אני חושב: סת'יאן

סת'יאן[אתר רשמי] יצא,אולי בצורה לא חכמה, בעיצומה של המבול השנתי של נובמבר. זו נישה קטנה - תעלומה במסך יחיד על הקלדת פקודות במחשב זר כדי לגלות יותר על הגזע הנכחד מאחורי המכשיר. אבל המחשב מתפקד רק בלשון מחוץ לכדור הארץ המקומית. בתור קסנו-ארכיאולוג שמטרתו להציל את הקריירה שלך מחורבן, זה תלוי בך לפענח ולתרגם הרבה מהשפה הזו, כתב סמלי בהשראת סינית, שפת הסימנים האמריקאית ושפות אחרות, אך כולל גם תכונות ש"אין להן מקבילה עולמית." בליבה עומדת שאלה מרכזית: לאן נעלמו כל החייזרים?

כמובן, זה לא מצפה ממך להבין הכל בעצמך. לחיצה ימנית פותחת את היומן שלך, שמציגה כמה מהמרכיבים הבסיסיים, כולל אופן הקריאה שלו (מלמעלה למטה, מימין לשמאל) ואת החשיבות של סימני פיסוק. "בסתיאנית", נאמר לנו במהרה, "רוב המילים יכולות להיות שמות עצם או פעלים." המיקום של סמלי פיסוק קובע מי הוא איזה. זהו המוח הראשון של המשחק. מאוחר יותר, לחיצה ימנית על כל סמל תביא אותך לעמוד המתאים לו במילון הביתי שלך, כתוב בשרבוט הביתי, כמעט קריא, של הדמות שלך. זה בדרך כלל מפרט כיצד ניתן להשתמש בסמל כשם עצם או פועל. לדוגמה, יש סמל שמשמעותו "לעזוב" אבל כשמשתמשים בו כשם עצם זה אומר "קיפאון". הסמל של "להיות שלם" פירושו גם "הכל" או "הכל".

יש לזה מוזרויות אחרות. אין מילה ל"איפה" אז אתה צריך להרכיב את הסמלים של "מה" ו"מקום". באופן דומה, כדי לשאול "מי" אתה צריך להטיח יחד את ה"מה" המשושה וסמל 'O' שפירושו פשוט כל סוג של ישות או אדם. מילות חקירה רבות - לעשות, זה, הן - צריכות להיות מוחלפות בסמל משולש בודד, ואחריו מעין נקודתיים - קידומת המציינת שאלה ישירה.

כל זה יכול לגרום לך להרגיש כמו קבקבים חכמים נכון, למרות שהמשחק פחות או יותר מוביל אותך ישירות לתשובה (אבל עוד על זה בקרוב). לדוגמה, ההערות של הגיבור תורגמו משפט אחד כ"עלייה ויורדת". מהמילון יכולתי לראות מה המשמעות של כל הסמלים בביטוי הזה בצורתם המילולית, פרט לאחד. לי נכתב: "בזמן,מַשֶׁהוּזְמַן". ידעתי שכל העניין אומר בערך "עלייה וירידה", אז זה הגיוני שהסמל הלא מתועד אומר "נמוך". כשראיתי את אותו סמל "נמוך" ליד סמל "לב", הבנתי שיחד עם ההקשר של המשפט, "לב נמוך" חייב להיות "עצב". תחילת המשחק מלאה בפיסות שפה קטנות כמו זה, זה פאזל שהוא כמעט אלגברי - אתה לוקח את הדברים שאתה יודע ובונה אותו סביב הדברים שאתה לא יודע.

