כרגע הופיע לראשונה רק ב-צרור בקופסה, אשרמכיל מספר משחקי הרפתקאות מעולים,הים ידרוש הכלהוא המשחק המסחרי הראשון של ג'ונאס קיראצס. עם איורים מאתורנה קיראצסשיכול היה לשבת בשמחה בסוג הספר שהיה משמח מאוד את אדם בן העשר ומוצף בדמיון ויצירתיות, הוא מלא מילים ולפעמים נפלא, אבל יש את הפעמים האחרות. הנה מה אני חושב.

יונאס קיראצסמייצר משחקים לפחות בשני סוגים שונים. יש את הבדיות המינימליסטיות העגומות של האוקיינוס ​​האינסופי ותופעה 32, ויש את הרפתקאות ספר הסיפורים המתרחשות בארצות החלום, סדרה של משחקים הקשורים גיאוגרפית. אולי קשור מבחינה פנטסמאוגרפית יהיה מדויק יותר מכיוון שיש חוסר ברור שללָחוּשׁלמיקומים. האדמות האלה הן פחות של חלום ויותר של שטויות מכוונות, מכוונות לפלא שיכול להביא אבל, מסיבות שונות, לא תמיד תופסות אותו.

אם לא שיחקת בערכים קודמים, הכוללים את ספר הקסם החי שאכזב את ג'ון אבל שימח הרבה מאוד אנשים, הנה מה שאתה צריך לדעת. לכל אזור במשחק יש איור עם עשרות דברים מפוזרים סביבו שהשחקן יכול ללחוץ עליהם. אינטראקציה בדרך כלל מובילה ללא יותר מאשר תיאור טקסטואלי וזהו משחק עם הרבה מאוד טקסט, אם כי לרוב מועבר בביטויים בגודל חטיף. בחדר עשויות לצמוח פטריות על הרצפה והקירות. לחיצה על כל אחד מהם תוביל לבדיחה קטנטנה, פקעת של משחקי מילים או נתח של סוריאליזם.

יש חידות, בעיקר כוללות יותר שליפה הלוך ושוב מאשר היום המושלם של גולדן רטריבר בפארק, אבל זה משחק שצריך לקרוא אותו כמו שצריך לפתור. ה'שליפה' לא בהכרח כרוכה באובייקטים, זה לעתים קרובות יותר נושאי שיחה, המתווספים לרשימה עצומה בסופו של דבר ככל שמתקדמת. למרות הממשק הגרפי, המעוצב כחלון להצצה דרכו של השחקן אל העולם, רוב ההנאה מצויה במילים הרבות, תיאוריות ושיחה. אם כן, הגיוני שכל הערכה אינדיבידואלית של הים ידרוש הכל תהיה תלויה כמעט לחלוטין בהערכה של המילים הללו.

הנה הבעיה. לפעמים זה נוגע ללב, לפעמים קומי, לפעמים עליז, לפעמים קצת קודר - מה שזה לא יהיה, זה תמיד מוזר, והמוזרות הזו לא מצליחה להתחבר. חלק מהמשפטים מלאים במותג הביוטכנובלבול של המשחק עצמו, בעוד שאחרים מסתמכים על השמחה בחרוזים בלתי צפויים ובפרשנויות המצאתיות. יש כמות עצומה של יצירתיות בכל זה אבל לפעמים זה יכול להרגיש חסר כיוון.

עם עלילה על בניין חי, ביתו של דרואיד ביוטק, בתהליך של כפוי עיקול עליו, ג'ונאס משלב דאגות עם יצירה. לפעמים יש קישורים מגרים לעולם האמיתי, לא פחות מכל בגילוי יצירות של סופרים אמיתיים לצד ספרים של דמיון טהור, ויש הרבה רמיזות לכתבים והתרחשויות מהעולם שלנו בכל מיני מקומות בלתי צפויים, לא רק בכותרת עצמה. הכמות האמיתית של דברים לגלות ולשקול היא מרשימה אבל יש כל כך הרבה גדילים שבמקום מורכבות המחשבה או התחושה יש בסופו של דבר תחושה של אי סדר.

