יש לך רק זריקה אחת פנימהפוטובומב, אבל אולי לא היה לך מספיק זמן לזהות איזה חשוד אשם לפני שירה בו. הצדק מהיר ומוצא חן בעיני הקהל בעתיד הדיסטופי.

Photobomb הוא משחק חינמי שנוצר על ידי Milkbag Games עבור שניהםFPS ל-7 ימיםואתפרוצדורלי דור ג'אם. כקצין שלום בתקשורת, אנו מסתובבים ומשחזרים באופן וירטואלי זירת הפצצה באמצעות נתוני מעקב ממשלתיים ותמונות שנגרדו מהמדיה החברתית, בניסיון לזהות את המחבל. ואז אנחנו מוציאים להורג מישהו. זה משחק משובח. תראה, הכנתי סרטון שמסביר את זה:

או הנה כמה מילים כתובות שחוזרות על מה שאמרתי זה עתה, אם אינך יכול לצפות בסרטון כעת.

הנחת היסוד: כולם אמורים להיות במעקב בכל מקום, אבל כיכר עיר הופצצה על ידי מישהו שלא לבש את תעודת המעקב שלו. שישה אנשים שם לא היו מזוהים בזמן ההפצצה, ואנחנו צריכים להבין מי זה היה. אנחנו יכולים להסתובב בתוך שחזור של הסצנה, לשחזר את השניות האחרונות לפני שהפצצה התפוצצה, לצפות בבובות המונים מסתובבות, ובסופו של דבר, לראות אחד מטיל את הפצצה.

אין לנו מושג מיהו האדם הזה, אבל אנחנו יכולים לתייג ולעקוב אחר הלא ידועים על ידי יצירה מחדש של תמונות שמציגות אותם. כולם באינסטגרם בימינו הכל, אתה יודע. לאחר ששיחזרנו ירייה, החשודים ואתרי הפצצות בתוכם נצבעים לנצח בצבעים עזים בזמן שאנו צופים מחדש באירועים. בסופו של דבר נוכל למצוא הוכחות ברורות, אבל אולי אין לנו זמן. עם אנשים שמחפשים צדק, יש לנו רק שתי דקות לזהות את האשמים. אולי נצטרך להסתמך על ניכוי.

קשה להבין את הצילום מחדש, אבל מהנה מאוד ברגע שהבנת את זה. לראות את ההמונים מזמזמים זה דבר מקסים, וכך גם לצפות בחשודים בהירים שעוברים דרכם. יריית האקדח האחת שלנו היא די חזקה וסופית, במיוחד בזמנים שבהם אנחנו לא בטוחים. זו בעיה עם FPS רבים: הצילום מאבד הרבה מהכוח שלו כאשר אנו עושים זאת ללא הרף. והדוגמנית מתנפצת, אפילו לא נראית כאדם. מקום די קשה, העיר הזאת. עכשיו עולה בדעתי שמעולם לא ניסיתי לא לירות או להחמיץ בכוונה בסוף.

וגם! להיות פרוצדורלי פירושו שהחשודים והריבוע שונים בכל פעם. נֶהְדָר.