הנה זה אז: רשמית המשחק הטוב ביותר של 2019. היכונו להמראה.

שֶׁלָהפראי חיצוניים!

אליס בי:בפראי חיצונייםאתה חבר בגזע קטן של חייזרים, שחיים על כוכב לכת קטן מאוד (הירח שלו כמעט באותו גודל כמו שהוא). אבל עדיין, האנשים שלך הביטו אל הכוכבים, ועושים מסעות בחלל כבר כמה שנים, בספינות שנראות כמו מיכלי דגים גדולים עם פחי מצמד וצינור מנוע חיצוני מודבק אליהם. כשאתה מעלה את הסורק שלך לשמיים, אתה יכול להרים את חבריך ה'נאוטים', אלה שהלכו לפניך, מנגנים בכלים בעולמות רחוקים. זו הרגשה כל כך מקסימה של תקווה, של ללכת מעבר למה שאתה יכול להגיע ולנסות לעשות את הבלתי אפשרי. דבר טוב שיש לנו לקראת 2020.

המלכוד ב- Outer Wilds הוא שהשמש במערכת השמש הקטנה שלך הופכת לסופרנובה, בערך כל 20 דקות - אבל אתה מתעורר בתחילת היום שוב, בכל פעם. אז האתגר הוא לפתור את הפאזל של היקום כולו, כמעט. בכל פעם שאתה עולה לשמיים אתה קצת יותר מוכן.

אתה קצת יותר טוב בטיס את הספינה שלך. אתה יודע איך להגיעלב ליבו של הדשן האפל, אבל לא הבנת מה לעשות עם הידע שמצאת שם. אתה יודע שיש משהו למצוא בחור השחור, אבל אולי אתה עדיין לא מוכן ללכת לשם.

לשחק ב-Outer Wilds זה להחזיק קלידוסקופ קטן ויפה בידיים שלך, ולראות משהו חדש בכל פעם שאתה מסתכל דרכו.

קתרין:Outer Wilds נחתך מאותו בד כמו Return Of The Obra Dinn וכספת השמים- כלומר, משחקים שנותנים לך תעלומה עסיסית נחמדה לפתרון עם כמעט אפס רמזים איך לעשות את זה - ומסתבר שאני מאוד אוהב את סוגי המשחקים האלה. מי ידע!

מה שמעלה עבורי השנה את Outer Wilds מעל לכספת השמים הוא א) אני אוהב מאוד את הגרסה שלה לחללית, אבל גם ב) לצפות בסלעים קוונטיים נעלמים בתוך ומחוץ לקיום, משייט סופר שקט דרך שוניות של קטלניות, ענקיות דגי דייג, שטים לתוך ציקלון ונזרקים בטעות לחלל ונופלים דרך חור שחור בצד השני של היקום זה יותר מרגש! ולעוס יותר, ומסוקס יותר, ועוד מתגרה במוח שלי. זה כל מה שיכולתי לקוות לו במשחק, והכל מגובה בפסקול צהוב אך מלנכולי שמצליח איכשהו להפוך את ההימחקות עד סוף היקום לחוויה השלווה ביותר על פני כדור הארץ.

אני אוהב שגם דרמת בלשי החלל האפית הזו הייתה כל כך הפתעה. זה נהדר כשמשחק מגיע משום מקום ומוריד ממך לגמרי את הגרביים, והייתי רוצה לראות עוד מזה ב-2020, בבקשה.

אליס ל:המשחק הזה היה מאוד כיף. אני, לעומת זאת, הייתי מאוד גרוע בזה. זרמתי את כל העניין ונשפטתי על ידי הצופים שלי על כישורי הטיסה שלי, כישורי הנחיתה שלי, כישורי הבלש שלי, וממש כל דבר אחר שעשיתי לא בסדר. אבל זה לא יכול להפחית איזה משחק נפלא זה. בהחלט יפה, באמת בלתי נשכח. והסוף הזה. אוי ילד.

