Overwatch[אתר רשמי] זה כמו ללכת לערב של ספיד דייט ולהבין שכל מי שאתה פוגש הוא חומר לנישואין. אני בוהה במסך בחירת הדמות לפני כל משחק, בלי יכולת להחליט באיזה גיבור אני רוצה לשחק כי אני רוצה לשחק את כולם. האם אני משחק בתור ריפר ומנסה להרוויח את 'משחק המשחק' עם רובי הציד הקטלניים שלי? האם אני מסתובב כאלמן ומצלף חורים בראשם של אנשים? אלו סוגי השאלות שמקשים רק כי כל אחת מובילה לסוג של כיף משלה. אבל האם כל הגיוון הזה מוביל למשחק מתמשך כמו כל דבר אחר במורשת הגדולה של בליזארד? הנה מה אני חושב.

בסיכון לקלקל סקירה שלמה, התשובה לשאלה האחרונה היא כן.Overwatchהוא פנטסטי. ולמרות שאני נהנה מהקאסט האקלקטי של הדמויות, מה שאני באמת אוהב הוא ש-Overwatch מרגיש מודע לנוף המשחקים שהוא מנווט כל כך בזריזות. זה שואב את הטוב ביותר ממשחקי מרובי משתתפים תחרותיים שונים, אבל אף פעם לא מרגיש כמו פלגיאט. במקום זאת, Overwatch מציג את אותו סוג של איטרציה שהסתובבהWorld of Warcraftלתוך האבא הגדול של MMOs. אני לא אומר ש-Overwatch יהיה ה-World of Warcraft הבא (למרות שהתחיל ככזה), רק שבליזארד עשתה זאת שוב.

הלב של Overwatch הוא הסגל של 21 תווים. הם אנסמבל חביב של גיבורים שלמען האמת נדהם אותי כל כך טוב ביחד. בשלב זה, Blizzard עשויה להיות החברה היחידה שיכולה לשים רובוט, נינג'ה וגורילה מדברת באותו יקום ולהביא לכך שהכל הגיוני. למרבה הצער, מעבר לאישיות של כל דמות ולכמות הטקסטורה הקטנה שהיא מוסיפה לעולם הסובב אותה, תקבל מעט מאוד סיפור מ-Overwatch. זה מזכיר לינשמות אפלותבמובן שיש כמה נקודות לחבר, אבל אתה תמיד נשאר עם חשק לעוד. זה כנראה דבר חכם, מכיוון ש-Overwatch מרוויח מעט מכך שהוא שקוע בסיפור דביק.

במקום זאת, Overwatch מתמקד אך ורק במהומה ולחימה. צוותים של שישה מרובעים על פני 12 מפות מבוססות מטרה, מנסים ללכוד נקודות בקרה או ללוות מטענים ליעדם. יש חשיבות מכרעת לצוות מעוגל היטב, וממשק משתמש מועיל יציע אילו חורים למלא כפי שכל שחקן בוחר בשלב ההכנה של כל סיבוב. החלפת גיבורים היא חלק מרכזי ב-Overwatch, וכל צוות מוזמן לשנות ולהסתגל לעתים קרובות כדי ליצור אסטרטגיות חדשות או להגיב לאיומים. למרות שאני לא חושב ששחקנים רבים מחליפים באותה תדירות כפי ש- Blizzard התכוונה, זה דגש פנטסטי שנותן ל-Overwatch תחושה של גמישות מתמשכת.

גיבורים מחולקים לארבעה תפקידים. טנקים מספקים שרירים רציניים על המגרש, דוחפים קדימה עם הבריאות הגבוהה וההתקפות החזקות שלהם. גיבורים התקפיים משלימים את הדחיפה הזו, מכוונים לחוליות חלשות בצוות האויב ונעים באגרסיביות לשבור אותם. גיבורים הגנתיים מביאים תועלת, בין אם באמצעות בקרת קהל או השבתת אסטרטגיות אויב. ולבסוף, גיבורי תמיכה מחזיקים את כולם בחיים ונלחמים - גם אם רק לעתים רחוקות הם זוכים להכרה על תרומתם.

