פוסט יומן הפיתוח האחרון עבורויקטוריה השלישיתמדבר בפירוט על האופן שבו בונה האימפריה של פרדוקס יתמודד עם נושא העבדות. בזהירות רבה, זו התשובה.

"עבדות היא, מן הסתם, פשע מחריד נגד האנושות ובדיוק מסיבה זו, משחקים רבים שיש להם תפאורה או מכניקה הקשורים לעבדות ישאירו את זה מחוץ למשחק או יפשטו את זה למשהו שהוא פחות 'על האף' (בשביל דוגמה פשוט על ידי יישום צורה כלשהי של בונוס כלכלי על חשבון ירידה ביציבות)," מתחיל הפוסט. "עֲבוּרויקטוריה 3, אנחנו לא חושבים שהאפשרויות האלה עובדות עבורנו משתי סיבות עיקריות."

הפוסט ממשיך ומסביר שהעבדות הייתה זרז למספר קונפליקטים המיוצגים במשחק, שיהיו "חסרי הקשר בצורה מוזרה" אם העבדות לא הייתה משחקת תפקיד, וכי באמצעות 'מערכת הפופ' של המשחק הם שואפים לייצג כל אדם אינדיבידואלי על הפלנטה משנת 1836. "אז איזו הצהרה היינו משמיעים אם פשוט נכתוב את כל הפרטים המשועבדים מתוך ההיסטוריה, או נפחית אותם לקבוצה מופשטת של משנה?"

פרדוקס אז לצלול לפרטים על האופן שבו המערכות השונות של המשחק עוסקות בעבדות. בניינים יכולים 'להעסיק' עבדים לטובתם הכלכלית של בעלי הבניינים, אוכלוסיות משועבדות יכולות להתנגד בכל אמצעי העומד לרשותן, ואנשי ביטול במדינתכם ומחוצה לה יכולים לנסות לעצור את העבדות או את סחר העבדים.

מדינות יכולות גם לחוקק חוקי עבדות, להתיר סחר בעבדים, עבדות בחובות, לבטל את העבדות על הסף, או לאפשר "עבדות מורשת", כאשר סחר העבדים אינו חוקי אך אינו בוטל לחלוטין.

הפוסט יפרט הרבה יותר מהסיכום הקצר שלי. בכל אחד מהמקרים, העבדות עדיין מופשטת בסופו של דבר למערכת משחק אינטראקטיבית, אבל זה ניסיון כנה יותר לייצג נושא משמעותי ממה שקיים ברוב המשחקים ההיסטוריים. לזכותה ייאמר שגם ויקטוריה 2 הייתה טובה יותר בה מרובם.

במאמר בנושאכיצד משחקים היסטוריים משתלבים או מתעלמים מהעבדות, אמנדה קרי כתבה עבורנו כי על ידי הדמיית ההשלכות הרבות של עבדות, "ויקטוריה מלמדת אותך שהעבדות בסופו של דבר גורמת לבעיות חברתיות שהחברות המודרניות אינן יכולות לשגשג בהן, ולמעשה יכולות לעכב את רעיונות השגשוג החברתי. אף על פי שמעולם לא טופלו בה שיעור מוסר עמוק ועמוק, זה עובד למשחק אסטרטגיה מפואר".

אם ויקטוריה השלישית תצליח, אני שמח שזה עדיין מנסה.