כלומר: שיחקתיWarframeבמהלך השבועיים האחרונים וכעת אכתוב על כך, למען החיזוק האפשרי שלך.

Warframeהוא משחק מדע בדיוני מעל הכתף שבו לנינג'ות החלל יש ראשי כריש הניתנים לשדרוג. למרבה הצער, זה לא ממש מסגר את העסקה, כי החיה החופשית להפעלה של Digital Extremes נמצאת בגרסת בטא כבר שנה, ועדיין לא ממש הביאה הביתה את הוואקיזאשי של ההצלחה. אבל האם המסע הזה חילץ אותו מהטהרה החלול של שחרורו המוקדם? או האם זה יקבע להיות הערת שוליים בהיסטוריה של ניסויים חופשיים למשחק?

יש קול בתוכי. אי שם עמוק בפנים באונות המאובנות של מוחי שוכן פה להוט שקורא מעברי. זה אני צעיר, מלא בהתלהבות לא רציונלית. זה מסתכל על האמנות והמדע הבדיוני הזוהר-קודר של Warframe ואומר: "זהו הדברים!"

זה משחק של חלל grimdark כמו שאני אוהב אותו, עם עיצוב שמהדהד את פנטזיות החלל הגדולות של Dune, עם הקטעים הפחות מטופשים של 40K. מישהו היה כאן וכתב כמה תמונות ויזואליות נהדרות עם כישרון אמיתי, והרמות המפעימות והקשתות הן סביבות מאיימות להפליא ללחימה.

כן, Warframe נראה כמו משחק שחלק שורשי ממני צריך (ואו דווקא כן) לאהוב אותו ללא עוררין: הוא מתרחש בעולם של נינג'ות חלל, וכולל קרבות שיתוף פעולה של 4 שחקנים נגד המוני בינה מלאכותית אכזרית. בזמן שאתה משחק אתה משדרג דרך ספרייה אקזוטית של שריון ביומורפי, רובי סער אגרוף, חרבות יפניות, אקדחי חלל מפוארים ודברי מזל"טים מוזרים. התנועה קצבית (אם היא מוגבלת באופן מוזר) ומאפשרת דילוג על דברים, החלקה ושימוש בכוחות מיוחדים כדי לזרוק לתוך אנשים עם חרב לפרוח.

אני אוהב את התפריטים המפוארים, ואת האופן שבו מערכת התקדמות בחירת הרמות נשפכת דרך מפת חלל מגניבה של מערכת השמש. אם הייתי עושה משחק על נינג'ות חלל אז הייתי רוצה שזה ייראה ככה, חוץ מזה שאולי הייתי מוסיף כמה חלליות יפניות גדולות. ל-Warframe יש את המראה, והרבה מהגנטיקה, שעשוי לפנות מקום למשחק משעשע באמת. בטח, אנשים אומרים שהנושא חסר הבשר והמוצל של המשחק הוא גנרי, וכנראה שכן, אבל הסגנון האמנותי הזה של נינג'ות grimdark וכרישים מדבר אליי, ואני מצטער על כך.

הבעיה האמיתית, עם זאת, היא לא שגם Warframe וגם אני מאוהבים בדימויי מדע בדיוני מפוקפקים, אלא שנראה שהדמויות, הציוד והתפאורה של Warframe מרמזים על סוג של עדינות של מערכות משחקי לחימה טקטיות שפשוט אין לה. . אני אהיה קצת לא הוגן בשלב הזה ואשחק מעצב כורסאות: מה זה צריך משהו כמו.. אה, אני לא יודע: מערכת דיכוי ואיגופים א-לה Brothers In Arms. יכול להיות שחברי הנינג'ה שלך מניחים אש מדכאים על הרעים בזמן שמישהו מאגף ויוצא לעבוד מטווח קרוב על האויב המוסח עם חרב. סוג כזה של מכונאי, שהוקם ונדפק פעם אחר פעם, כנראה היה הופך את זה למושך למדי. אני אומר כנראה כי אני רק מנחש. אני אוחז בכמה קשיות, והקשיות הן מרחב האפשרויות של מה שעשוי לעשות את המשחק הזה מעניין, במקום מגרה קלות, אבל בסופו של דבר ריק.

