בליזארד סוף סוף הודו שה-DRM חסר התועלת התמידי שלהם נכנסדיאבלו השלישיהוא בחלקו כדי למנוע פיראטיות. למרות שישהתעקש בעברשזה היה אך ורק כדי לשפר את חוויית הגיימר (אופס), בפוסט שזוהה על ידי Eurogamer, הבוס של בליזארד, מייק מורהיים, ציין שזה "עוזר לנו להילחם" בנושאים כאלה. אבל אז ממשיך ואומר שזה עדיין הפתרון הטוב ביותר, שהוא חיוני, ולמרות שיש "כמה חסרונות", זו הייתה "ההחלטה הטובה ביותר לטווח ארוך למשחק".

ש"כמה חסרונות" זה היה הכי קרוב שמורהיים מגיע להודות בדיוק במהצפוי לחלוטין) אסון ההשקה של Diablo III, ובשבועות הבאים, היו. מקריאת החשבון שלו, אפשר היה לדמיין שהיה להם קצת שיהוק ביום הראשון, ואז הכל התיישב פשוט מקסים.

ברור שהם הולכים להגן על החלטתם לאכוף ללא צורך DRM תמידי על גיימרים לשחקן יחיד, לאחר שהשקיעו בכך כל כך הרבה מאמץ לפני השחרור, אבל אפילו נימה של חרטה לא הופכת למגע בנקודה זו. למיליוני השחקנים שהושפעו מהבעיות, והמספרים העצומים שעדיין לא יכולים לשחק כי החיבור לאינטרנט שלהם לא יציב, או שפשוט אין להם. אבל בשלב זה, שמירה על הקו שזה נעשה בעיקר כדי להבטיח את החוויה הטובה ביותר לשחקניםישלצלצל חלול. שחקנים שמו לב לאיזו חוויה איומה ואיומה זה הציע להם.

מורהיים מצהיר שאף אחד עדיין לא פיצח את ה-DRM ביעילות, ומתעקש שה'פיצ'ר' הוא "קריטי לשלמות ארוכת הטווח של חווית המשחק".

אולי הכי מבלבלת היא הטענה שלו, "אני מבין היטב את הרצון לשחק בדיאבלו 3 במצב לא מקוון", כשהמשפט נמשך, "עם זאת, דיאבלו 3 תוכנן מלכתחילה להיות משחק מקוון שאפשר ליהנות ממנו עם חברים, ותמיד -דרישה מקוונת היא הדרך הטובה ביותר עבורנו לתמוך בעיצוב זה."

אז לא, הואלאלהבין את הרצון לשחק בו במצב לא מקוון, באופן מלא או אחר, באשר הוא, כי הוא דוחה שוב ושוב את הרעיון שזו אפילו דרך אפשרית לעסוק במשחק. לא משנה כמה בליזארד תרצה שהוא ישחק כשיתוף פעולה, מיליוני אנשיםלא רוצה. וסירוב להם את הזכות להתנתק מבדיקות האימות הבלתי פוסקות מדגים עד כמה זה לא מובן. וזה קצת חבל.

אתה יכול לקרואשאר הפוסט כאן.