בסדר, ביליתי היום בחקירת מצב מקוון שיתופי לארבעה שחקנים של סינדיקייט, ולמרות שברור שאני רחוק כמה עשורים מלהגיע לכל פתיחת הנעילה ומה לא, יש לי שליטה נחרצת על איך הכל עובד ואם אני חושב שזה כל שוטר. האם זה כמונשכח כשחקן יחיד? האם זה משהו כמו סינדיקט? איך היה העולם אם מר מארק שאלת שורהם-און-סי לא היה ממציא את סימן השאלה ב-1913? המשך לקרוא לקבלת תשובות לפחות לשתיים מהשאלות הללו.

אם הביטוי האולטימטיבי שלי אחרי הסינגלפלייר של Syndicate היה :/, אולי אתה :-D לשמוע שהתגובה שלי לקו-אופ היא :). זה עטוף בכל הדברים המודרניים האלה כמו פתיחת נעילה ודרגות ונקודות ניסיון ושמירה על כל הצעצועים הנהדרים באמת בטווח יד עד שתשקיע את השעות, ועדיין יש לו בערך אותו משותף עם הסינדיקט 93' כמו לורנס של לערביה יש Back To The Future, אבל זה קוקטייל משולב היטב של מרובי שחקנים מבוסס צוות ומטרדת בינה מלאכותית מבוססת מטרה.

אתה משחק בקבוצות של עד ארבעה, כל שחקן בוחר אחת משלוש מחלקות רופפות אשר לאחר מכן מותאמות אישית בהתאם לכוח ולטעינת הנשק שאתה בוחר. אתם עובדים יחד כדי להנציח את כל האויבים על המפה ולהשיג סדרה של מטרות, כמו הגנה על מטוס ידידותי מהסתערות אויב, איסוף ובריחה עם כוננים קשיחים של שרתים ופריצה לגגות האנגרים ענקיים לסגירה לפני שיירו אתכם למחסן. החבר'ה שאורבים למעלה. המבנה והאירועים של המשימות האלה - שרבות מהן נקראות על שם רמות במשחק המקורי - לא דרמטיים או בלתי נשכחים במיוחד, אבל העבודה המשותפת מול מספרי אויב תלולים וקטלניים הם שגורמת להכל לעבוד.

אני נוטה לשיעור תמיכה, עם דגש על כוחות ריפוי, מה שאומר שתשומת הלב שלי מתחלקת בין הוצאת אויבים מטווח עם רובה סער יעיל לטווח ארוך למדי לבין ניסיון לחדש את בריאותם של בני בריתי. הכוח האחרון מופעל מרחוק, במרחקים מפתיעים, ובאופן מכריע ניתן לעשות אותו במקביל לירי של בחור בפרצוף. יכולתי, אם ארצה, להטות כוחות EMP או להפעיל מגני אנרגיה או לגרום לאקדחים של אויבי לפרוק מיני פיצוץ בפניהם. אבל השארתי את היכולות ההתקפיות לחבר'ה האחרים, לטובת התלות ולמנוע מכולם ליפול בטרם עת. הקרב הדו-משמעתי בו-זמני שרק נרמז בשחקן היחיד בא לידי ביטוי כאן, שכן ההימור מרגיש הרבה יותר גבוה (תכלס ואתה שם את כל הצוות שלך בעמדת נחיתות קטלנית, במקום פשוט להתמודד עם הסיכוי של מסך טעינה) ויש הרבה יותר מגוון משלושת הכוחות הפוקסיים של הקמפיין.

בזמן שאתה משחק במשימות, אתה תעלה בדירוג ותזכה בשלושה סוגי שדרוג ברורים. ראשית יש את הצ'יפ הראשי שלך, שיש לו עץ טכנולוגי הדומה לאפשרויות הבריאות או הנזק הפשוטות והרזות בשחקן הסינגל, אבל מכניס יותר מגוון פלוס אפשרות לפתוח שכבות נוספות של כוחות Breach.

ואז יש את הנשק שלך. לכל אקדח במשחק יש עץ נעילה משלו, עם שיפורים כמו רתיעה, זמן טעינה מחדש, קיבולת תחמושת ו-alt-fire חודר שריון שנקנה תחילה עם 'שרטוטים' שנרכשו מהורדת מיניבוסים ולאחר מכן 'נחקר' באמצעות האקדח המדובר במהלך משימה או שתיים.

