ואם לא, למה לא? יש לך מושג כמה משחקי הרפתקאות הם לא נוראים? אני יכול לספור בערך ארבע לכל היותר. ואם אתה כולל את כל משחקי Lucasarts הישנים, ארבעה.

האקספרס האחרוןהוא הסיפור הכי טוב שסופר אי פעם במשחק.

זוהי תעלומת רצח טראגית במסע האחרון של האוריינט אקספרס ערב מלחמת העולם הראשונה. הוא נחקר בקפידה, כתוב ומבוצע בצורה פנטסטית, ומונפש להפליא. יש לו אפילו סניפים מרובים ואפשרויות סיפור שמתנגנות על סמך המקום בו היית בכל זמן נתון.

אה, הממשק מטומטם, והוא סובל מהיותו משחק הרפתקאות ולכן יש לו כמה פאזלים מטופשים. אבל יותר מחשבה ודאגה הושקעו ברקע התרבותי, התפיסות, הפוליטיקה והחוויות האישיות של עוברי האורח ברכבת מאשר ברוב עלילות שלמות.

הנערה הרוסייה התמימה והמפגש הטראגי שלה עם חבר ילדות, שעכשיו הוא אנרכיסט מסור לשריד האצולה שלה. הסבלים שדנים בסוציאליזם ומשרטטים אנשים שעוברים בכרכרה שלהם. הדיון האקראי של מאדאם קאיו שתפסה את הכותרות דאז. הגיבור האמריקני הגנרי בעל שיער חום, שאינו כזה, ובמקום להשוויץ מאפשר לאירופאים השחצנים לחשוב שהוא סתם איזה אמריקאי בור שלא הצליח להבין את כל ארבע השפות שבהן הם מרכלים עליו. אתה יכול לגנוב ממישהוממש מולו, בידיעה שהוא לא יכול לעשות כלום כי החברה המנומסת דורשת ממנו להמשיך לנגן בפסנתר. הצ'אטים הפוליטיים הקבועים והטבעיים. רבקה וסופי. רבקה וסופי הארורה, שאין להן שום קשר לכלום, אבל הן שם, עם עולם שלם שמתרחש ביניהן. ואל תשאל אותי אפילו על הסוף היפה עד כאב הזה.

האקספרס האחרוןהוא המשחק שבו מפה יכולה לגרום לך לבכות על פגעי ההיסטוריה הנוראים. זה היה מקולל להיווצר בעידן שבו קיפול של מו"ל יכול להרוס אפילו את המשחקים הגדולים ביותר. התברכנולקבל את זה שוב.