במקום כל מסגרת כזו אויבים פשוט רצים לזירות השונות, מדי פעם מתחברים בעצלתיים לכיסוי, ואז אתה יורה בהם. לפעמים אתה חרב אותם, ולפעמים אתה אפילו נותן להם כוח מיוחד. אם אתה ושלושה בני זוג מצליחים לעשות את זה מבלי לקחת יותר מדי נזק מהצעידה, האויבים היורים בגל, אז הכל בסדר והגיע זמן XP. (זה אפילו לא ממש טוב כמו הMass Effectמרובה משתתפים, אני לא חושב, והוא חובט במגרש דומה.)

אני צריך להזכיר בשלב זה שיש עוד משהו שקורה: בגלל שאתם נינג'ות חלל יש הזדמנות בכל רמה להימנע ממה שדברים יתחילו ולהתגנב ללא זיהוי. אם אתה הורג בחורים בצורה הנכונה, אתה נמנע מהגברת רמת האבטחה וכך נמנע מהשרצים הגרועים ביותר של האויב. לא כל כך ברור איך ולמה זה משנה, וגם לא מנגנון ההתגנבות עצמו. אני צריך להדגיש שאין התגנבות כשלעצמה, זה רק על איך ומתי אתה הורג בחורים מסוימים. זה נראה שרירותי לחלוטין, כאילו באיזשהו שלב מישהו אמר "היי, האם אנשי נינג'ה לא אמורים להתגנב?" התשובה המושכת בכתפיים לשאלה זו היא מערכות המשחק שאנו מוצאים בהיבט ההתגנבות של Warframe.

אני נשמע מאוכזב, ואפילו עצבני, וזה כנראה לא הוגן. זה נכון שאיכזבתי, אבל אז המשכתי לשחק ב-Warframe במשך עידנים, אפילו הרבה אחרי נקודה כשהבנתי שזה לא הולך לפתח איזשהו סט יותר עמוק של מיומנויות כדי שאוכל לשלוט בהן. אני אוהב את איך שזה נראה ומרגיש, אני נהנה מההתקדמות, ויש לי בעיטה מפתיחת דברים, בצורה כזו שאתה עושה. זה נתח סביר של Run 'n Gun הקדחתני, שאסור לרחרח בו חזק מדי. החופש אומר ששווה להוריד ולהציץ, אפילו עם ההסתייגויות שפרשתי כאן.

זה עוזר, כמובן, שהמשחק נעשה קשה משמעותית לאחר רמות הפתיחה השקטות שלו. ככל שאתה נכנס לעומק המשחק אתה מתחיל להזדקק לקבוצת שחקנים מאובזרת היטב כדי להתמודד עם הגלים הקשים יותר של הרעים. הכישלון הופך לאמיתי, מה שאני אוהב. לעתים קרובות הלחימה יכולה להיות די אינטנסיבית, אפילו בלי כל כך הרבה עומק טקטי. פשוט קורה הרבה, והרבה בחורים שצריכים לירות. לפעמים זה מספיק.

עם זאת, יש מעין נקודת מוצא קריטית בכל סקירת משחק F2P, וזו השאלה אם המשחק פיתה אותי להוציא כסף. שוב, זה לא קרה. אולי זו הייתה איכות בלתי ידועה של מה שמוצע: בטח, Warframe החדש הזה נראה טוב יותר, אבל הוא לאמַבָּטעד כדי כך טוב? כי במשחק עם סטטיסטיקות וקוסמטיקה בחבילה אחת, אני רוצה את שניהם. יתר על כן: האם אני באמת רוצה את זה כשאוכל לקנות משחק אחר לגמרי בכמה דולרים? האם המשחק גרם לי לדאוג מספיק?

זה לא.

אני בטוח שיום אחד משחק F2P יגרום לי להטיח כמה דולרים מהעולם האמיתי. אבל לא הפעם.

Warframeזמין כעת.