החיסרון מגיע בצורה של הערות בכתב יד. לאחר שתנקב שאלה על ידי לחיצה על כל הסמלים הדרושים, עמודים חדשים יתווספו ביומן שלך, תמיד יתרגמו כל תשובה שקיבלת ויציעו את השאלה הבאה לשאול. אני אומר "מציע" אבל למעשה זה כמעט תמיד אומר לך באופן מוחלט מה אתה צריך להזין כדי להגיע ל"צעד הבא". זה גורם לו להרגיש מאוד אוחז ביד. למשחק יש כאן בעיה בלתי ניתנת לגישור. כי בלי הרבה מהתרגומים שתקבל יהיה קשה מדי להבין, וללא הצעות קלט ה-AI של המשחק יהפוך בקלות לממשק מונע פקודות מתסכל. אבל הכללת כל הרמזים וההצעות המועילים האלה גם הורסת את רוב האתגר.

חלק ממני הלוואי שזה גרם לך להסתמך באופן ישיר יותר על חומר העזר שלך, במקום להזין אותך בטפטוף שרבוט מנחה שנעשה על ידי דמותך חסרת הגוף. אחת ההנאות הנשכחות הגדולות בגיימינג היא שימוש בפנקס רשימות כדי לשרבט רמזים בזמן שאתה משחק -הסיפור שלהמציע לך את השמחה הזאת אבלסת'יאןנראה מפחד להמשיך את הרעיון, במקום לרשום עבורך את כל הרמזים. למשחק עם מוטיב רץ של אמונה, הוא יכול להרשות לעצמו לקבל יותר בקהל שלו. זה הגיע לנקודה שבה בכל פעם שקיבלתי תשובה מהמחשב, סירבתי לבדוק את התרגום המקושקש של היומן עד שלחצתי על כל מילה בנפרד בלחיצה ימנית, ובניתי לעצמי את התגובה - כי שם הכיף, היכן פאזל הוא. רק אז הייתי מתייעץ עם הערך החדש ביומן שתמיד יפרק אותו בשם השחקן, לפעמים בצורה אחרת שפירשתי אותו, מה שמשאיר אותי מתוסכל מכך שהיה למעשה תרגום קנון.

אתה יכול לסיים אותו תוך כמה שעות, ככל שאתה יכול להגיע לסוף הסיפור עם השאלות הנכונות וללכת בצייתנות לאורך הדרך. אבל לאנשי לשון-השלמה ישנה שמחה נוספת, כי גם אחרי זה יש דפים ודפים של סמלים שנותרו לא מוסברים ולא מתועדים. המטרה האמיתית, אתם מבינים, היא לא להגיע לשיאו של הסיפור אלא ליצור את המילון הסטיאני-אנגלי הראשון על ידי בדיקה מתמשכת במחשב. זה גם החידוש והבעיה של המשחק. סיפורת אינטראקטיבית המסתמכת על מנתח יכולה להיות אקראית ובלתי נגישה מספיק כשהיא כתובה באנגלית פשוטה. כעת החל את אותו פגם על מנתח שלוקח את הפקודות שלו בשפה זרה סמלית, שפה שבה אתה אפילו לא מרגיש בנוח עם כל כללי הפיסוק. במילים פשוטות, זה משחק שבו תראו את הביטוי הזה הרבה:

זה המחשב שאומר "אני לא מבין". יש עוד כמה וריאציות של זה. "אני לא יכול להגיד יותר על זה" או "אני לא יודע". הזנת שאלה ממוסגרת שגויה אחרי שאלה ממוסגרת שגויה מובילה להרבה מזה, עם סמל אחד שגוי מספיק כדי להפוך את השאילתה שלך ללא מענה. זה לא עוזר שהממשק אומר שאתה צריך לדפדף קדימה ואחורה בספריית הסמלים כדי לחזור על אותו דבר (למרות שיש כפתורים שעוברים קדימה ואחורה בהודעות קודמות). לעתים קרובות זה לא מרגיש כמו לחקור מכונת חייזרים מוזרה, אולי לא ידידותית, אלא כמו לשחק ספרות אינטראקטיבית ביפנית באמצעות חוברת שכותרתה "קאנג'י לבובות".