ואז יש את היכולות שלך, שעליהן נכנסתי קצת לפני שלוש פסקאות בלבד. לאלה יש שרטוטים משלהם, שדרוגים משלהם (למשל, פצצת הריפוי מקבלת רדיוס רחב יותר, המגן סופג יותר נזק) וזמן מחקר משלהם, בנוסף אתה פותח כוחות חדשים לחלוטין על ידי משימות מנצחות.

אם כל זה נשמע קצת יותר מדי, יותר מדי דברים לשאוף אליהם בבת אחת, ואיבדו את הסוגר האפל והציני של מרובי השחקנים שלאחר המלחמה המודרנית, באופן מפתיע זה לא המקרה. חלקית זה נובע מכך שמדובר בשיתוף פעולה והכרעת אויבים הנשלטים על ידי מחשב ולא בתחרות השתינה שהיא deathmatch, ולכן במידה מסוימת מדובר בהסלמה של הדמות שלך קרוב יותר לאלוהות במקום להיתקע על ההליכון האינסופי של שמירה עם ג'ונס. אבל בעיקר, זה בגלל שאתה באמת בונה דמות משלך, מותאמת אישית לסגנון המשחק וההעדפות שלך. זה נעשה בהרבה יותר גיוון וסיפוק מאשר המקצועות הגנריים של שחקנית יחיד, למרות אלמנט גלגל האוגר הטמון במרדף לנצח אחרי דירוג, וזה מעניק מטרה ואופי מבורכים לסינדיקט.

במובנים מסוימים זה מזכיר לי פטפוט נטול פטפוטים ושיתוף פעולה גרידאסַף. המראה והטון אינם שונים לחלוטין, ובהחלט יש בו את המרכיב הזה של בנייה הדרגתית של חייל-על משלך שיילחם כחלק משלים מכוח מתואם (בתיאוריה). מכיוון שאתה מתמודד עם התקפות בינה מלאכותית תסריטאיות, במקום הגלים המתחדשים של השחקן הפסאודו-סינגל של ברינק, בסופו של דבר זה מרגיש יותר כאילו המיני-מלחמה שלך היא אירוע אמיתי ולא תחרות גלויה משחקית ואינסופית על נקודות.

שוב, זה לא דומה לסינדיקאט (מלבד קטעי תסריט מזדמנים שבהם כמה NPCs אזרחיים נרצחים ללא רחמים) זו הצעת שיתוף פעולה ממש מוצקה, המשלבת תחושת שחרור נעילה בדוקה עם כוחות מדע בדיוני מוגזמים, והייתי רוצה דחף פשוט להתעלם ממצב השחקן היחיד הרופף והמשעמם ולהיטען ישר לתוך זה במקום זאת. זה עשוי להזדקן מהר, מכיוון שהמשימות נראות יותר ויותר ניתנות להחלפה, ואי הכללת קול או הודעות טקסט במשחק היא איוולת עצומה עבור מצב שבנוי סביב עבודה משותפת, כך שמשחקים ציבוריים יכולים להיות עניינים מתסכלים.

גם מייגעים בעליל: לשמוע את אותן נביחות בכל פעם שמישהו מופל וצריך 'אתחול מחדש' זה מעייף, והקולות באופן כללי נטולי אישיות כמעט לחלוטין. אבל תפגשו עם כמה חברים שאתם יכולים לשוחח איתם באמצעות Steam או Skype או TeamSpeak או כל דבר אחר ותוכלו להיות כוח מתואם של הרס סייברפאנק. לחלופין, למה לא להצטרף ל-RPS fan-SyndicateRP-Systems? הם אנשים טובים ויסודיים.

אני לא יודע שאני כןדַימוכן לומר ששווה לרכוש את המשחק רק בשביל השיתוף, אבל בהחלט יש לו מספיק דברים בשביל זה, הן מבחינת השתובבות מחוץ לקופסה והן מבחינת בניית דמויות לטווח ארוך, שאם תצליחו להרים את המשחק לא תרגיש שעשית טעות איומה. אני יודע שבוודאי אחזור בשביל עוד מזה.