לפעמים מצאתי את עצמי מבוהלת ממספר הניאולוגים, לא בהכרח משעשעים או משמעותיים, שהופצו, וגרמו למוח שלי להיסגר ולדלג מעליהם. הם הפכו לחלל ריק, לפערים בין תקשורת, והזכירו לי כמה מהעבודה של ניל סטפנסון קיבלה את אותה איכות ב-Anathem.

חבל שהעודפים הגרועים ביותר מהסוג הזה נמצאים בפרק הראשון של המשחק. המשחק בכללותו הוא חיה לא קטנה, עם כמות עצומה של פרטים לראות ולספוג, אבל הקטע הראשון, שמציג את מיקום ה- Underhome, הוא כנראה הפחות משכנע. מול הדרואיד המסתורי (זה שמו הפרטי) שמתניע את המסע, זהו מקום שמזכיר בחלקו את ארץ הפלאות ובחלקו את מויה, כלי החלל של פארסקייפ.

ברגע שמגיעים לחיק הטבע, העולם נפתח בצורה מרשימה ולטבול פנימה, לדבר עם חתיכת טוסט לזמן מה ואז לצאת לכמה שעות, הופך להיות הרבה יותר מהנה. המשחק הוא ללא ספק במיטבו כאשר מתייחסים אליו כסוג של גלריה שיש לשוטט בה ולדגום במקום כמסע או נרטיב שיש לעקוב אחריו.

מטופל ככזה, זו התערוכה המשובחת ביותר של ג'ונאס עד כה, עם פסקול יפהפה ומראה אטרקטיבי באופן עקבי למרות העסקים הכמעט מכריעים של כמה מסכים. הצצה הראשונית הזו דרך ה- Underhome בצד, יש דמויות מרתקות לגלות ובסופו של דבר תחושה שהחלקים הרבים הופכים כמעט שווים לסךם.

בהתמודדות בקצב הנכון, שיהיה שונה עבור כולם, יש לו תגמולים רבים ואולי הדרך הטובה ביותר לדגום אותם היא להתעלם מהחלקים שאינם מתגמלים באופן מיידי. לא נהנים משיחה ממושכת עם כלב מסוים או צב? דלג על זה, רפרף על זה, מצא מישהו מעניין יותר לדבר איתו או צא לסיור באיים ולמד כל אחד מאלפי הדברים שמושכים יותר. אני לא יכול שלא להרגיש שאולי הייתי נהנה ממנו יותר אם הייתי מתייחס אליו כאל בן לוויה מדי פעם במשך מספר שבועות במקום לצרוך אותו בכמה פגישות.

המשחק עצמו מרמז מאוד על כך שהוא היה רוצה לשחק כך, להדגים אותו ולא למצות אותו, ולמרות כל ההסתייגויות שלי, נתקעתי ומצאתי הנאה ב-The Sea Will Claim Everything. גם אני נשארתי עם Anathem, בעיקר בגלל שאני מעריץ את הפלט של סטפנסון. אותו הדבר נכון לגבי קיראצס ולמרות שזו העבודה הטובה ביותר שלו ביעד התיירות הדיגיטלי המוזר שהוא ארצות החלום, אני לא מוצא אותה מרגשת בחצי מהתפוקה היותר נסיונית שלו. ובכל זאת, זה מיזם מסחרי ראשון כל כך זול שהואכִּמעַטחינמי וזמין כרגע יחד עם חברה טובה מאוד.

הBundle in a Box זמין כמעט שישה ימים נוספיםעל בסיס 'שלם מה שאתה רוצה, פחות או יותר', כאשר המינימום הנוכחי הוא $1.39 נמוך עד כדי מגוחך. הוא מכיל גם:Rue Gemini;הזמן רבותי, בבקשה;בן שם, וזה!; ו1893: תעלומת יריד עולמי. שלם $5.51 ותקבלמתכת מתכתוהשבעהגַם כֵּן.