שלום קורא שהוא גם קורא, וברוכים הבאים ל-Booked For The Week - הצ'אט הקבוע שלנו ביום ראשון עם מבחר אנשי תעשייה מגניבים על ספרים! "מה הקשר לפוליטיקה? היצמד למשחקים!" הוא פזמון נפוץ שאתה עשוי לשמוע מאדם מנצח שחושב שספרים הם עלילה קומוניסטית להורדת ספירת הזרע שלהם. למרבה המזל, האנשים האלה נמצאים במקומות אחרים, אז אני מקווה שתאפשרו לי רגע קצר של הקלה על כך שהטוריים כבר לא בשלטון. זה דבר נהדר, בתנאי שאין לך שאלות המשך! השבוע, זהQWOP,להתגבר על זה, ואאוט קוףזה בנט פודי! לחיים בנט! אכפת לנו אם יש לנו אף על מדף הספרים שלך?

מה אתה קורא כרגע?

קודם כל אני חייב להודות שאני מרגיש קצת שרלטן שעונה על השאלות האלה כי לא קראתי כלום במשך שנים, נשרפתי מקריירה בפילוסופיה אקדמית ומבולבל מדי במשחקים וסרטים מכדי לחפש במקום אחר. אבל תפסתי את ההרגל שוב במהלך השנים האחרונות, וכרגע אני בוחר בספר "האש של וזוב" של מרי בירד, ספר היסטורי על פומפיי שהתחלתי בו כשביקרתי בהריסות שם לאחרונה. חברים אולי יזמנו אותי על כך שגילמתי את הטרופ של 'גברים שחושבים על האימפריה הרומית', אבל לפחות מרי בירד חושבת על זה יותר ממני.

מה קראת לאחרונה?

הבעלים, רומן הביכורים של מעצבת המשחקים והאוצרת הולי גרמאציו, שהיא גם חברה שלי. זה היה נפלא - מצחיק בקול רם במקומות, אבל גם ממש מתחשב ופילוסופי ערמומי. בדיוק כפי שהערים הבלתי נראות של קלווינו משתמשות בסדרה של מקומות דמיוניים ופנטסטיים כדי לומר משהו על טבען של ערים וחברות אמיתיות, הבעלים מסתובבים בעדינות סביב טבעה של מחויבות רומנטית על ידי שרטוט של סדרה של בעלים, כשהגיבור מקבל חדשים מֵעַל.

מה אתה מסתכל אחר כך?

הבא ברשימה הוא למעשה רומן גרפי, מוניקה מאת דניאל קלאוז. הייתי מעריץ עצום של סדרת האייטבול שלו בשנות ה-90, זה היה הדבר שבאמת הדליק אותי לרעיון שחוברות קומיקס יכולות לשבור את האורתודוקסיה ולהשתולל. Ghost World במיוחד הוא חביב, אולי הדבר הכי משנות ה-90 שמישהו אי פעם יצר. אבל עבר כל כך הרבה זמן מאז שקראתי משהו שלו... מה קרה לו ב-25 השנים האחרונות?

איזה ציטוט או סצנה מתוך ספר דבק בך?

לאחרונה קראתי את "Bideshead Revisited" של אוולין ווא ורודפת אותי הסצנה שבה הגיבור הצעיר מבקר את אביו העשיר כדי להתלונן שחסר לו כספים, ואביו מפרש זאת בכוונה לא נכון כבקשה לעזרה מסוג אחר: "ובכן , אני האדם הכי גרוע שאפשר לבוא אליו לייעוץ. מעולם לא הייתי 'נמוכה' כפי שאתה קורא לזה בכאב. ובכל זאת מה עוד אפשר לומר? דָחוּק? נמנעת? במצוקה? נָבוֹך? שבור אבן?" (מרחרחר.) "על הסלעים? ברחוב קוויר? בוא נגיד שאתה ברחוב קוויר ועזוב את זה". אני לא הורה, אבל בכל זאת אני שואף לרמה מתקדמת זו של טרול.

איזה ספר אתה מוצא את עצמך טורח חברים לקרוא?

במשך שנים ניסיתי לגרום לחבריי מעצבי המשחקים לקרוא את האמן של העולם הצף של אישיגורו. סיפור על אמן שמרגיש אחריות על תפקידו בהכנסת יפן למלחמת העולם השנייה, הוא עוסק בשאלה האם וכיצד לאמנות יכולה להיות כוח. האם אמנים משלים את עצמם לחשוב שעבודתם יכולה להיות משפיעה מחוץ לתחום האמנותי? או שזו אשליה גרועה יותר לחשוב שזה לא יכול? זה מרגיש לי נצחי בזמן, אבל במיוחד עכשיו, כשאנשים מפרסמים ממים שנראים כך:

איזה ספר היית רוצה לראות מישהו מסתגל למשחק?

בכנות, אני לא נוטה לחשוב שספרים מסתגלים היטב למשחקים (או להיפך). אבל מאוד אהבתי את Constellation Games מאת לאונרד ריצ'רדסון, ספר שבו חייזרים מגיעים לכדור הארץ והגיבור (מעצב משחקים, כמובן) מבקש לשחק במשחקי הרטרו שלהם כדי שיוכל להבין טוב יותר את תרבות החייזרים שלהם. כאן על כדור הארץ, אני חושב שלעתים קרובות אנו זקוקים לתירוץ מיוחד כדי לשבור את מוסכמות הז'אנר שמתבססות בקאנון משחקי הווידאו העכשווי, ועיבוד הספר הזה יהיה הזדמנות ליצור חבורה של משחקים שנראים כאילו מגיעים משושלת שונה לגמרי. כל תירוץ יהיה תירוץ טוב!

למרבה התסכול, בנט אמנם שם בערך 80% מכל הספרים שנכתבו אי פעם, אבל התעקש לאסוף את כולם תוך כדי. הוא בדיוק הגיע ל-'L' כשהערימה כולה קרסה. אנחנו לא מתחילים שוב, אז חזור בשבוע הבא כדי שעוד איש תעשייה מגניב יספר לנו על המועדפים שלהם. הזמן עכשיו!