אני עומד מחוץ לבר בריק ברייקיאוויק, איסלנד. אחרי יומיים של שיחות הארדקור, הכרזות ופטפוטים על חלליות,EVE Fanfestסיור פאבים החל. כל צוות ממוספר ויש לו דגל פיזי. אני שומע צפצוף ומסתובב לראות בחור שלובש חולצת גוריסטס - פלג פיראטים - רץ עם דגל גנוב, הבעלים הקודמים לוהטים על עקביו. הוא מועד ונופל עם סדק מחליא, והרודפים שלו נערמים למעלה. אף אחד לא עוזר. זו לא קטטה אלא קטטה, אבל פתאום כולם מעורבים ובסוף אני רואה את הפיראט שלנו קם עם פרצוף כל כך מדמם שאני נרתע אינסטינקטיבית. אף אחד אפילו לא שתה כל כך הרבה. EVE הוא אמיתי.

אחרי מראות כאלה אני נוטש במהרה את זריקת הפאב לזמנים שקטים יותר, ולמחרת מספר את הסיפור שלי לעמית בחדר העיתונות. "אה, זה כלום," היא אומרת. "היו שחקנים שנלחמו במפתחים אתמול בלילה". אי אפשר להשתתף ב-Fanfest, ולא לצאת בהרגשה שאתה מתגעגע לסיפור על כל מה שאתה רואה.

Fanfest מתקיים מדי שנה בהארפה, מרכז הכנסים המסוגנן והמפלצתי של רייקיאוויק. לא רק שהיא נראית כמו חללית מקורקעת - מסוג המבנה שאתה חצי מצפה לעלות בסצינת הסיום תחת CGI גרוע, מבערים לאחר להבעיר - אלא שהיא גם מסמלת את הנועזות של האיסלנדים, עם שכמו רבים אחרים ממדינות האי מאמין בעצמו להיות נבחרי האל.

כל התמונות מאת ארנלדור האלדורסון, בריינג'ר סנייר ומשחקי CCP.

אם ההארפה היא ביטוי פיזי,EVE Onlineהיא בוודאי ההשלכה המנטלית - יקום המתרחב החוצה כל הזמן, המסוגל לבלוע את השלם הלא זהיר, שגורם למושגי MMOG אחרים להיראות מוזרים באופן חיובי. EVE הוא ניצחון של שאפתנות יותר מאשר טכנולוגיה מכיוון שבמשך למעלה מעשור מאז יציאתו לאוויר, אף מפתח אחר לא ניסה משהו דומה.

ב-Fanfest עולי הרגל מתפזרים כדי להשתתף בהרצאות של מדענים לשעבר של נאס"א, מפתחי המק"ס אינסופיים ומנהיגי קהילה - או אולי הם משתתפים בברים, טוחנים על רצפת החנות, או אם הם בעלי כושר מיוחד מקבלים קעקוע בנושא EVE. ואז פעם ביום כולנו מתאספים באודיטוריום הגדול ביותר של הארפה להרצאה מרכזית שבה המק"ס עצמן מטיפים את הבשורה ומצליפים את הקהל ללהט. אני מכיר את EVE אבל ליד הקהל הזה אני לא יודע כלום, והכרזה אחרי הודעה מתנהלת באותו דפוס: אני תוהה 'מה' ואיזה בחור כמה שורות אחורה אומר 'וואוו!'

בין ההכרזות היו שלא ניתן עוד להשתמש בשרטוטים מרחוק (עידוד מסיבי), כעת ניתן להתאים אסדות לספינות משא ("אוו כן!"), ספינה חדשה בשם פרוספקט שהיא בעצם חוקר מבצעים חשאיים (יש לזה קבוצות עומדות וצפצוף). עד שהמק"ס מכריזה על פלג פיראטים חדש, הלגיון של מרדו, האנרגיה מגיעה אלי: וואוו! מוצג כלי מדהים להתאמה אישית של ספינה: וואוו! אלמנטים שונים אחרים כמו עיצוב מחדש של ספינה יהיו מקריים למען האמת עבור משחקים אחרים. כאן הכל מקבל עידוד.

יש קטיןBattlestar Galacticaנושא השנה, במפורש בהכרזה על קייטי סאקהוף כמובילת הקול של EVE Valkyrie (תרועות ענק וכו'), ובמרומז באנימציות העיוות החדשות - שרואות ספינות נעלמות עם 'פוף' עמום ומופיעות בשורות המוני בקול מגניב מאוד דֶרֶך. בסרטון שמדגים את מהירות העיוות יש בחור מתחתי שמאבד את החרא שלו, צועק את עצמו בצרוד אחרי שזה נגמר "שוב! שׁוּב! שׁוּב!" קייטי סאקהוף קיבלה כמה שריקות זאב מפוזרות, אבל בפעם השנייה שהמק"ס מנגנת את סרטון העיוות, ה"פומפים" מלווים בגניחות מיניות כמעט מכל הסביבה. סליחה קייטי, קהל קשוח.

ואז יש את סוגי ההרס השונים. במהלך יום השישי המרכזי של CCP, אנדי נורדגרן, מעצב המשחקים הראשי ב-EVE Online, הודיע ​​שבעתיד CCP שואפת להפוך תחנות, שערים ודברים רבים אחרים ניתנים להרס. "אני רוצה שכל נכס במשחק יהיה ניתן להרס", היא צעקה בסיום, והצהלה הגדולה ביותר של הוועידה הועברה כדין.

מאוחר יותר באותו לילה אנחנו צופים ב-'EVE of Destruction' שבו לוחם ה-MMA המקצועי גונאר 'גוני' נלסון מגיש בנימוס כעשרה מפתחי CCP (פלוס צלצולים) בזה אחר זה, כשהוא לובש מכנסיים קצרים אטרקטיביים ממותג Valkyrie. כשאנו צופים באדם חצי עירום אחד אחרי השני מתאבק, עם הרבה בוכה וחיבוקים, אי אפשר לפספס את הזרם התת-קרקעי העמוק של ההומוארוטיות במאות חנונים מתחת לפנסי הרגל, בוהים מרותקים במסך הענק של החלק התחתון העגול מאוד של גוני.

זה הדבר הקשה עם EVE; להבחין בין מה שרציני ומהי אירוניה של ידיעה עצמית. ברור שהחלק התחתון העגול מאוד של גוני הוא דבר אחד, אבל כמה שעות לפני זה אני צופה במנכ"ל הילמר פטרסון מוביל קהל של אלפים בשיחה ותגובה של 'EVE Online' שאחרי שלושה קריאות משתנה ל'הרוס!' שאם לא היית יודע איפה אתה ועל מה הם מדברים - היה נראה כמו נירנבורג עכשווית.

קל לרחרח על החומר הזה, אבל הדבר המרתק ב-Fanfest הוא שהרגש אמיתי; והסיבה לכך היא ההשקעה. כשמעצב מסיים את היצירה שלו על הבמה ומדבר על "לספק את ההשקעה של השחקן" כשהקול שלו כמעט נסדק, אתה יודע שזה לא מתכוון בדרך שבה - נגיד - דובר Electronic Arts עשוי לומר זאת. זהו סוג אחר של עסק רציני, שבו האנשים שהוא משרת במרכז מה שהוא עושה.

מערכת היחסים שיש למק"ס עם השחקנים שלה היא ייחודית כי היא אינה חד כיוונית. בתעשיית המשחקים, נהוג שמוצרים מפותחים על ידי צוות שהושתק במיוחד מהסוג של המעורבות שה-CCP לוקחת כמובנת מאליה. אין ספק שחברות לוקחות משוב, במידה מסוימת, ומעניקות מס שפתיים לרעיון, אבל לעתים רחוקות מאוד הן מתעסקות כך. למק"ס אכפת מהאנשים שמשחקים את המשחקים שלה ולאנשים האלה אכפת מהמק"ס - ואחד מהשני. זה יכול להיות קרבי.

ה-Mitani תופס כאן מקום מוזר, גם מחוץ ל-CCP ועם זאת הדמות החשובה ביותר במשחק - מבחינת תפיסה מעל הכל - ושומר על מרחק קריר גם מהמפתחים וגם מהשחקנים האחרים שאינם במעגל הפנימי שלו. אם אינכם מכירים את EVE, תחשבו עליו כעל גרסה צעירה יותר ותיזים של הקיסר של מלחמת הכוכבים, שנרקמה עם לא מעט DNA של לאניסטר. ככל שכל שחקן עושה, הוא שולט ביקום הווירטואלי הזה, ותמיד נמאס מחוסר היכולת של אחרים: שאלות מטופשות מההוי-פולו, ההחלטות הנוראיות של המק"ס, הדיווח השגוי של התקשורת על הקרב B-R5.

