די קשה לכמת אילו משחקים באמת מצליפים בתחת, בעיקר בגלל שזה קצת סובייקטיבי. עם זאת, אם לחבוט ברחובות של דטרויט עתידנית עם זיגוג ניאון, לדלג מעל מכוניות שוטרים ולמרוץ דרך משרדי עסקים ומפעלים לצלילי פסקול סוחף, לא מצליף בתחת, אני לא יודע מה כן. .

זו ההבטחה שלAerial_Knight's Never Yield. למעשה, זה כל ההקשר שניתן לך בהתחלה של Never Yield, מכיוון שאתה פשוט מובל ברמת גלילה צדדית דו-ממדית ומוטל עליך לרוץ הכי מהר שאתה יכול דרך שידור מנקר עיניים של דטרויט. אין זמן לעצור ולהסביר למה יש דופלגנר מרושע של הגיבור וולי רודף אותך, וגם לא למה אתה בעצם מרחיק אותו מהשוטרים מלכתחילה.

כל זה טוב ויפה, כי מה שעומד מולך הוא באנגר אמיתי. וולי מזנק, מתכופף ומחליק בחינניות סביב חפצים בדרכו, כשהקצב האדיר של Never Yield מאט בשבריר שנייה בלבד כשהוא כובש באלגנטיות מכשול. יש מספיק האטה כדי לגרום לך להעריך את האנימציות המיומנות של Never Yield, לפני שהקצב יתגבר שוב ואתה חוזר לצעוד דרך בניינים ולאורך גגות.

אולי דווקא "באנגר" משמש טוב יותר לתיאור התוצאה של Never Yield. ג'אז הוא שם נרדף למדי לדטרויט, שצמחה כמעצמה תרבותית לבלוז וג'אז בתחילת המאה ה-20, ול-Never Yield מרגישה לפעמים שהיא עושה כבוד לסצנת הג'אז, עם חצוצרות וכלי נשיפה אחרים שמנקדים את האקשן הבלתי פוסק. . שלבו את זה עם קו כלי הקשה חלק להפליא שמדגיש את המשחק כולו, והפסקול של Never Yield הוא באמת אחד הדברים הטובים ביותר ששמעתי מזה שנים.

כל לחיצה על מקש לקמרון מעל חפץ כמו שולחן או גדר שרשרת מבשר על ידי סיבוב חצוצרות, או התרסקות מצלתיים. זה כמעט כאילו המוזיקה מעוניינת את וולי קדימה לעבר החופש - או מה שלא יהיה המטרה המעורפלת שלו בכל הפרשה הזו. Never Yield מרגישה כאילו היא מתבוססת בתרבות העיר שבה היא פותחה, אבל היא גם ממזגת מוזיקה ואקשן יחד לכדי חוויה אחת קצרה ומתוקה, שלעולם לא מתגברת על קבלת הפנים שלה, והיא פועלת רק צפונית לשעה בסך הכל.

כל המשחק הזה הוא מאמץ של מפתח יחיד. אני עדיין זוכר שקיבלתי השראה מהכריזמה המגניבה של ניל ג'ונס כשהוא חשף את Never Yield יגיע לנינטנדו סוויץ'במהלך אינדי ישיר, ולאחר מכן המום כשהבנתי שהוא כל צוות המפתחים של Never Yield. זה הישג מדהים שג'ונס הצליח להשיג את Never Yield, ופיתח את רץ הדו-ממד הנשגב עם אסתטיקה מחשמלת וניקוד לגמרי לבד.

Never Yield עשוי להיות המשחק שהכי מתעלמים ממנו של 2021. אפילו לא ידעתי על המשחק עד למצגת האינדי ישיר של ג'ונס, כשתאריך היציאה היה ממש מעבר לפינה. זו חוויה קטנה ומרתקת, עדות ליכולותיו של ג'ונס כמפתח שהוא הצליח להוציא את כל הפרויקט בעצמו, והרפתקה שלא יודעת שובע בפני עצמה. Never Yield ראויה להכרה שווה לכמה זה מספק לשחק.