המצב: סומו ניוקאסל עושים מרובה משתתפים דיסטופי ברגלמשחק מירוציםנִקרָאDeathsprint 66, שבו אתה שולט באחד משמונה גברים רצים שפוצצים דרך קווי המתאר המשובצים והלהבים של מגה-עיר עתידנית. הסיבוך: התחרות מול בני אדם אמיתיים אחרים היא לא תמיד נעימה או רצויה, במיוחד כשחוצים דרך קווי המתאר המשובצים והלהבים של עיר ענקית עתידנית. הפתרון: Deathsprint 66 מקבל קבוצה של "אפיזודות" ממוקדות PvE שבהן רק שחקן אנושי אחד פלוס בוטים אופציונליים מזנקים דרך קווי המתאר המחודרים והלהבים של מגה-עיר עתידנית.
פרקים אלה מורכבים מ-3-5 טורנירים בשלבים, והם לא רק אותם כפפות כאב ניאון ישנות כמו במצב הליבה של שמונה שחקנים. אלה אתגרים מותאמים אישית עם "פיתולים מכניים", נאמר בהודעה לעיתונות. חלק מאותם "פיתולים" לובשים צורה של קוצים ולהבים נוספים.
אחד הפרקים הוא Killing Time - זה מתחיל אותך עם 15 שניות בלבד להגיע למחסום הראשון ולמלא את הטיימר שלך לפני שהראש שלך יתפוצץ. ב-Five Lives, בינתיים, חוקי 'ראשון או אחרון' חלים ויש לך רק חמישה "שכפולים" (respawns) לצרוב דרכם. ואז יש Bloodbath Circuits ו-Bloodbath Sprints, שבהם מפות כוללות סיכונים נוספים וכל המחווה (העצמות) הן פוגעניות באופיים. תפסו חלק מזה בפעולה במונטאז' האודיו-ויזואלי הזה כאן של אנשים שמשחקים את דודג' המסור, פרק שהמצאתי בעצמי שאני מתבאס עליו בדרך כלל.
תפסתימבנה אלפא של Deathsprint 66 ב-GDC השנהוהחליפו כמה מילים עם סומו ניוקאסל - בין היתר דנו ב"חליפת הכישלון", תלבושת דמה של מבחן התרסקות ללא לוגו של נותני חסות או בלינג מסחרי אחר, שתקבלו בבוז אם תהרגו את ג'וקי המשובטים שלכם לעתים קרובות מדי.
אני רשום ככזהקצת נמאס ממשחקי מוות סאטירייםבמשחקי וידאו, אבל אני אוהב את זה בגלל שהוא מזכיר לי את Blur ובגלל שהם מצמצמים את החכמה למינימום. זה בטוח נראה... רוכסן. אולי יותר WipEout מאשר Blur. המשחק המלא יוצא ב-12 בספטמבר.
