מהיוצרים של Say No! יוֹתֵר
לפני כמה חודשים, נהניתי לארוב לשיחה עלRPS דיסקורדעל ריבוי גרסאות הסייבר-פאנק/סטימפאנק/אטומפאנק/מה-יש-לך-פאנק וכיצד רובם למעשה חסרים את המרדנות והאלמנטים הנגדיים שהפאנק בעצם טומן בחובו. הדיון הזה חזר לי בראש כשישבתי לשחקשובר שלטון, פעולה חדשה-נוכליםמ-Studio Fizbin, ב-Gamescom 2024 - נזהרים מעט מסגנון הפאנק מימי הביניים המתואר בעצמו. אוּלָם! מסתבר שאתה מנסה להרוג את המלכה. כן, זה, אה, זה די פאנקי.
ב-Reignbreaker, אתה קלף, חייל ילד לשעבר משוחרר של המשמר הפרטי של המונרך המטורף. חזרת למעוז הענק שלה כדי להרוס את צבא האוטומטים שלה, להוציא את התחתונים הנאמנים שלה, ובאופן כללי לרסק את המדינה, סביר להניח שתמות כמה עשרות פעמים בדרך אבל תמיד חוזרת לעוד גיחה אל מעמקי המעוז. הנשקים שלך: זוג חניתות ענקיות בצורת קש, מושלם להנחית מכת הרג למככים הענקים בצורת מנעול המהווים את עיקר דרגות האויב, ולנפץ את מנגנוני המתכת שלהם לרסיסים. האם הסמליות עדינה? לא, אבל אז זה עדיין פאנק אמיתי יותר מאשר אם הם פשוט היו תוקעים קוצים על הכל.
לפיזבין יש כאן סוג של צורה: אושרה על ידי אליס ביתגיד לא! יוֹתֵרהיה טיעון אנטי-קפיטליסטי מדי נגד כניעה יומיומית, ומנהל הקהילה איאן סטיוארט אמר לי ש-Reignbreaker הוא תגובה ישירה ל"עליית הסמכותיות הימנית בכל רחבי העולם, לפער המעמדי הגובר ולניצול". כלומר, לשרוף הכל, באופן אידיאלי עם חניתות פנטזיה שיכולות להוציא צרור של אש שרשרת או להתפוצץ בפרץ ממלא מסך של כדורי אש.
אני מודה ששיחקתי בו, גרמה לי לחשוב פחות על ביטול הכבלים החברתיים ויותר על המעריצים הגדולים של פיזביןשְׁאוֹל. הקונספט המחוספס של Reignbreaker קיים, לפי סטיוארט, כבר עשור לערך, אך ברור שהוא עוצב בדמות הקלאסיקה המודרנית של Supergiant. ההצלחה בקרבות האיזומטריים הראוותניים שלה מעניקה בחירה בין שלושה שדרוגים ספציפיים לריצה, כשההתקדמות נעצרת מדי פעם לשיחה עם איזו דמות צד כריזמטית, מצויירת ביד באהבה, פלרטטנית. זה כל כך מאוד מאוד האדס.
האם זו בעיה? לא בהכרח - יש משחקים הרבה יותר גרועים לסחוט מהם השראה, ו-Reignbreaker דואג לכוונן את הנוסחה פה ושם. ישנו דגש חזק יותר, למשל, על מגוון כלי הנשק, כך שתוכלו לאסוף מגוון רחב של בוסי מנעולים קרביים שיכולים להפעיל סוגים שונים של מלכודות סביבתיות, כמו גם להציע שיטות משלהם למניעת נזקים ישירים. אלה נשמרים על פני ריצות, ואתה יכול לצייד שתיים בכל פעם, ולהרחיב את האפשרויות שלך. המעוז של המלכה הוא גם מבנה רחב יותר מאשר זירות האש המהירה של האדס, כאשר קרבות רק נועלים אותך באופן זמני בתוך גושים מסוימים, יוצרים תחושת קנה מידה מרשימה יותר ופוגעים במה שקליף באמת מתמודד מולו.
ובכל זאת, השוואות ישירות לא תמיד מחמיאות לעולה החדש. Reignbreaker משחק ורץ בצורה חלקה מספיק, אבל לקרב אין עדיין את אותה חדות סיכה כמו האדס (אוהאדס 2) מכניס לכל שביתה. אני גם רוצה לראות קצת יותר מגוון של אויבים, אם כי אני מעריך ששיחקתי רק במה שהוא כנראה חלק קטן מהמשחק האחרון. לפחות אלו שנלחמתי בהם, בהמוניהם, הציגו לראווה איזשהו סגנון עיצוב חזק: פעמון כנסייה בעל פני חור המנעול עם רגלי רובוט מחוברות בצורה מזויפת הוא מה ש-Tan France הייתה מכנה "מבט".
האם העין האסתטית החדה הזו, הנשק של המחטים המתפוצצות והרצף האנטי-סמכותי הכנה יספיקו כדי להסיט את Reignbreaker מהצל העצום של האדס? אני עדיין לא יודע. אבל אני חושד שזה לא יהיה מאוד פאנקי לא לנסות.
לעוד מהחדשות האחרונות ותצוגות מקדימות מ-Gamescom 2024, עבור אל שלנורכזת Gamescom 2024.