דייב:גם אני נאבקתי לא מעט עם הטיסה בהתחלה, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא משנה. המוות הוא בלתי נמנע ב-The Outer Wilds, אבל מבנה ה-Groundhog Day אומר שזה לא משנה אם תערמו אותו ישירות אל השמש כי אמרתם לטייס האוטומטי להטיס אתכם לכוכב בצד השני שלו. אבל זה גם הופך את החקירה והגילוי להרבה יותר מיוחדים.

לעולם לא אשכח את התחושה כשגיליתי מה קורה עם כוכבי הלכת הגחלים התאומים – מקומות סלעיים וחוליים המקיפים את הסביבה הקרובה ביותר לשמש, כשהם מקיפים זה את זה. הם גם שעון חול של פרופורציות גלקטיות, עם עמוד חול נופל במפל חלל שואג מאחד מהם, וממלא בהדרגה את המערות והקניונים של השני. יש לך זמן מוגבל לחקור את האחרון, ואתה יכול לחקור את הראשון רק לקראת סוף המחזור.

ל- Outer Wilds יש דגש על גילוי וסמליות שאנו רואים רק לעתים רחוקות במשחקים. אני ממליץ שאחרי שתסיים את Outer Wilds, תקרא את Kaleidoscope מתוך אוסף הסיפורים הקצרים של ריי ברדבורי The Illustrated Man. הם דומים להדהים בנושאים המרכזיים שלהם.

נייט:שנת 2019 הייתה השנה הראשונה שסיימתי אי פעם בתחושת אשמה אמיתית על כך שלא הצלחתי לשחק בכל מהדורות הגדולות של משחקי מחשב. מבחינה היסטורית הסתפקתי בלשבת בבועה שלי, לשקוע מאות שעות בחסרונות שבחרתי ולתת לשאר לחלוף על פניי. אבל עכשיו זו העבודה שלי, אני מרגיש שהייתי צריך לפחות להתנועע עם כל המהדורות המהותיות, אז יש לי מה לומר עליהן. מכאן הצער שלי על כך שאני דוהרת לקראת סוף השנה כמו שקית אשפה מלאה חולים שנופלת מגג חניון רב קומות, ולא מצאתי זמן ל-Oer Wilds.

אני חושב שאולי המילה "מסתורין" דחתה אותי, מכיוון שיש לי היעדר מוחלט של כל חיווט נפשי שגורם לרוב האנשים להסתקרן ממי/מה/למה. אני נהנה מגילוי, ומחיבור של הבנה, אבל ברגע שמשהו ממוסגר במילה M, אני חוצה את הרחוב כדי להימנע מכך. זו הסיבה שפספסתי גם את אוברה דין, למרות היותיבַּטוּחַאני אשמח. לגמרי לא הגיוני.

בכל מקרה, אכלנו ארוחות חג מולד של החברה שלנו לאחרונה, ועל בול עץ הודו קמל, קתרין מכרה אותי לגמרי ב-Oer Wilds. היא מסבירה טובה מאוד, והצליחה לרגש אותי כראוי מהרעיון של המשחק, באופן שעקף לחלוטין כל אזכור של חובה לפתור תעלומה.

אולי, כפי שקרה עם הברווז הספרותי המפורסם סקרוג', עדיין יש תקווה לנס חג המולד. אולי אני אתעורר ב-25 ואשאאג החוצה מחלון חדר השינה שלי כדי שרקף ירוץ לחנות של מר Steam הישן, ואקנה לי את העותק השמן ביותר של Outer Wilds התלוי בחלון. אוּלַי. אבל אני אצטרךסיים ברק מחזיר ראשון.

מאט:שום משחק לא גרם לי לקלל את חוסר הסבלנות שלי כמו ה-Oer Wilds. יש לו כל כך הרבה פלאים לגלות, אבל הוא גם מבקש ממך לבזבז הרבה מאוד זמן בדריכות חזרה אליהם. ההמתנה שזורה במארג הפראיות, בכזו פיקחות שאני בקושי יכול להתלונן. בכנות, אני ממשיך לגבי כמה אני אוהב הפתעות, ואז מגיע משהו מרהיב כזה ואני מתרגש על כך שאני צריך להרוויח אותן. זו אשמתי שלא סיימתי. אני אחזור.

מחפשים דלת אחרת? חזור ל-לוח השנה של RPS 2019!