ביליתי רק כשעה במשחקתת רמת אפס[אתר רשמי] אבל זה מספיק בשבילי כדי לחזות שהוא עשוי להפוך לאחד המשחקים האהובים עלי שיצאו בחודשים האחרונים של 2015. זה היורש הרוחני של Descent שהנחתי שאשחק בתוך שבועיים מתקופת התחייה הגדולה של קיקסטארטר, ומציע בדיוק לחימה עם שש דרגות חופש. הפקדים הדוקים, זה נראה מקסים ונראה שהרמות הפרוצדורליות משתמשות בכלי דור מכוונים היטב. טריילר חדש מודיע לנו שהוא ייצא ב-8 באוקטובר, עבור Windows ו-Mac, עם לינוקס בקרוב.

הנה המילה של המפתחים Sigtrap:

"Sublevel Zero הוא יריות בגוף ראשון, שש דרגות חופש דמוי-נוכל המתרחש ביקום שבו המציאות מתפרקת. קח את ההגה של ספינת קרב בודדת והתכונן לנווט את דרכך במבוך מסחרר של תלת-ממד שנוצר באופן פרוצדורלי. רמות, פאזלים ואויבים משתוללים כדי למצוא חפצים עתיקים יקרי ערך במשימה שלך לבזוז וליצור טכנולוגיה עתיקה שמחזיקה את המפתח להישרדות השבט שלך!

"השמד את לוחמי האויב, השמד אויבים משטח ותחסל צריחים מאיימים - אתה אף פעם לא יודע מה אורב מעבר לפינה! תעוף וסובב לכל כיוון תוך כדי תקיפה מכל הזוויות. הדגש הוא על הישרדות והתחמושת מועטה ולכן תצטרך לחזק הטקטיקה, יכולת ההסתגלות והמיומנות שלך כדי לשרוד מפגשי אויב הפוך כל ירייה לספור, כי אין מציל!"

לא הייתי משוכנע שרמות פרוצדורליות הן הדרך הנכונה ללכת, אבל בהתחשב בכך שהזיכרונות שלי מהמפות של Descent הם כמו הזיכרונות שלי של כדור צמר סבוך, אני לא בטוח שהגישה המכוונת בעבודת יד היא הכרחית. הרבה יותר טוב אם המשחק יכול לבנות מבוכים של סכנה ותענוג בלתי צפויים, מה שמאפשר לגישת Permadeath לתפקד מבלי לאלץ שידורים חוזרים של אותן רמות פתיחה שוב ושוב.

היחסים שלי עם Descent מוזרים. אהבתי אותו כששיחקתי בו לראשונה, ממש בזמן השחרור, אבל מעולם לא הרגשתי פיתוי מיוחד לחזור אחורה.תת רמת אפסגורם לי לרצות שלעולם לא עזבתי.