לא, זה לאSilversun. לְהִתִיַשֵׁב,בריאן. תן למישהו אחר לנסות לענות.Citizen Sleeper 2: Starward Vectorהוא מדע בדיוניRPGעם הרבה קוביות והנהון כבד לעבר משחק תפקידים שולחני. הראשוןאזרח ישןראו את הגיבור הביו-רובוטי שלכם נוחת על תחנת חלל בצורת סופגניה, שם הם למדו ליצור לעצמם חיים חדשים בין חקלאים בין-כוכביים וראמן המגיש ראמן. בסרט ההמשך, הדגמה שלה שיחקתי [פרצוף זחוח], הוק קצת שונה. הפעם אתה נרדף על פני חבורה של עצירות של משאיות, מושבות, מחסנים ושברים. כל אותו הזמן הצוות הלא מתאים שלך יתנגש ויתערבב. עדיין לא קיבלת את זה, נכון? אוף. אני מניח שאני אתן למעצב המשחק לספר לך אז.
"אני לגמרי אוהב את פארסקייפ", אומר גארת' דמיאן מרטין, מעצב המשחק וראש הסטודיו Jump Over The Age. "אני חושב שהדבר המהנה בפארסקייפ הוא שכל הדמויות בורחות ממשהו, והסיבה היחידה שכולן על הספינה ביחד היא בגלל שכולם היו אסירים על אותה ספינת כלא. ואני מאוד אוהב את זה בתור וָו."
פארסקייפ הייתה מופע חלל משעשע ואוהב, הכולל צוות של חייזרים פושעים ובן אדם בודד עם הנטייה המוכרת לתרבות הפופ. Citizen Sleeper 2 אינו מכוון לכל ההערות הללו, אם לשפוט לפי ההצגה הקצרה שלי בחלק מוקדם של המשחק, אבל ההגדרה דומה.
"תמיד רציתי לעשות את אחד ממשחקי הצוות והספינה האלה", אומר מרטין. "ביליתי שנים בחיכי נואשות שייצאו כאלה שאולי ייהנה מהם, ואף אחד מהם לא ממש פגע במקום.
"אני אוהב את זה בפארסקייפ שבו, מדי פעם, יהיה פרק שבו הם ממש במנוסה... ואז יהיה פרק שבו זה כאילו, הו, אין שום איום כרגע... ."
מרטין אכן מצטט התייחסויות אחרות כהשראה כמובן. דיפ ספייס 9, וויליאם גיבסון, אפילו טינטין זוכה לצעקה ("תמיד אהבתי את הדרך שבה טינטין היה פשוט לפעמים נדפק..."). אבל זה הפזיזות המרופטת של פארסקייפ שנראה שהיא נותנת טעם לסרט ההמשך של ה-RPG.
"אני תמיד מעריץ גדול של סיפור מהסוג הזה של אדם רגיל-כפוי-לנואש, ואימפרוביזציה, ומנסה לגרום לדברים לעבוד", אומר היזם. "אני לא מעריץ גדול של סיפורים על גיבורים רבי עוצמה".
עם זאת, ראוי לומר כיהטון האכפתי בשקט של כתיבת המשחק הראשוןנשאר שלם. אני בהחלט לא ראיתי שום דבר כמו הון-K קוקי כמובן בראודר מתווכח על פיצה עם גבר מקומט בחליפת סדומזוכיזם(אפילו בתור נהנה מפארסקייפ, זו הקלה). ההרפתקאות שלי בהדגמה ראתה את הדמות שלי מגיעה לתחנת חלל קשה של מכונאים ועובדי רציף. חלק גדול ממנו נלקח עם ההדרכה הדרושה כדי להתרגל לקבלת ההחלטות של הקצאת הקוביות של המשחק, שדומה לרוב למשחק הראשון.
בכל יום אתה מגלגל חופן קוביות ומרחף סביב התחנה או הספינה שאליה אתה עגן, וגורר את הקוביות שלך לקופסאות קטנות כדי לבצע פעולות. אכלו אוכל בקנטינה כדי להחזיר קצת אנרגיה. הימר עם המפסידים במפרץ העגינה. תשתדל עם רתכי החלל כדי לראות אם אתה יכול לקבל הובלה על חלקי ספינה שאתה זקוק להם נואשות. ככל שהקוביות שאתה מכניס גבוה יותר, כך יש לך סיכוי טוב יותר להצליח. זה פשוט, נקי, אך נעשה מורכב יותר ככל שמתקדמים. כמכשיר לספר סיפורים, הוא גם מציג כמה אתגרים.
"כשאתה עושה משחקים אתה צריך לקבל שאתה מטבעו מכמת הכל", אומר מרטין, "מכיוון שמשחק הוא רק עומס של מספרים. ולכן גם אם השחקן לא יכול לראות את המספרים האלה, הם בהחלט קיימים.
"זה כיף לדחוף ולמשוך בזה, ושהשחקן... אולי לפעמים ירגיש לא בנוח, אם הם אומרים לדמות האהובה עליהם מה לעשות. אני אוהב את הרעיון של סוג כזה של משחק נרטיבי שמדביק את המשחקיות המכנית."
מרטין מדבר ספציפית על ה"חוזים" שאתה תעשה, לעתים קרובות כחלק מצוות. זהו פיצ'ר חדש לסרט ההמשך, וכאן בא לידי ביטוי הטעם הזה של "להקה עליז של לא מתאים". כשאתה יוצא לחוזה, אתה יכול לבחור חברי צוות נוספים שילוו אותך, והם יקבלו קוביות משלהם לבריכה שלך. אבל הם גם יספגו נזק "מתח" בכל גלגול שנכשל. לא הספקתי לראות מה קורה, מבחינת דיאלוג, כשהלחץ נהיה יותר מדי עבור מישהו. אבל כן נקלעתי לחילוקי דעות דרמטיים עם האקר-היסטוריון בשם ג'וני שלקחתי על עצמי משימה לאחזר ליבת נתונים ישנה. ג'וני היה נחמד. חבל שהייתי צריך לנטוש אותה על ספינה נטושה... אני בטוח שהיא בסדר.
האזרח סליפר תמיד היה במיטבו כשהיא נשען בכבדות לתוך מערכות היחסים הבעייתיות האלה, אז אני שמח לראות אפשרויות נוספות בסרט ההמשך גם לטוב לב וגם למעשי שנאה נואשים. מרטין עשוי להסתכל על חוצנים של ג'ים הנסון כדי לקבל קצת השראה, אבל ברור שהמשחק גם רוצה להשתכשך לתוך האגם האפל של שאלות גדולות שמדע בדיוני וסייברפאנק נהנים באופן מסורתי להטביע את הקוראים שלהם.
"אני חושב שהציר המרכזי של היקום Citizen Sleeper הוא השאלה: האם זה מדכא שלמרות כל החיים והקשרים שיכולים להיות לנו עם אנשים, בסופו של דבר חיינו מוכתבים על ידי כוחות מחוץ לשליטתנו, שיכולים להרוס אותנו בכל רגע או שזה יפה להפליא שלמרות המבנים האלה, אנחנו יכולים ליצור קשרים ומשמעות שלעולם לא ניתן לקחת מאיתנו באמת?"
"גם וגם" היא התשובה המשתמעת שמציע היקום הזה לפעמים-עצוב, לפעמים-מקווה. סרט ההמשך מתרחש באזור חלל שנקרא חגורת Starward (מעריצי המשחק הראשון עשויים לזהות את שם האזור, וכמה דמויות מוכרות שנמלטו לעברו...). אבל באזורים הרחוקים הסמוכים לכך נשמעים רעמים של מלחמה, של כאב וחוסר צדק. זוהי דרך אחת שבה מרטין מקווה להשתמש במדע בדיוני כמראה אם הפנינה לעולמנו שלנו, מקבילה לאלו מאיתנו המתבוננים מרחוק בעוד המלחמה נמשכת באוקראינה ובפלסטין. אבל זו לא הדרך היחידה שבה מרטין מקווה לשקף צרות שחשו בימינו.
"אני חושב שדבר אחד שאני בוחן יותר הוא איך אנשים מתייחסים אליך כאל ישן", אומר מרטין. "אני חושב שרמת העוינות שחשתי הולכת וגוברת כלפי לא-בינאריים, או אנשים שאינם מציגים באופן קונבנציונלי בבריטניה, די מזעזעת.
"אני חושב שזה משהו שקורה ב-Citizen Sleeper הרבה יותר. יש עוד דמויות שכשהן מסתכלות עליך בצורה מסוימת, זה מזכיר לך שאתה סליפר ומה זה אומר, ומה העמדה שלך".
מרטין, שהוא גם לא בינארי, אומר שהם גם לא תמיד רוצים להסתיר את הנושא מתחת לשכבות ושכבות של סאב-טקסט. אחת הדמויות של המשחק הראשון (לא אקלקל את מי) חוזרת בפרק הזה, לאחר ששמה בצד את כל סמני המגדר. אבל מרטין גם פשוט רצה להחזיר את האדם הזה מתוך רצון טבעי להרים סיפור שנשאר תלוי בכוונה.
"אני משאיר לעצמי הרבה קצוות רופפים כל הזמן כשאני כותב. ואז אני מחליט אילו אני הולך להרים... ב-Citizen Sleeper 1 יש הרבה דמויות שכן יוצאות לחגורת סטארווארד, ולכן עבורי זה היה ברור שאם אני הולך למקום הזה, זה ממש כיף להרים את הקצוות הרופפים האלה ולראות לאן הם הולכים.
"לפעמים אני אכתוב חצי סיפור, ואז אני פשוט אשאיר שם סוף רופף ואחזור ואסיים אותו בהמשך הפיתוח... זה מרגיש כאילו חלק מתהליך הכנת Citizen Sleeper הוא רק אריגה הסיפורים האלה ביחד זה קורה הרבה יותר באופן טבעי אם הכל רופף".
אני בעד לזה. כל עוד לא נשארנוגַםרוצה. Citizen Sleeper 2 אפילו לא יצא עדיין, אבל בהתחשב באיזו מהירות מרטין התחייב לעוד סיפורים ביקום הזה בעקבות המשחק הראשון (הוא יצא בקושי שנה לפני אישור ההמשך) אני לא יכול שלא לשאול אם יש תוכניות לסיים את זה כטרילוגיה. עם זאת, נשמע שהמפתח עשוי לקחת הפסקה ארוכה יותר הפעם.
"בוודאי שלא אמשיך לעבוד מיד על Citizen Sleeper 3", אומר מרטין. "DLC יעסוק בשאלה אם אני מרגיש שיש מקום לזה או לא, כמה דברים אני אקבל במשחק שאני רוצה. אבל אני חושב שבשבילי בהחלט יגיע רגע מאוד בקרוב שבו אהיה מוכן להיות. , כאילו, בואו נעשה את משחק השולחן של Citizen Sleeper..."
כשפארסקייפ סיימה כסדרת טלוויזיה ב-2003 היו לה כמה קצוות רופפים משלה. המפיקים נאלצו להתאמץ כדי להרכיב מיני סדרה בת 2 פרקים שתסביר כיצד דמויות מסוימות עשויות לשרוד בהתפרקותאלפי חתיכות זעירות. אבל הם עשו את זה. אני לא יודע איך סאגת Sleeper תסתיים ביום מן הימים, אבל אני בטוח שהטלת הקוביות וקבלת ההחלטות שלי יעשו קידה מסודרת באותה מידה של עסק גמור לחלוטין. אין כאן מתחים לא פתורים. לא, אדוני. מה זה אתה שואל? ג'וני? אה. היא, כן, כנראה שם בחוץ. אֵיִ שָׁם.
אני בטוח שהיא עברה את זה.