האםביושוק 2עדיין אתסוֹדמשחק Bioshock הטוב ביותר או שמא כל העולם הגיע לדרך החשיבה הזו*? כך או כך, ג'ונמן נורדהאגן [כפי שיעשו מעצבים, הוא הולך לפי 'ג'יי. No' -ed.], אחד מהאנשים שעבדו על המשחק והמשיך לייסד אותונעלם הביתההמפתח Fullbright, פרסם טריילר למיזם החדש שלו. איפה למים יש טעם של יין [אתר רשמי] הוא "סיפור עם אמריקאי עגום על טיולים, שיתוף סיפורים ושרידות גורל גלוי". זה נראה מוזר ומדהים, כמו התנגשות ביניהם80 ימים, ואן גוך וקנטקי כביש אפס.
כשראיתי את הטריילר לראשונה, הנחתי ש-WTWTLW היא הרפתקה מסוג כלשהו. לא כך. לפחות לא במובן המסורתי.
"Where the Water Tastes Like Wine הוא משחק על טיולים, חקר וסיפורים, המתרחש בנוף אמריקאי חלומי ופנטסטי. במשחק, תהיה לך הזדמנות לחקור בחופשיות את העולם, לחפש ציוני דרך וערים, לפגוש מטיילים אחרים ולשמוע את הסיפורים שלהם, ואולי אפילו לספר סיפורים משלך."
הרעיון של משחק שבו סיפורים הם מטבע הוא אטרקטיבי. אני מיד חושב על ארמונות המילים של Failbetter וכל מה שמזכיר לילונדון שנפלהוהים ללא שמש מתחילה טוב. זה שנראה שכל העניין מתמקד במקומות שבין המקומות עושה את זה עוד יותר מושך. פעם סיפרתי לחבר אמריקאי שאני מזהה ארבע צורות אמנות אמריקאיות גדולות: ג'אז, בייסבול, ארוחת בוקר וכבישים. WTWTLW אולי יזניח את הבייסבול אבל אני מצפה ששלושת האחרים בהחלט יהוו חלק מהחוויה. כבישים בהחלט.
"סיפור הדרך האמריקאי הוא ז'אנר בפני עצמו, החל מסיפורים כמו הקלאסיקה של מארק טוויין "הרפתקאותיו של האקלברי פין", או "ענבי זעם" של ג'ון סטיינבק ועד ל"על הדרך" של ג'ק קרואק, וישנם סיפורים רבים של משוטטים אמריקאים אחרים שלעתים רחוקות מקבלים סיפרו - התפשטות האפרו-אמריקאים מהדרום, תנועת עובדי החווה הנודדים, או הצעדות הכפויות של ילידים היכן שהמים טעימים כמו יין רוצה ללכוד את התחושה של אותם שירים, שירים, סיפורים ושיטוטים במשחק."
אני רוצה לדעת יותר. השחרור מתוכנן לזמן מה בשנה הבאה.
* העליונות שהתעלמה מזמן של המשחק השני בסדרה שיש בה לפחות שלושה חלקים ידועה רשמית בשםFar Cryתִסמוֹנֶת. דוגמה לשימוש: "איזה בחור מהפאב ניסה לומר לי שהדאוס אקסמשחקים הם מועמדים ראשיים להערכה מחודשת תחת סעיף תסמונת Far Cry, אז שיחקתי אותו".