אני מבלה קצת זמן עם האיש ב-Fanfest, בהקשרים שונים, והוא מאוד מקסים וחכם - וגם מסור. הוא כל הזמן אומר לי להפוך למרגל ב-EVE, מה שאני צוחק מעליו, ובמהלך הפאנפסט מצליח לסירוגין לעצבן ולהקסים את עצמי ואחרים עם סיפורים מהשולחן העליון.

זאת עד שבמסיבה של הערב האחרון, הוא אומר לי שהוא סיכם ברית עם דירקטור מ-BNI, התאגיד שלי. לכן למרות הסירובים שלי אני צריך להתכונן להיות חלק מהצוות שלו באופן זמני. אני קצת סוחר לפעמים, אז בשלב הזה אני אומר שאני אעזוב את BNI ואחליף צד כדי לירות בבושים במקום להיות תחת הנהגתו. זו הייתה בדיחה, או לפחות כך חשבתי.

"אתה לא יודע מה אתה אומר!" המיטני צעק עליי. "אתה אידיוט! אתה לא רוצה שהרובים המזוינים שלנו יאמנו עליך! אנחנו נזיין! אַתָה! לְמַעלָה!" בשלב זה אני מציע שנצא החוצה כדי שנוכל להקליט טוב יותר דברים, דבר שמתפרש בצורה שגויה על ידי יחסי ציבור מבוהלים - שהבחין בצעקות - כהזמנה לקשקושים, ושלושתנו בני היל יצאו מהדלת לאולם שבו מיטנס. אומר לי "פשוט תזדיין" על כך שאמרתי שאוציא את הברית שלו.

ראוי לציין כאן שמעולם לא הרגתי אף אחד ב-EVE, ואני מהווה איום על המיטאני בערך כמו שעיתונאי המשחקים הממוצע עושה לוולדימיר פוטין.

למחרת בלילה אני רואה אותו ואנחנו מתחבקים ושוב חברים. ההתלקחות הייתה בגלל שהמפגש הזה היה, לפעמים, כמו להסתכל במראה. הנה אדם שלוקח דברים קלילים ברצינות: "אתה לא רוצה שהנשקים המזוינים שלנו יאמנו עליך!" אני כנראה לא, אבל אתה חייב לצחוק.

ממש בסוף הפאניסט, פוסט-טירוף, אני תופס את מנכ"ל המק"ס, הילמר ויגר פטרסון, אחד משני האנשים שהיו עם EVE מההתחלה. הוא מרושע אבל שמח על איך שהאירוע נעלם, ונראה לי שהנושא הוא שוב המק"ס מתמקדת מחדש ב-EVE. "הייתי אומר שאנחנו מתמקדים מחדש באסטרטגיות פשוטות יותר ובצוותים קטנים יותר", אומר Pétursson. "אני חושב שזה עזר לנו להצליח: EVE נוצרה ככה. ואולי הגדלנו את הקבוצות שלנו ואת השאיפות שלנו מהר מדי".

"EVE הפתיעה אותנו בכל שנה ביכולת שלה להיות אפילו יותר מדהים, אני יכול להעיד על כך", אומר פטרסון. "ואולי הייתה ביישנות בחברה להמר על זה בעתיד." חשש להיעשות? "זה כמו הדילמה של החדשן - כאשר חברה מצליחה בתחום מסוים ולא מצליחה לפרוץ החוצה בגלל ההצלחה הזו". זה מדאיג אותו? "טוב כן. במובן מסוים אולי ניסינו להנדס יתר על המידה דרך לצאת מהדילמה של חדשן שלא הייתה שם".

הנקודה היא בוודאי שאחרי עשור, עדיין אין דבר כמו EVE. "כֵּן. לא הערכנו עד כמה EVE חדשני כי יצרנו אותה. אז לנו זה פחות חדשני מאנשים שרואים את זה מבחוץ. אז אני חושב שרק להעריך את זה זה משהו שאנחנו משלימים איתו יותר".

לגבי העתיד - מעריץ EVE איטלקי, שיכור מעט, כפתר אותי בסוף ערב כדי לשרטט את החזון שלו. "כשאני בן 70 ובבית לזקנים", אמר האיש הזה, "אני רוצה להיות מחובר ל-EVE. אני נפרד מהגוף הכושל שלי, ואם הנכדים שלי רוצים לראות אותי הם יכולים לבוא להגיד שלום - אני אהיה שם".

שמתי את החלום הזה להילמר ושואל אם הוא רואה בטבילה של הגוף המלא בבתי זקנים עתיד אפשרי אחד עבור EVE. האיש לא מחמיץ אף פעימה. "כן, כן! אנחנו חולקים את החלום הזה! זה פנטסטי."

פנטסטי, כמו גם משמעות טובה בצורה יוצאת דופן, נושא גם את המשמעות של 'מרוחק מהמציאות'. EVE אינו פנטסטי מספיק במובן הזה, ובכל זאת הוא המשחק הפנטסטי ביותר שנוצר אי פעם ומסוגל לייצר יותר סיפורים מכל אחד אחר. ראוי לציין, מה שיגידו הלועגים, הדלק שעליו רצים סיפורים הוא רגש אנושי. אף אחד לא יכול היה להכחיש ש-EVE יוצר את סיפורי המשחקים הטובים ביותר כי לשחקנים שלה אכפת כל כך.

בהרצאה האחרונה מודיעים שמנכ"ל תאגיד המשחק Burning Napalm הולך לקנות לכל משתתף בירה. כשהמק"ס מכריזה על מוצר אחר מוצר שאנשים יכולים לקנות והמעריצים משתוללים, אני חושב שזה עולה בערך 10,000 פאונד. אני בטוח שהוא קיבל הנחה, אבל בכל זאת. לאנשים האלה אכפת.

זו הסיבה שראיתי אינספור ויכוחים במלוא עוצמת הקול על פלג זה או אחר בכל מערכת כוכבים. זו הסיבה שאנשים מחייכים בברים ושואלים 'עם מי אתה טס' לפני שהם טורחים עם שם, וזו הסיבה שהדבר הכי קרוב במשחק לאל אפשר רק לתקוע כל כך הרבה לפני שהוא מאיים להמטיר אש גיהינום על בן שיחו. זו הסיבה שראיתי שודדי ים במשחק מול IRL שגנבו דגל.

האחרון הוא מה שאפשר לקרוא לצד האפל של EVE; העובדה ששחקנים מסוימים משקיעים כל כך הרבה מחייהם במשחק, ואכן מעודדים אותם, פונה לסוג מסוים של אדם. זו הסיבה, למשל, בלילה הראשון שנחשפת אנדרטת ה-EVE, היא מושחתת על ידי מדבקת GoonSwarm - וזה צוחק טוב כי היא ניתנת להסרה. ואז יום לאחר מכן מישהו גירד פיזית שם של שחקן שהוא לא אוהב, והכל נעשה חוקי בצורה מציקה.

בהיותי לא פסיכולוג, אני אמנע מפרטים, אבל משחקים כן פונים לסוג מסוים של אישיות אובססיבית. עבור הרוב משחקים הם כלי משחק, אבל עבור חלקנו הם יותר - תחביב היא מילה טובה עבור זה. ואולי כדי להיות מסוגל לתשוקה הנדרשת להשקיע במלואו במשחק כמו EVE, אתה צריך להיות חבול בדרך כלשהי מהעולם. או לפחות נפגע מזה.

אני לוקח דברים רציניים בקלות ראש, וכך ביום האחרון מתעורר מאוחר לטיסה שלי, מסביר את הדחיפות לנהג מונית, ונכנס - בלי להניד עפעף הוא אומר לי שהוא לשעבר במשטרה וממריא במהירות של 90 קמ"ש. הנוף העגום של רייקיאוויק החיצונית, שבו השמש זורחת אך הדשא לעולם אינו ירוק, מתלכד לטשטוש. באחד מאותם פריקי גורל, "הנוסע" של איגי פופ מתחיל להתנגן ברדיו, בדיוק כפי שהיה בנסיעה שלי משדה התעופה לפני חמישה ימים. תמיד אהבתי את השיר אבל באותו הרגע - כתושבת ל-EVE Fanfest 2014 - הרגשתי אותו.

נראה את השמים הבהירים והחלולים, נראה את הכוכבים המאירים כל כך בהירים, כוכבים שנעשו עבורנו הלילה. הנוסע הזה עשה את השער וקפץ חזרה הביתה.

הישאר מעודכן לסיפורים נוספים מ-Fanfest במהלך הימים הקרובים.