למרות הבעיות הללו, אני מוצא את עצמי מתרשם עמוקות מכל זה. אין ספק שזו יצירה חכמה. והרגעים שבהם אתה מתעלם מהיד המנחה וחושב דרך הסמלים בעצמך יכול להיות סיפוק עצום בצורה מוחית מפנקת. אתה מתחיל לתרגם דברים בראש שלך לעין, מעין גרסה מיניאטורית שלדו-לשוניות כפופה. עבור ביטויים רבים, לא יכולתי שלא לחשוב עליהם בנימה אינדיאנית. למשל, כתב העת תמיד התייחס לאירוע שהוא תורגם כ"התעלות" או לפעמים "ההתעלות הגדולה", אבל העדפתי את הדרך השבורה של לומר זאת, סמל אחר סמל, ותמיד קראתי את זה באופן פנימי כ-"High go" " או ה-"Big High-go". זה פשוט נשמע יותר טוב ככה. אפילו שם העצם הראוי ל"סת'יאן" יכול להיות מתורגם מילולית כ"שאלת העתיד" - שם מעורפל שמקבל משמעות חדשה ברגע שמגיעים לסוף הסיפור.

גם האופן שבו הסיפור מסופר, הגישה של המכונה והאופן שבו היא מדברת אליכם מתאימה היטב לאווירת הלא נודע. בשלב מסוים אתה רואה סמל, קו אנכי ישר, ואחריו סוג של סימני פיסוק, בעצם נקודתיים על בטנו. כשאתה מחפש את הצמד הזה במילון שלך, אתה מקבל שני תרגומים סותרים של המשמעות של שני מחברים בדיוניים שלמדו בעבר את השפה. אחד מהם - אוטסקה - אומר שזו בקשה, כלומר "בבקשה: תעשה X". השני - בהטגוהר - מתעקש שהסמלים הללו מסמלים פקודה, כלומר "סדר: עשה X". זה מעורר נימה של אי נחת, לא דרך תוכן התגובות של המחשב אלא דרך האופן שבו תוכן כזה עשוי להתפרש. כשהמחשב אומר"｜: גבוה ללכת"האם זה אומר: "נא לעלות"? או שזה אומר "אני מצווה עליך לעלות"? מסר מעורפל מבחינה טונלית שמעמיד אותך על הקצה בדיוק בגלל שהוא משאיר אותך לתהות איך המכונה חושבת, איך היא מעוצבת, ומה במונחים פיזיים כולל ה-"Great High-go" בכלל? שאלתי פעם את המחשב: "אתה טוב?" והוא אמר שהשאלה היא "לא מקום" שמתורגם כ"לא רלוונטי".

אם אתה שואל אותי "האם סת'יאן טוב?" אתה באמת שואל על שני דברים נפרדים: השפה, שהיא עבודה אינטליגנטית ויצירתית להפליא של בניית עולם. והמשחק, שהוא שמיש, בר ביצוע, אבל בסופו של דבר נפגע מההסתמכות שלו על מה שהוא בעצם ספרות אינטראקטיבית מבוססת מנתח.

עם זאת, אני מאוד שמח שזה קיים. אם זה פשוט ספרות אינטראקטיבית, זו תפיסה יצירתית להפליא על זה. אני אוהב את הסמליות והמסתורין שלה, את הציטוטים שלה של חוקרים פיקטיביים עם חילוקי הדעות והפספוסים שלהם, האופן שבו אתה יכול לפרש תרבות כחסודה עמוקה או מאיימת במעורפל באמצעות שום דבר מלבד פיתולים שיוחסו להם משמעות - זה בדיוק סוג הסיפור שגורם לי לחשוב שאם בורחס היה בחיים היום הוא היה מוקסם ממשחקי וידאו. או לפחות, הטובים. ולמרות תקלות מנתח ובעיות ממשק משתמש אלה, שרבים מהם מרגישים למרבה הצער בלתי נמנעים ליצור משחק בצורה זו, אני מרגיש שסתיאן הרוויח את התיאור הזה. זה אחד הטובים. או, כמו שסטיאן יכול לומר: