היה לי בן זוג באוניברסיטה שהגיע הביתה כועס ב-2 בלילה והחליט להרתיח לעצמו ביצה. רעיון מצוין בזמנו. אבל הוא התעלף על הרצפה, הסיר רתח יבש, והביצה החלה להתלקח. כשבן זוגי התעורר, זה היה בגלל שכל הבניין שלו פונה בגלל המיתלות של עשן ביצים מעופש מהמטבח שלו. רואה את הביצה הזאת, בעיני רוחך? זהוARK: הישרדות התפתחה, כלומר.

חשבתי על ARK השבוע כי חטפתי חיטוט בקצה שלנתיב הטיטאנים, המשחק האחרון המבטיח את המטרה הבלתי אפשרית לכאורה של סימולטור דינוזאורים מעורפל מציאותי, אך עדיין משעשע. ARK אף פעם לא נועד להיות מציאותי במיוחד, אני מודה. אבל בימיו הראשונים זה בהחלט היה מבדר, והיו לו דינוזאורים שיצאו מהאוזניים. בטח, אפשרויות ההתאמה האישית של הדמויות רק מאפשרות לך ליצור אדוני שרירים מפחידים להחריד, והמשחק היה מפלצת אמיתית של ינקנשטיין, אבל הוא היה גדוש בקסם המחוספס ביותר. זה היה אחד ממשחקי ההישרדות הבודדים שבהם נהניתי באמת ובתמים לנסות להתקיים יחד עם חבר.

המפתחים Wildcard, פלוס הפמליה שלהם בת תשעה מיליון מפרסמים, החלו להפעיל DLC אחרי DLC, מלא ביצורים וסביבות פנטסטיות יותר ויותר, אבל עם מעט יקר בדרך לשיפור הליבה של המשחק. עם כניסתו של DLC Genesis האחרון (אשראני חושש שהייתי בהמה), ARK היה כמו אדם עטוף במעילי פרווה מרובים.

עד כמה שאני גס רוח, אני לא לגמרי מוותר על ARK. עדיין יש בו הרבה יופי, ויש סיבה למה הוא היה מספיק פופולרי כדי למכור את כל ה-DLC הזה מלכתחילה - בליבו, זה רעיון פשוט ופשוט למשחק. בדיוק כמו שביצה מבושלת נחמדה היא רעיון מתפצח ופשוט לחטיפים לאחר הפאב.