זה אולי לא נשמע מסובך, אבל כל גיבור מביא את היכולות הייחודיות שלו ואת סגנון המשחק שלו לקרב, ושכבות הניואנסים והסינרגיה שקיימים ביניהם הם, לפעמים, סוחפים. יש מערכות יחסים ברורות יותר כמו ריינהרדט שמשתמש במגן שלו כדי לכסות אמִבצָרבזמן שהוא מכסח אויבים עם שרשרת. אבל מעבר לאלה, יש אלפי דרכים קטנות שכל גיבור יכול להחמיא לאחר כדי ליצור צוותים מלוכדים. בתור מיי, אני אוהב לתפוס את צוות האויב ביכולת האולטימטיבית המקפיאה שלי כדי שגיבור אחר יוכל לנגב אותם עם שלהם.

אבל לכל משחק יש גם משחק נגד, ובחירה בגיבורים שיכולים לסגור אויב חזק חשובה באותה מידה לעיצוב הצוות. מיי אולי קטלנית מקרוב, אבל הרקטות הקטלניות של פארה יכולות להכות אותה מרחוק בלי הרבה בעיות. כמו כן, פארה פגיע למקלע של חייל 76, שבעצמו חלש לרודהוג שמנגד מיי. בהתחלה, כל זה נראה יותר מדי מכדי לקחת, אבל ככל שביליתי יותר עם כל גיבור כך נהייתי מודע יותר לאופן שבו הם יכולים לעבוד יחד. זה הופך לפאזל להסתכל על הרכב צוות האויב ולהבין היכן נמצאת החוליה החלשה שלו מבלי לעבור לגיבור שיוצר אחד משלך.

כאן הפשטות של Overwatch הופכת לברכה אמיתית מכיוון שהיא מעודדת ניסויים, ולא תבזבזו שעות ארוכות רק בניסיון להכיר לעצמכם בחירה חדשה. לרוב הדמויות יש שתי יכולות סטנדרטיות בנוסף לנשק העיקרי וליכולת האולטימטיבית שלהן. לחיצה על F1 מציגה תיאור קצר של כל אחד מהם, ומצאתי שקל לחבר את המידע הזה לאסטרטגיה בסיסית.

אבל אל תטעו שכמו שאני אומר Overwatch זה קל או רדוד. מטרה טובה תעזור לך עם גיבורים מסורתיים יותר כמו Soldier 76 או Widowmaker, אבל יש שפה לזרימת הקרב שהייתי צריך ללמוד לפני שהפכתי לנכס אמיתי לצוות שלי. לדעת מתי לדחוף, מתי לסגת, ומתי לשחרר את האולטימטיבי שלי, כל זה לקח זמן להבין. בהתחלה, Overwatch יכול להרגיש כאוטי ומבולגן, אבל תוך זמן קצר קראתי את שדה הקרב כמו ספר - ידעתי איפה להיות ומתי, והורדתי אולטימטיביים שהיו משחקים מנצחים. הרגעים האלה שבהם הכל מתחבר הם יפים.

חלק מהגיבורים קשים יותר מאחרים אבל כולם מהנים בדרכם שלהם. עדיין יש לי בעיה עם ג'נג'י כי סגנון המשחק שלו 'צף כמו פרפר, עוקץ כמו דבורה' הוא כמעט מהיר מדי לטעמי. וינסטון, לעומת זאת, הופך במהירות לאחד הטנקים האהובים עליי. אני אוהב להשתמש בקפיצה שלו כדי לזנק מעבר לגיבורי קו החזית ולמטרות רכות יותר, ליצור רגעים מתוחים של התרחבות יתר לפני שאני מזנק חזרה למקום מבטחים ברגע האחרון.

