איזון משחק מרובה משתתפים
AN-94: הנזק קטן מעט.
DSR 50: שיעור האש מופחת.
Ballista: קצב האש מופחת מעט.

אתה מסתכל עלהערות תיקון, כל הגוף שלך מתחיל להתחמם מזעם. הלב שלך פועם מהר יותר, הנשימה שלך מתקצרת. פגעת בפח של רד בול מהשולחן שלך, הנוזל העכור ניתז את הפוסטר שלך של מייגן פוקס הדביקה-לוהטת המקלקלת של רובוטריקים על התחת. אתה עומד ודוחף את גב כיסא השולחן שלך לתוך השולחן כדי לשמוע את זה באנג, כדי לקבל קצת הקלה מהזעם שאתה מרגיש. אתה דופק את הקיר בתסכול, ואז מיהר לנער אותו בחוזקה, כי זה לא היה חלק הגבס של הקיר, זה היה לבני אבן אמיתיות. אתה צועק מרוב ייסורים. "מַדוּעַ?!" אתה צועק. "למה פישלת את התותחים הווירטואליים שלי?!?!? איך אני אגרום למייגן לאהוב אותי עכשיו??!?!?!" אתה עושה מעין ריקוד זעם שגורם לך להיראות כאילו אתה שייךמְאוּכלָס בִּצְפִיפוּת.

"אתה," אתה אומר, מביט בדף הטוויטר של דיוויד וונדרהאר, מנהל עיצוב הסטודיו של Call of Duty BLOPS 2. "אתה אחראי."

איך הוא מעז לעשות את זה לךאֶקְדָח! זו שקראת לה בריטני! עזוב את בריטני בשקט! אחרי כל מה שהיא עשתה בשבילך! וככה אתה מתייחס אליה?

אתה מקליד במהירות כמה איומי מוות ודברים על מחלות איומות ואומר לבחור שאת עבודתו עיצבת את כל אורח החיים שלך שמגיע לו למות ושהוא רע.

כן הם. תראה את המספרים הקטנים האלה. הם שוכנים בליבי. לָנֶצַח.

לִסְגוֹרלְמַעלָה דן אמריך.

*בורחת בוכה*