע, כל אחד באורך של כ-20 דקות, על מנת לקבל את הסיכוי הטוב ביותר להשיג את השחקנים הטובים ביותר כאשר הם פותחים את החבילות שלהם. גאורב לא מוכן לוותר על חיי המשפחה שלו כדי להשתלב בהתחייבות של עשר שעות, אז הוא מוותר על שינה במקום. "זה כן מקשה על החיים שלי", הוא אומר. "זה משפיע על מצב הרוח שלי. זה משפיע על איך שאני עם אנשים אחרים. אבל אם הייתה לי ברירה, הייתי יושב לסוף השבוע, כל סוף שבוע, ומשחק בפיפ"א ללא הפסקה. אני לא נהנה מליגת סוף השבוע, אבל זה הכל על FOMO [פחד להחמיץ]. אני לא רוצה להחמיץ סוף שבוע כי אני עלול להתגעגע לשחקן טוב".

להתעורר ב-4 לפנות בוקר יש צד נוסף עבור גאורב: "אשתי יודעת שאני משחק פיפ"א, אבל היא לא יודעת כלום על נקודות פיפ"א והיבט ההימורים של זה. היא לא יודעת על זה בכלל, ואני אוהב את זה ככה", הוא אומר. "אני מרגיש אשמה לפעמים כשאני חושב על איך אני מסתיר את זה ממנה. זה כמות עצומה של כסף. לא אכפת לי מה היא עושה עם הכסף שלה, אבל זה עדיין משהו שאני שומר ממנה בסוד. אני לא חושב שהיא תאהב את הרעיון."

"אני מרגיש אשמה לפעמים כשאני חושב על איך אני מסתיר את זה ממנה. זה כמות עצומה של כסף".

וכך זה היה בחלק גדול משמונה השנים האחרונות. בחור ידידותי, חברותי ונורמלי לגמרי עם עבודה טובה ומשפחה אוהבת, שחי חיים סודיים נפרדים לגמרי, שבהם הוא משלם אלפים על הסיכוי לשחק בתור שחקני הכדורגל האהובים עליו במשחק וידאו. משחק וידאו שנוסף על כל השאר יוצא - ולכן מאפס את התקדמות השחקנים - מדי שנה.

"אחרי שאני מוציא משהו, ואני מסתכל עליו אחורה, אני חושב 'בשביל מה לעזאזל עשיתי את זה?'. זה כלום, זה רק פיקסלים על מסך. זה הולך להיעלם בעוד שנה", הוא נאנח. "גם כשאני מקבל שחקן טוב, אני שמח על הרגע הזה, אבל אחר כך אני חושב 'הוצאתי 100 פאונד'. יכולתי ללכת לארוחת ערב עם אשתי, או שהייתי יכול לקנות משהו אמיתי'”.

כמו רוב המכורים, גאורב ניסה להניח את זה: "אני לא יודע איך להתפטר. בתחילת כל פיפ"א אני אומר שאני לא הולך לקנות כלום. ואז, אני לא יודע איך זה מתחיל, אבל אני פשוט ממשיך לבזבז ולבזבז ולבזבז. זה משהו שאני ממש תקוע בו ואני לא יודע איך לצאת מזה. הוצאתי 100 פאונד על נקודות פיפ"א שלשום", הוא ממשיך. "למעשה אין לי מושג מה לעשות."

הבית תמיד מנצח

5,000 מייל מדרזדן נמצא EA Vancouver, אולפן הפיתוח הנוצץ שבו עבדה פיפ"א בכל שנה מאז 1993, ושם, ב-2008, שניים מ-1,300 העובדים שלה יגלו רעיון שישנה את חייו של גאורב.

המפיק מאט פריור והמפיק בפועל אנדרו ווילסון, כיום מנכ"ל EA, שמו לב לבום הגאצ'ה באסיה. לאחר שגם התפעלו ממצב כרטיס מסחר קצר מועד ממשחק ספין-אוף קודם של פיפ"א ב-2007, הם החליטונסה לשלב בין השניים. זה ייקרא FIFA Ultimate Team. זה בטוח לומר שזה המריא. אבל אם פתיחת חבילות כדי להשיג כרטיסים של שחקן כדורגל הייתה עסק כל כך רווחי, מדוע פניני וטופס, החברות שמייצרות את מדבקות הכדורגל שעליהן הוצאתי את דמי הכיס, לא רושמות רווחים דומים?

