רז קיים כבר כמעט 20 שנה בשלב זה, ומשלב ביטים של בלוק-רוקין עם ירי על מסילות ותמונות של קטמין של 4 לפנות בוקר. זה עבר כמה איטרציות במהלך השנים, כשהיוצר Tetsuya Mizuguchi התקרב יותר ויותר למימוש הפוטנציאל המלא של משחק הקצב עם כל גרסה חדשה שתשוחרר.

בשנת 2015,רז אינסופיניסח מחדש את המשחק בן ה-14 כחוויית VR. כל הרמות המקוריות היו שם, כמו גם רמה חדשה ל-VR בלבד בשם Area X. לבסוף, נראה היה ש-Rez הגיע לצורתו הסופית, כשהרשת ממופה לתנועת הראש והעולם מוצג במרחב תלת-ממדי מלא. להיכנס ל-Infinite באמת מרגיש כמו להיכנס לעולם אחר, ואחרי שעה בערך באוזניות, אתה שוכח שאתה בכלל משחק במשחק. רז תמיד הייתה אמורה להיות חוויה הזויה, שנוצרה כדי לחקות סינסתזיה וטיולים פסיכדליים. ברור שזה לא ממש ברמות האלה, אבל יש משהו מפחיד בדרך שבה צבעים, חלל ומוזיקה מתחילים להתמזג יחד בזמן הנגינה.

הדבר המדהים באמת ב-Rez Infinite הוא שלב ה-Area X החדש שלו. אחרי שעות ננעלות בנוף על מסילה, אתה פתאום חופשי לעוף במרחב שסביבך. זה בטן בהתחלה, אבל ככל שהאורות והמוזיקה בונים אתה שוקע במהירות בסוג של אושר, מוזר ומרגש באותה מידה. באמת קיבלתי צמרמורת בקטע הזה, והקרשנדו של דמויות ניאון ענקיות ומיתרים נוסקים בסביבה בסוף גרמו לי לדמעות.

בהחלט יש משהו מיוחד ב-VR. זה נראה כמו קסם לפעמים, ואפילו יכול לגרום למשחק כמו Rez, שאולי אתה משחק בו כבר 20 שנה, להיראות חדש לגמרי ומתקדם.