הרומנים של עולם הדיסק הם המפרידים למדי. נראה שכל מי שאני מכיר אוהב אותם, מאבא שלי ועד לאשתי העומדת להיות, בעוד שאני די אדיש. אבל אני זוכרת שנהניתי מאודעולם הדיסק שחורעוד בשנות ה-90 לחייהם. אם נחזור לזה, הופתעתי לא רק מכמה הוא כתוב היטב, אלא גם מכמה מעט משחק יש בעצם בתוך כל הכתיבה. ריכזתי את המחשבות האלה על יורוגיימר, כולל קטעים כמו:

"רומני המכשפות - זה טריטוריה בטוחה יותר. נעלם ה"זה קצת ככה", במקום זה הוחלף בסיפורי סיפורים מהנים ובאגדות מקושטות. הנה, יש לי. ויש עוד מכנה משותף - כולנו יכולים להסכים ששני הראשונים משחקי עולם הדיסק היו נוראיים".

אתה יכול לקרואכל הקטע כאן.