"ללא צל של ספק, יש התכתבויות ברורות בין קופסאות שלל להימורים בעייתיים", אומר מדען ההתנהגות ד"ר דיוויד זנדל. זנדל, שנחשב למומחה עולמי בנושא, חוקר את הקשר הזה כל עוד Gaurav מוציא כסף על Ultimate Team. "אם אתה מסתכל על הדרך הדומה לרולטהCS:GO, למשל, מציג את הפתיחה של ארגז השלל, ואז אתה מסתכל על סיבוב הגלגל אפילו במכונת פירות קלאסית, יש קווי דמיון חזותיים ושמיעתיים בולטים", הוא אומר לי ממשרדו באוניברסיטת יורק.

נראה כי קווי הדמיון הללו באים לידי ביטוי בתוצאות של זנדל. "אם אתה שואל אנשים כמה הם מוציאים על קופסאות שלל, ואז אתה נותן להם מידה סטנדרטית של בעיות הימורים, עשרות פעמים ראינו את ההשפעה הזו משוכפלת", הוא אומר. הקשר הוא כל כך חזק, הוא טוען, שכמו שמהמר מסורתי אולי לא עושה את זה כדי להרוויח כסף, אנשים שקונים חבילות של פיפ"א לרוב לא עושים זאת כדי להשיג קבוצה טובה יותר במשחק.

"אנשים מציבים לעתים קרובות דפוס התנהגות רציונלי בתוך פיפ"א, שבו הם אומרים 'אנשים שפותחים חבילות מבקשים להשתפר במשחק'. למעשה, הרבה דברים כשמדובר בסכימות תגמול אקראיות אינם רציונליים. אנשים פותחים את זה לחוויה, במקום שזה בגלל שזו הדרך הרציונלית האופטימלית להשיג את השחקנים שהם צריכים לקבוצה הטובה ביותר".

כשהוא אומר את זה, אני נזכר במשהו שגארב אמר לי כששאלתי אותו למה הוא לא מבזבז את כספו בקניית מטבעות מאתרי צד שלישי. ככה הוא יכול להבטיח להשיג שחקן טוב, נכון? "טוב, זה יפר את תנאי השירות", מודיע לי גורב. "אבל בעיקר, לפתוח חבילות זה הרבה יותר כיף. אתה מקבל יותר שיא." שוב יש את המילה הזו. גָבוֹהַ.

זה הגיוני.לימודיםהראו כי הימורים מסורתיים מפעילים את מערכת התגמול של המוח, ומעוררים שחרור של דופמין באותו אופן כמו סמים ממכרים כמו קוקאין וניקוטין. אפילו יותר רלוונטי,אינדיקציות מוקדמותהם שאנשים שרוכשים קופסאות שלל עוברים "עליות דומות בעוררות פיזיולוגית". אז כשגאורב מדבר על פיפ"א כאילו היא סם, זה בגלל שבמובנים רבים היא מתפקדת כאחד.

אני אומר שלום לד"ר זנדל וסוגר את המחשב הנייד שלי, מסוגל להבין קצת יותר את הפסיכולוגיה שמאחורי הסיבה שאנשים כמו גאורב הוציאו כל כך הרבה על כרטיסי מסחר וירטואליים. יש לי גם תחושה טובה יותר של מה שהתרחש בעבר שלי. כי לפני זמן לא רב גם אני הייתי מכור.

אנשים רגילים

ב-2019 בדיוק סיימתי את לימודיי באוניברסיטה, ועבדתי בעבודה משעממת במשרד משעמם ותוהה מה לעזאזל לעשות הלאה. אבל עם כל סוף שבוע הגיעה ליגת סוף השבוע. זו הייתה שגרה, וזה היה משהו שהייתי טוב בו. לא גברתי הוצאה כספית כמו מישהו כמו גורב, אבל זה לא אומר שלא התמכרתי לתחושה של פתיחת חבילות. וככל שאתה משחק יותר, אתה צריך להוציא פחות כדי לקבל את המכה הזו. וכך שיחקתי. שיחקתי ושיחקתי ושיחקתי. בשישי, שבת וראשון הייתי ב-FIFA הרבה יותר זמן ממה שישנתי.

ואז נגיף הקורונה, מצאתי את עצמי מופטר, וההרגל הזה הפך מעניין של כל סוף השבוע לדבר של כל השבוע. שם, ביליתי את כל שעות הערות שלי - שרבות מהן היו אמורות להיות ישנות - במשחק הזה שאני לא נהנה במיוחד. הכל בשביל ההרגשה הזו ביום חמישי בבוקר בשעה 9 בבוקר, כאשר היית מקבל את החבילות שלך וכל ה"עבודה הקשה" של סוף השבוע הקודם היו מזוקקים לכמה זריקות של הקוביות הווירטואליות.

וזה מה שמצאתי בזמן שדיברתי עם אנשים בשביל היצירה הזו. האנשים האלה אינם הגברים-ילדים המיזוגניים הסטריאוטיפיים, השוכנים במרתף, שרבים מצלמים בטעות כשהם שומעים סיפורים על אנשים שמוציאים אלפים על משחקי וידאו. אלה אנשים נורמליים עם עבודה רגילה ולפחות בשלב מסוים - חיי חברה נורמליים.

"קניתי חבילות בלילה ואחר כך ישבתי שעות ותוהה למה לעזאזל בזבזתי כסף על משהו כל כך זמני וטיפשי. אז כן, זה תרם למצב נפשי רע".

כריסטיאן הוא בן 27 ומתגורר בניו יורק. "זה כמו סם. זה מרגש ברגע הזה ומרגיש חרא כשהוא מתפוגג, במיוחד כשלא משיגים שחקן טוב", הוא אומר לי. "קניתי חבילות בלילה ואז ישבתי שעות ותוהה למה לעזאזל בזבזתי כסף על משהו כל כך זמני וטיפשי. אז כן, זה תרם למצב נפשי רע".

בדומה לגאורב, כריסטיאן שומר את ההרגל שלו בסוד מחברים ובני משפחה. "אף אחד לא יודע שאני מבזבז כסף מהסוג הזה", הוא אומר. "חברה שלי חושבת שבזבזתי רק קצת. אני משתמש בכסף שלי אז אני לא מרגיש צורך לשתף אבל אני כמובן מסתיר אותו כי זה מביך".

אלו לא מקרים פריקים. יש אנשים בכל מקום שחיים חיים כפולים סודיים שהמשפחה והחברים שלהם לא יודעים עליהם. אבל האם יש סיכוי שבריטניה תעקוב אחרי בלגיה באיסור על קופסאות השלל האלה?

לשנות בכרטיסים?

לורד פוסטר מבאת', שעומד בראש קבוצת הרפורמות חוצת המפלגות Peers for Gambling Reform, מבקר את החלטת הממשלה שלא להסדיר את קופסאות השלל, אותה הוא מכנה גישת "אל תעשה". "למען האמת, אני באמת לא מבין", הוא אומר לי, כשאני שואל אותו מדוע הממשלה בחרה להמשיך לתת לחברות משחקי וידאו להסדיר את עצמן.

"סיבוך אחד הוא פשוט הסיבוך של כסף. רכישות במשחק הן מקור מפתח למימון", הוא מסביר. "התעשייה והגופים המייצגים את תעשיית המשחקים בבריטניה היו מאוד להוטים שזה לא יקרה, וכמובן שהם לחצו והקשו על הממשלה לכלול קופסאות שלל בחוק ההימורים. הם בעצם אמרו לממשלה 'אל תתחיל לעשות כלום. בואו נראה מה אנחנו יכולים לעשות'. וזה מה שהם הלכו לעשות. אבל כמובן שהכל עבר שקט יחסית מאז".

ואכן, שנה לאחר החלטת הממשלה, ובריטניה מוצאת את עצמה באותה עמדה. עדיין אין רגולציה בענף, למרות העובדהלפחות מפתח אחד נחשבמניפולציה של שיעורי ירידת פריטים נדירים עבור סטרימרים. תעשייה שבה יוטיוברים פופולריים של פיפ"א נקנסומאות אלפי פאונד עבור קידום הימורים לא מוסדריםלילדים. משחק שעדיין מפרסם את הסיכויים לארוז את כרטיסי השחקן הטובים ביותר שלו כ"פחות מאחוז אחד" כאשר הסיכויים בפועל יכולים להיות נמוכים בהרבה ממה שהצהרה זו מרמזת.

בשנת 2019, ועדת בית הנבחרים בראשות הפרלמנט השמרני דמיאן קולינס קראה להסדיר את קופסאות השלל כהימורים. למרות זאת, כשאני מדבר איתו עכשיו, קולינס לא מסכים עם פוסטר. "אני מסתכל על זה כסוג של הזדמנות אחרונה", הוא אומר. "אם התעשייה יכולה להוכיח שהם יכולים לספק ודאות מסוימת למשתמשים וכמה תקנים ברורים שניתן לאכוף, אז בסדר." אבל הוא כן מודה ש"אם הם לא יכולים, אני חושב שנצטרך לבדוק את זה שוב די בקרוב."

EA, ביקשו תגובה לגבי הפוטנציאל של חבילות הקלפים שלהם להיות ממכרים, ואם הם עושים משהו כדי להקל על הפוטנציאל הזה, לא הגיבו בזמן הפרסום. 2023 היא שנה חשובה עבור הזיכיון של פיפ"א. הסדרה רצה מאז 1993, אבל המשחק החדש, שיצא ב-29 בספטמבר, ראה את הסרת הכינוי "FIFA". EA לא הצליחה להגיע להסכם רישוי עם פיפ"א הגוף המנהל, המשחק מותג מחדש כEA Sports FC 24. כמה מהשחקנים האופטימיים ביותר קיוו שהעידן החדש יבטל את החבילות. זה לא קרה.

ריבוי סופים

כמה חודשים אחרי הצ'אט הראשון שלנו, אני מדבר עם גורב פעם אחרונה. אנחנו מדברים על החג שלו, העבודה החדשה שלו ואיך הוא חושב שמנצ'סטר יונייטד תסתדר בעונה הבאה. ואז הוא מכניס עוד ידיעה. "אה, והפסקתי לשחק בפיפ"א.

כל העניין פשוט הפך ליותר מדי. יותר מדי כסף, יותר מדי לילות ללא שינה, יותר מדי סודות. הוא החליט שהוא לא יזמין מראש את EA Sports FC 24. פתאום נפתחה דרך עתידית חדשה לגמרי. אולי גורב יצליח לבעוט מההרגל שלו לתמיד. אולי יום אחד הוא יספר לאשתו על חייו האחרים, אלה שבהם הוציא אלפים על כרטיסי כדורגל וירטואליים.

אבל יש סופים אחרים לסיפור הזה. אנדראס* הוא בן 25 ומתגורר בצפון מזרח אנגליה. "אני מוציא כסף על פיפ"א כבר עשור. נהגתי להשתמש בכרטיס של אמא שלי, באישור, אבל כשקיבלתי חשבון בנק משלי התחלתי להוציא יותר ממה שהיה לי", הוא אומר. "זה התחיל בערך 10 ליש"ט לכאן או לכאן, אבל אז הפך ל-20 ליש"ט בכל שבוע. הוצאתי אלפים בוודאות", הוא ממשיך. "לפעמים אני עושה את זה כדרך לנסות לגרום לעצמי להרגיש טוב יותר, אבל זה גורם לי להרגיש נורא אחר כך."

אני מדבר איתו רק אחרי שחרורו של המשחק החדש. השאלה הבאה שלי היא הפיל בחדר - האם הוא קנה אותו? "קניתי את המשחק החדש, אבל אני נחוש בדעתי שאהיה נשלט וזהיר עם FC Points [השונה לאחרונה]", הוא אומר. אולי אני טועה כשפקפקתי בו. אולי הוא באמת יפתח מערכת יחסים בריאה יותר עם המיקרו-עסקאות האלה. אבל ראיתי את הדפוס הזה בעבר, לא מעט בעצמי. "תמיד יש סיכוי שזה ייצא שוב משליטה", הוא מוסיף. "אבל אני מקווה שאהיה מסויג יותר."

המציאות היא שגם אם לא עבור אנדראס, המחזור ימשיך עבור שחקנים רבים. יהיו אלפי אנשים שיתעוררו בעוד חמש שנים ותוהים איך זה שהכרטיסים האלה בסופו של דבר לקחו כל כך הרבה מזמנם ומהכסף שלהם. וייתכן שעדיין יש עוד אלפים שמתעוררים בארבע לפנות בוקר בשבתות וראשון, יוצאים לאט לאט מהמיטה, מכבים את האור ומתקדמים בשכנות כדי להכניס כמה גפרורים.

*לא שמו האמיתי.