למרבה המזל, Overwatch משתמש במיומנות בוויזואליה ובאודיו שלו כדי לעזור ללמד אותך להיות שחקן טוב יותר. הגרפיקה ללא ספק מקסימה, אבל היא גם תקשורתית. יש רמזים ברורים כמו לראות את הקצוות של המסך שלי מתקררים כשמי שמה עלי את הבלסטר האנדותרמי שלה. אבל ככל שאני משחק יותר כך אני מתחיל להסיק מסרים עדינים גם באויביי וגם בבעלי בריתי. אני יכול לדעת מתי המגן של ריינהרדט עומד להישבר מכמות הסדקים על פני השטח שלו, או שאני יודע מתי לסגת מדו-קרב עם זריה כי הקרן שלה הגיעה לנזק מקסימלי.

כמו כן, למדתי במהירות לזהות כל הסבר של גיבורים כשהם מפעילים את היכולת האולטימטיבית העלולה להרוס שלהם, והתגובות שלי הפכו אינסטינקטיביות כמו ירי באקדח שלי. כששמעתי את מקרי מזהיר "זה שעת צהריים" גרמה לי לרוץ למחסה. אבל כשלוסיו של הקבוצה שלי צועק "בוא נפרק את זה", אני אפילו לא מסתכל על הבריאות שלי, אני פשוט דוחף קדימה הכי חזק שאני יכול.

ייקח קצת זמן עד שהמטא סביב Overwatch יסתדר, אבל יש לי כמה חששות. אמנם כיף לשחק כל גיבור, אבל יש כאלה שממש לא כיף לשחק מולם. באסטיון נראה כמו דמות ברורה שכדאי לנבל עליה כי הוא יכול לצמצם קבוצות שלמות בבת אחת, אבל זה יכול להיות גם סימפטום של שחקנים שלא מסתגלים על ידי מעבר לנגדו. מיי היא גיבורה נוספת שאני מודאגת ממנה, מכיוון שהיא כמעט שורדת מדי בזכות ריפוי עצמי רב עוצמה ונשק שמאפשר לה להיות קטלנית גם מקרוב וגם בטווח.

בשלב זה, החששות הללו מרגישים מינוריים יחסית, ולמרות שאני עלול לקפוץ את אגרוף בכל פעם שבאסטיון הורג אותי מחצי דרך המפה כי היה לי המזל הרע לצאת מהכיסוי לשתי שניות, זה לא עוקץ שנמשך ארוך מאוד.

אני רוצה לשחק ב-Overwatch במשך שנים, אבל זה יהיה תלוי בבליזארד אם זה יקרה או לא. כשמסתכלים על הנייר, Overwatch מרגיש די חשוף כרגע. יש ארבעה מצבי משחק ו-12 מפות שכולן עוברות את אותן שלוש מטרות. גיבורים חדשים יתקבלו בברכה, אבל אני מעדיף לראות את Blizzard מתחייבת ליצור חללים עבור אותם גיבורים לשחק בהם, שהם לא פחות מגוונים ואישיים. זה לא אומר שהמפות ב-Overwatch איומות, אבל גם אני לא מוצא אותן זכורות במיוחד. הם בהחלט מעוצבים היטב, אבל הטריק האמיתי היחיד שיש לכל אחד מהם הוא בורות קטלניים ליפול אליהם. אשמח לראות משהו קצת יותר המצאתי.

זה באמת מרגיש כאילו בליזארד הימרת הכל על 21 הגיבורים של Overwatch וזה בהחלט השתלם. Overwatch כבר מרגיש נצחי כמו המשחקים האחרים של Blizzard, וזה מרגיש מוזר להבין שזו הפעם הראשונה שראינו אחד מהגיבורים האלה. בהחלט יש לי כמה חששות לגבי לאן מועדות פניה של Overwatch בעתיד, אבל אני לא חושב על זה כשאני טלפורטר על פני המפה בתור Tracer. לא, אני חושב איך אני אעמוד מאחורי הבסטיון הזה כדי להוריד את התחת הזה. אני חושב על כמה טוב זה ירגיש לראות אותו מתקמט לחלקי מתכת. אני חושב כמה כיף לי. הדבר היחיד שאני לא חושב עליו? הולכים לישון.

Overwatch יצא עכשיו.

אם אתה רוצה קצת עזרה איך הגיבורים משחקים כרגע, בדוק את שלנומדריך דמויות של Overwatch.