האם שיחקת?הוא זרם אינסופי של המלצות למשחקים. אחד ביום, בכל יום בשנה, אולי לכל הזמנים.

למען האמת, אני לא זוכר את כל הפרטים הקטנים שלאל הירח[אתר רשמי] סיפור חסר תקדים, אבל אולי זה מצחיק כשלעצמו, בהתחשב בכמה חשוב הזיכרון המתפורר לסיפור. אבל התחושה המתמשכת של המשחק היא של מלנכוליה נוגה. האם "מלנכוליה ערמומית" היא דבר? כן, זה כן. אם ל-RPS תהיה תכונת רשימה שכותרתה "Ten Games Wot Made Us Somewhat Lumpy-throated", המשחק הזה בוודאי היה תלוי בדרגים העליונים.

השחקן שולט בשני רופאים שעובדים בחברה שתהנדס מחדש את הזיכרון של אדם גוסס כדי לפטור אותם מהחרטות הכי גדולות שלהם. מסתובבים לאחור בזיכרונותיו של המטופל האחרון שלהם, ג'וני, אתה מגלה סיפור כואב ונוגע ללב של אובדן ואהבה. Eternal Sunshine of the Spotless Mind היא ההשוואה הברורה, אבל ל-To The Moon יש דמות משלה.

למרות שמדובר בסיפור עצוב בעיקרו, הוא לעולם לא שוכח להאיר את מצב הרוח בין סצנות מרכזיות. זו טקטיקה שיכולה כל כך בקלות להיות צורמת או מרתיעה ובכל זאת Freebird Games מצליחה לצאת ממנה עם ריח מתוק יותר מאשר שקית של Jolly Ranchers. זהו סיפור סיפורים מתנדנד במיטבו.