ניסוי עם צילומי מסך ממשחק העונה,ליגת הרוקט.

אני אוהבליגת הרוקט[אתר רשמי] ביוקר. זהו משחק על מכוניות כדורגל שכולל מספיק מיומנות שאתה מרגיש שיש משחק ללמוד - או אפילו לשלוט בו - אבל מספיק שמחה מתפרעת שתוכל לשחק בכאוטי עם חברים מכל רמות המיומנות. כרגע אני מבלה בערך 50% מזמן המשחק שלי בכישרון, 25% בהפלגה מלכותית על פני הכדור כי אני לא יכול לשלוט בחלל תלת מימדי ו-25% בבריונות ומתפוצצים על ידי חברים כי "לפוצץ את הדברים של פיפ וגם של פיפ" זה מיני-משחק מועדף על פני כותרים ופלטפורמות רבות.

להבקיע גול מרגיש נהדר, בין אם זה צ'יפ חצוף, חטיפה חמקנית או ביף אדיר מקו מחצית הדרך שתתחרה בהופעה של דיוויד בקהאם מול ווימבלדון היא שבקהאם היה א) מכונית וב) ווימבלדון לא הפכה למילטון קיינס דונס לפני מיליארד שנים כשעדיין עקבתי אחרי כדורגל. גם אסיסט שבוצע היטב מרגיש מבריק. הדחף הזה ללכוד את התחושה המשמחת הזו ולתעד רגעים של גאונות הוא הסיבה שקיימים שידורים חוזרים. אתה רוצה לשמור ולהתענג על המטרות האלה.

משהו ששמתי לב אליו הוא ששכחתי לשמור את השידורים החוזרים. האינסטינקט שלי במצבים האלה הוא תמיד להגיע לכפתור צילום המסך, ולכן יש לי עכשיו הרבה תמונות של מעגלים לקראת מלבנים, נטולי כל הרגש שאני משייך למשחק באופן מוזר. זה חלקית בגלל שבלי תנועה אי אפשר להבין את האישיות שהמכוניות הקטנות האלה מבטאות וחלקית בגלל שברגעים הספורים שאתה רואה במהלך השידור החוזר של המשחק, אין בקושי זמן למסגר או לשקול זריקה.

חשבתי לנסות להפוך אותם למשהו אחר באמצעות כמה מהאפליקציות בטלפון שלי.

שער פיצוץ נכנס מימין לאחר אסיסט אדיר של פיפ:

צ'יפ חצוף שקפץ פנימה מרבע הדרך במורד המגרש:

כותרת מקרית חזקה (גגון?) שטענתי כ"מיומנות מדהימה"

עוד מטרה מתפוצצת שדי התקרבה יותר למבחן רורשאך:

אני מאוד אוהב איך הגלגול העדין הזה מעל קו השער עדיין נראה, יחד עם הגשם ומה שנראה כמו עצי ברוש ​​ברקע:

ולסיום, אני פשוט אוהב איך כמה מתקריבי הפיצוץ האלה מזכירים לי ערפיליות בצילום חלל: