בכל יום שני, רוב זקני קורא להמוני משחקי ה-Early Access, אבל רק מעטים הם אמיצים ועמידים מספיק כדי להגיב לזימון שלו.

Call to Arms[אתר רשמי] יש הרבה על מה לפצות. קודמו, Men of War: Assault Squad 2, היה אחת האכזבות המרות שהיו לי אי פעם עם משחק.

החברים שלי ואני שיחקנו ב-Asault Squad המקורי במשך שנים. זה היה מרכיב עיקרי בלילות המשחקים שלנו ואהבתי את המחזה: גלי טנקים שחרשים בתעלות הקפואות של החזית המזרחית וחוליות חיל רגלים המשתוללות בשדות הבוציים וביערות של איי האוקיינוס ​​השקט. זה היה משחק Men of War שגרם לכך שכל הקונספט של הסדרה - RTS טקטי עם פירוט כמעט בלתי מוגבל מבחינת בקרות ופרטים טקטיים - סוף סוף הקליקו לי.

Assault Squad 2 היה... פחות או יותר אותו משחק בדיוק. טונות של מפות מוחזרו, ולמרות שאפשר לומר בצדקנות שזה "עמוס של תוכן", היה הרבה מאוד מוכר מהמשחק הקודם. אם הייתם סבורים שאנשי מלחמה צריכים להתפתח, ואולי אפילו להתנסות בייעול הבקרות הקשות שלו, השאננות של Assault Squad 2 הייתה מטריפה.

ברקע של כל זה היה משחק נוסף מהמפתח DigitalMindSoft: Call to Arms. זה יהיה היורש האמיתי לאנשי המלחמה. זה ייקח את הסדרה ללוחמה מודרנית, תוך שימוש ברקע המוכר של סכסוך בדיוני במזרח התיכון בין ארצות הברית לקיצונים מצוידים בצורה מפתיעה. עכשיו, זה סוף סוף בגרסת בטא והגיע הזמן לראות אם DigitalMindSoft עשה מספיק כדי להחזיר את אנשי המלחמה שעברו אל הקרב.

מצד אחד, Call to Arms הוא פחות או יותר מה שרציתי ש-Assault Squad 2 יהיה: משחק Men of War חדש לגמרי עם סביבה שונה, יחידות חדשות והרבה מפות ומשימות חדשות. ברמה הבסיסית ביותר, Call to Arms מתייחס לתלונות העיקריות שלי נגד קודמו. מצד שני, זה מרגיש נורא כמו אותו משחק ישן עם החלפת תלבושות. הנשק והמדים השתנו, אבל האקשן הוא כמו שאני זוכר אותו.

זה לא דבר רע. ל-Call to Arms אולי אין גרפיקה או סאונד חדישים (אם כי הוא מלא בפרטים נחמדים), אבל הוא עדיין מציע את אחד המשחקים הטקטיים המרתקים והחיים ביותר בזמן אמת שתוכלו לשחק. אם לא שיחקת במשחקים האלה, תן לי להסביר קצת יותר מה עושה את הסדרה הזו למיוחדת.

המשחקים Call to Arms / Men of War הם קצת כמוחברת גיבורים, אלא שיש לו עניין אובססיבי במיקום כל חייל בודד, בזווית של כל ירייה בודדת ובתוכן התרמיל של כל אחד. זה משחק שבו אתה יכול להושיט יד אל שדה הקרב, להקיש על הכתף של חייל או צוות רכב מסוים ולהגיד, "עכשיו הזמן שלך להיות גיבור", ואז להנחות אותם לתפארת אינדיבידואלית. בעוד שאר החיילים שלך נלחמים אוטומטית מהעמדות שנתת להם, אתה יכול לתפוס שליטה ישירה על חיילים בודדים ולהפוך אותם למעשה לדמויות ירי, זזות ויורים לפי פקודות WASD.

במשחק מרובה משתתפים, הכוח הזה באמת יכול להמריא כי עכשיו אתה והחברים והאויבים שלך מחלקים את הזמן שלך בין RTS טקטי ליריות מלמעלה למטה. המשרתים שלך בינה מלאכותית הם בסך הכל חיילים מוכשרים, אבל החיילים שלך בשליטה ישירה הם כולם גיבורי מלחמה פוטנציאליים בשדה קרב מפורט ובלתי צפוי. זה מה שמייחד את הסדרה הזו.

מה ש-Call to Arms מביא לשולחן הוא קבוצה חדשה של שדות קרב מלאים במאפייני המלחמה המודרנית. מיליציות לבושות שחורות דוהרות סביב המפה על גבי טנדרים מצוידים במקלעים, בעוד אמריקאים מכוסי קוולר נלחמים כדי לשרוד מארבים בכפרים מאובקים ולהגן על בסיסי האוויר שלהם מפני התקפות אויב.

זו לא הצעה רעה, אבל היא מעט מאכזבת. Call to Arms מחיל שכבה נוספת של ליטוש על דברים כמו תפריטים, מה שהופך אותם להרבה יותר קריאים ומהירים יותר לשימוש מאשר בעבר, אבל זה די עמוק. הממשק במהלך משימות לחימה מבולגן וקשה לקריאה כתמיד, מלא בכפתורים ואייקונים מיותרים או כמעט זהים. רוצים שהמהנדסים שלכם יתקנו משהו? עליך לזכור על איזה סמל "גלגל השיניים" ללחוץ על מנת לפתוח את תפריט המשנה הנכון עבור הפקודה; לחיצה ימנית על הטנק או האקדח שנתקע לא תעבוד. לפעמים, המשחק הזה מרגיש כמעט כמו תוכנית CAD עם רובים.

גרוע מכך, התפאורה החדשה לא נראית כל כך שונה ממלחמת העולם השנייה. הדגמים שונים, אבל היחידות הבסיסיות כמעט ולא שונות ממקבילותיהן משנות הארבעים. אם אתה מקווה ש-Men of War פוגש את Wargame: AirLand Battle, Call to Arms הוא לא באמת המשחק הזה.

למרות שיכול להיות שאני טועה, כי עדיין לא ראיתי הרבה מהיחידות המתקדמות יותר. זה בגלל עוד החלטה מוזרה של DigitalMindSoft. אחרי שקניתם את Call to Arms ותכנסו למשחקים הראשונים שלכם, תגלו שהמון יחידות וכלי רכב נעולים עד שתצברו מספיק ניסיון כדי להשתמש בהם. לא במובן ה-tech-tree, שבו אתה מתחיל קרב עם חי"ר ומתקדם ליחידות ממוכנות; במובן של התקדמות-טחינה, שבו אתה צריך לשחק הרבה קרבות כדי לפתוח ציוד מתקדם. אבל ל-AI שלך וליריבים האנושיים אולי אין מגבלות כאלה, אז כשהטנק הכבד הזה מגיע מתגלגל במעלה הכביש ומחטף את חיל הרגלים הקל שלך, זה רק התשלום שלך.

לא היה אכפת לי אם תהיה דרך לבטל את ההצטרפות למערכת הזו, אבל נראה שלא. אין תיבה של "תן לי את כל הדברים" שאתה יכול לבדוק לפני עימות או מרובה משתתפים, אז אתה רק צריך לשחק עם יחידות בסיסיות עד שאתה פותח עוד. זו גישה מוזרה לא נדיבה ומטפלת מסדרה שמעולם לא היו לה התלבטויות לגבי לזרוק שחקנים לקצה העמוק של הבריכה. זו התחלה כל כך איטית שאם אתה שחקן חדש, אני יכול להציע לך לקבל את Assault Squad 2 ולקבל טעימה מלאה מהסדרה לפני שקפוץ ל-Call to Arms.

ובכל זאת, Call to Arms היא בחירה פשוטה יחסית לאנשים עם מערכת יחסים לשאר הסדרה. אם אתה אחד מאותם שחקנים שבאמת העריצו את Men of War, ורוצים עוד מהמשחק הזה במסגרות ובהקשרים חדשים, Call to Arms הוא תשובה די ישירה לתפילות האלה. זה מסוג הדברים שקבוצת אנשי המלחמה הישנים שלי אולי תוכל להתקבץ סביבם עכשיו, עוד לפני שזה יסתיים, ואפילו מאפשרים את ההתקדמות המעצבנת.

אבל אם רציתם שהסדרה תתפתח עם סביבה חדשה, Call to Arms מרגיש כמו פיתיון ומתג. זה שם חדש והגדרה חדשה, אבל זה בטוח נראה כמו Assault Squad 3. עדיין יש לו את הממשק הקשה והמעט מגושם שהיה לו תמיד, והוא עדיין עוסק בחיל רגלים וטנקים שמתלקחים זה על זה בסמוך. זו נוסחה טובה, אבל כזו שאני מקווה שהייתה משתנה אחרי חמש שנים. Call to Arms עדיין מספק אותי כאיטרציה חדשה של משחק מועדף, אבל אני מקווה שבינתיים ועד שחרורו המשוער בהמשך השנה, הוא ימצא דרך להפתיע גם אותי.

Call to Armsזמין ב-Steam במחיר ידידותי לנאמנים לזיכיון של £18.99 / $24.99. ההתרשמות שלי מבוססת על build 974407 ב-29 בפברואר 2016.